שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/כד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אורח חיים כד

סימן כד

לה"ה הרב החריף ובקי וכו' מו"ה מיכל נ"י בעיר ביליטץ:

שאלה בעיר ביליטץ אשר אין שם מקוה לטבילת נשים ועי"ז יוכל לבוא לכמה קולות כיון שצריכה אשה לילך דרך רחוקה לטבול והנה כעת נדבו לב איזה נגידים מנהיגים לבנות מקוה אך הי' דרך הממוצע לבנות מקוה שיתנו כמה אלפים ר"כ לאחד מנגידי העיר והוא יבנה בנין אדיר בחצרו וגם בית הטבילה מהודר יבנה שם והנגיד הזה השווה עצמו עם אומן נכרי שישלים לו הבנין בקבלנות סך מסויים והאומן יוכרח לבנות בשבת מחמת הפועלים הרבה אשר לו ירבה שכר בטילה אם לא יבנה בשבת ואם לא יורשה לבנות בשבת יבטל העסק הבנין מכל וכל וע"ז שאל השואל אם מותר לבנות בשבת ע"י קבלנות הנ"ל:

תשובה הנה ידוע דברבים לבנות יש כמה דיעות [עיין מ"א רמ"ד ס"ק ה'] אך במקום פסידא התירו הפרושים כמבואר בתפארת צבי מביאו בשער (אפרים) תשובה] שבש"ע של הגאון בית אפרים בסי' רמ"ד אולם בנ"ד אין כאן רבים כלל דהא היחיד המשכיר את המקוה הוא הוא הבונה את כל המבצר והכל שלו ולכן אין לדבר מהיתר זה כלל כאן ורק לפי מה דמבואר בש"ע ס"ס ש"ו וז"ל מי ששלחו לו שהוציאו בתו בשבת להוציאה מכלל ישראל מצוה לשום לדרך פעמיו להשתדל בהצלתה ויצא אפילו לחוץ לג' פרסאית ואי לא בעי כייפינן לי' עכ"ל ובסי' שכ"ח סעיף יו"ד כתב וז"ל מי שרוצים לאנסו שיעבור עבירה גדולה אין מחללין עליו השבת כדי להצילו עכ"ל ולכאורה דבריו סותרים זא"ז ומתרץ הט"ז וכן הב"ח ז"ל מביאו המ"א [שם] דבסי' ש"ו שרוצים להמירה מותר לחלל כמו בפ"נ מוטב שיחללו שבת א' משיחללו שבתות הרבה אבל בסי' שכ"ח מיירי ברוצים לאונסו לעבור עבירה גדולה ואונס רחמנא פטרי' אין לחלל שבת בשביל זה והק' המ"א ז"ל דהא בהדי' כתב הרמ"א ז"ל בסי' שכ"ט ס"ח וז"ל ועיין ס"ס ש"ו מי שרוצים לאנסו אם מחללין עליו שבת עכ"ל אלמא דבסי' ש"ו ג"כ מאונס מיירי ולפענ"ד דגם דדעת הט"ז ז"ל דסי' ש"ו איירי שרוצים להמירה לצמיתות דאז נהי שהשתא היא אנוסה אך הרי תשאר בהמרתה וממילא תעשה בזדון ולפיכך מותר לחלל שבת א' אבל בסי' שכ"ח דמיירי בפ"א שרוצים לעבור באונס עבירה גדולה אסור לחלל שבת וז"ב דאונס רחמנא פטרי' והמ"א ז"ל מפרש דברי הש"ע דדוקא משום איסור ע"א מותר לחלל שבת א' כדי שלא לעבוד ח"ו כמה פעמים אבל משום פ"א אפי' להמיר לו הותרו לחלל שבת דמחלל שבת כע"א וז"ל שם וא"כ אם רוצים לאונסה לעבירה אחרת אפי' לעבוד ע"א פעם א' אין מחללין עליו שבת במלאכה דאור' דמחלל שבת כעובד ע"א כדאי' בעירובין ס"ט עכ"ל והנה לפי"ז נראה שלענין שאר איסורים אסור לחלל שבת שהוא כע"ז ולא אמרינן בי' שיעבור כדי שלא יעבור איסורא רבה אך אאל"כ דהא דין זה נובע מדברי התו' ז"ל שבת (דף ד' ע"א) ד"ה וכי כו' וז"ל והא דתנן בהשולח מי שחציו עבד וחציו ב"ח כופין את רבו ועושה אותו ב"ח ואע"ג דבהאי פרקא אר"י כל המשחרר עבדו עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו שאני פ"ו דמצוה רבה הוא כדמשני התם בר"א שנכנס לבהכ"נ ולא מצא שם עשרה ושחרר את עבדו להשלימו לעשרה מצוה דרבים שאני ועי"ל דדוקא היכי דפשע קאמר וכי אומרי' לו לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך וא"ש הא דאמרי' בריש תמיד נשחט דאתי עשה דפסח שיש בו כרת ודחי עשה דהשלמה וקא עברי כהנים בעשה דהשלמה ומקריבים למחוסר כפורים כפרתו כדי שיביא פסחו וכן בפ"ב דעירובין כהן שנמצא בו יבלת חבירו חותכה לו בשיניו אע"ג דהוי שבות וגבי חצי' שפחה וחצי' ב"ח שנהג בה מנהג הפקר וכפו את רבה משום שהיתה מחזרת וממציאה עצמה לזנות ודמי לאנוסין והוי נמי כמצוה דרבים עכ"ל הרי דאפי' לחלל שבת התירו משום שלא יבוא לידי איסור גדול היכי שלא פשע חבירו וכ"ת שם הוא לחלל שבת באיסור קל להציל חבירו מאיסור חמור דשבת דגדול חומר איסור שבת כעובד כו' ולכן עושין איסור קל דשבת להציל מאיסור חמור דשבת אבל לענין שאר איסורים לא מחללין שבת אפי' באיסור קל להציל מעבירה גדולה זולת שבת דז"א דהמעיין בתו' שהביאו ראי' לדבריהם מר"א ומדפ' וא"א דיש חילוק ביניהם הא שפיר י"ל דבשבת אין מחללין כלל אפי' קל נגד חמור משום חומר איסורו ומאי ראי' שארי איסורים לענין שבת וכן כל השקלי' וטרי' שבתו' שם נראים דשבת דמי לכה"ת דמחללין בקל נגד חמור ולכן נראה דגם כוונת המ"א לא בא למעט שאר עבירות אפי' אם חלילה ישתקע בהם אסור לחלל שבת דז"א דהחילוק הוא רק אם לפ"א אנסהו לעבור אסור לחלל שבת להצילו אבל אם ישתקע ח"ו אפי' בכל עבירות מותר לחלל שבת כדי שלא ישתקע בעבירה כל ימיו (ובפרט באיסור דרבנן חלק הא"ר על המג"א) וכ"נ שהבין הא"ר דברי המ"א וגם כתב הא"ר בסוף דבריו וז"ל למצוה דרבים חוטאים כדי שיזכה עכ"ל ויעוין (בתנ"ש) בתשו' נחלת שבעה סי' פ"ג] הרי מכל הנ"ל דבנ"ד דאיכא חשש סרך טבילות כידוע בעוה"ר בטלו טבילת נדה וזה לא מיקרי פושע כמש"כ בשבת הנ"ל דע"י פתוי נחשב כשוגג ה"נ בעוה"ר בזה"ז אם אין מקוה בעיר שכיחי הרבה להקל בפיתויים כידוע לכל והוי כמו שוגגת ומותר להציל באיסור דרבנן כי ידוע דאם לא עכשיו ישתקעו באיסור ח"ו כל ימיהם ולכן מותר לבנות בלא שום פעולה אחרת ורק מחמת חשש אפקירותא דשכיחי בעוה"ר דעתי נוטה שיעשה השוכר המקוה עם האומן הנכרי הבונה שיעשה עמו לפני הנאטאר הנקרא פערטראג שהיהודי נותן לנכרי הפלאטץ בעד כך וכך והנכרי מחייב עצמו להעמיד בנין כפי הציור שבידו בעד כו"כ ואם יגמור הבנין מחויב הישראל ליתן בעדו סך כו"כ בעד הקרקע והבנין ואם לא ישלים הנכרי הבנין יתן קנס סך כו"כ והקרקע יוחלט להנכרי והי' שלום ד' ער"ח אדר תרכ"ג פה צאנז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף