שו"ת דברי חיים/א/יורה דעה/לג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א יורה דעה לג

סימן לג

שאלה באשה שעלולה לראות כתמים וכל המצעות במטתה ובגדי' מלאים כתמים ויש לה וסת קבוע לראייתה אך עתה היא בתוך שתי שנים להולידה ולד ופסקה מלראות ורק הכתמים מוציאה תמיד והרופא אמר שיש לה מכה בצדדי' שמזה זבין הכתמים ובחנה בבדיקה באותו מקום שאמר הרופא ומצאה כדבריו שנמצא תמיד דם באותו הצד שאמר הרופא ובשאר מקומות אינה מוצאה דם עתה יורנו מה יעשה לאשה הזאת לטהרה:

הנה הפלפול בדברים אלו אך למותר לדינא כאשר מבואר בצ"ץ ז"ל שאמר שאין בידינו להכריע במקום שגדולי רבותינו נ"נ לא הכריעו בירור דבר יעוין בת' צ"צ ולכן הכריע שם שאין להקל רק באם מרגשת כאב קצת ובדקה ולא מצאה רק בצד אחד תמיד וגם יש לה וסת כדברי הת"ה ז"ל מביאו בש"ע סי' קפ"ז וגם הס"ט ז"ל כתב שאין להקל רק אם יש לה וסת אך עכ"פ די לנו להחמיר כהמצריכים דוקא לצרף שיש לה וסת ולהחמיר באשה שאין לה וסת כלל כי עלולה תמיד לראות אך במניקת כנ"ד יש לסמוך ולומר דהוי כשיש לה וסת ותולין במכה שבצדדין כנ"ד אך מחמת שכתב מעכ"ת ששני כתמים חזרה לראות ואולי תראה עוד פ"א דאז שוב חושש לוסתה וכפי הנראה שאינו בקביעות וסת שוה לקרותו וסת קבוע וא"כ יש לכאורה להחמיר מלתלות במכה שבצדדים בכה"ג שאין המכה במרה וכדברי הצ"ץ והס"ט ז"ל והן אמת כי בכתמים תולין אפי' במכה שאינה מוציאה דם וא"כ יש לתלות בנ"ד הכתמים במכה שאמר הרופא ומצאה כדבריו אפילו אם אין לה וסת קבוע אך מה נעשה לה לטהרה ביום שפוסקת מראייתה והאיך נדון בתוך הג' ימים הראשונים והס"ט ז"ל מחמיר הרבה וגם אפילו באנו להקל בזה כנראה מהאחרונים וגם אני בעניי הבאתי ראי' שלא כדברי הס"ט מ"מ קשה לעשות מעשה נגד הס"ט וגם אולי גם הבדיקה הראשונה לא יוכל להיות נקי' ע"י המכה ולכן נ"ל לעשות הבדיקה המבואר בדברי הרמ"א ז"ל בסי' קצ"א והגאון בנו"ב מחזיק לומר שזה הוא בדיקה ברורה וע"ז נוכל לסמוך להתיר האשה הזו בבדיקה זו והגם שגדולי האחרונים חלקו על הנוב"י שהוא מחליט שהבדיקה הוא בירור גמור וגם הש"ך ז"ל כתב שמהרי"ל ז"ל סמך על הבדיקה שנראה שהוא בירור גמור והאחרוני' הרבו לחלוק בזה שאין סומכין על בדיקה זו לחוד רק בצירוף מכה ווסת כמ"ש הרמ"א ז"ל בסי' קצ"א מ"מ נלע"ד בנ"ד לסמוך לכ"ע על בדיקה זו ועפ"י מה שנברר בעזהי"ת דהנה באמת ממהרי"ל ז"ל נראה שאין בדיקה זו יפה וגם מהרי"ו ז"ל כתב בהדיא דצריך כאב ושלא תמצא רק במי רגלי' ואם הי' הבדיקה יפה למ"ל כ"ז ע"י הבדיקה תוכל לסמוך כיון שברור שאין בא הדם מהמקור כיון שהמוך נקי ומה שרצה הנוב"י ז"ל לומר דכוונתם הוא כדי להקל בכל פעם שתמצא כן אפילו בלא בדיקה המעיין במהרי"ו ז"ל יראה שלא משמע כן רק דהבדיקה באמת אינה הוכתה ברורה לסמוך ע"ז שהדם אינה מהמקור ולכן באמת בשאר כל הנשים בלא מכה אין סומכין על בדיקה זו ורק אם יש לה כאב או שמצטערת במ"ר כמו הארי"ן ווינ"ד יש שפיר לסמוך וראי' ברורה לזה מהש"ס דהנה ז"ל המשנה (נדה דף י"ז ע"ב) וז"ל משל משלו חכמים באשה החדר והפרוזדור והעליי' דם החדר טמא דם העלי' טהור נמצא בפרוזדור ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור ובגמ' שם רמי ב"ש ור"י ברי' דר"י תנו נדה בי ר"ה אשכחינהו רבה בר"ה דיתבי וקאמרי החדר מבפנים והפרוזדור מבחוץ ועלי' בנוי' על שתיהן ולול פתוח בין עלי' לפרוזדור נמצא מן הלול ולפנים ספקו טמא מן הלול ולחוץ ספקו טהור אתא ואמר לי' לאבוה ספקו טמא אמרת לן מר והאנן שחזקתו מן המקור תנן א"ל אנא הכי קאמינא מן הלול ולפנים ודאי טמא מן הלול ולחוץ ספקו טמא אמר אביי מ"ש מן הלול ולחוץ דס' טמא דדלמא שחתה ומחדר אתא מן הלול ולפנים נמי אימר איזדקרא ומעלי' אתא א"א אביי אי בתר חששא אזלת אידי ואידי ספק הוא ואי בתר חזקה אזלת מן הלול ולפנים וודאי טמא מן הלול ולחוץ וודאי טהור עכל"ה והנה לפ"ז קשה לכאורה למה תלי' במכה הלא רוב דמים במקור ותלינן ברובא וצ"ל כיון דהמכה ודאי מוציא דם עתה והמקור לא נודע לנו יש לנו להחזיק אשה בחזקת טהורה ול"ד למצאה דם בפרוזדור דהתם אין שום מכה ורק מחמת השינוי שנמצא בראייתה כמבואר ברש"י שם מכח זה מספקינן במה לתלות השינוי ואמרי' רוב דם מהמקור כיון דלא נודע לנו ממכה אבל היכי דמכה מוציא דם לפנינו מה"ת לחוש למקור ואפי' הרשב"א ז"ל והמפרשים דבריו ז"ל לתלות אפי' בא"י שמכתה מוציא דם י"ל דס"ל להרשב"א ז"ל כיון דיש עכ"פ מכה לא צריכין לחוש למקור דלדידי' כל מכה רגילה להוציא דם אך זה קשה לכאורה על הת"ה ז"ל שכתב להתיר בנמצא בצד אחד משום דמנכרי מילתא דמכתה מוציאה דם וקשה עליו מדברי ש"ס הנ"ל דהנה לפי פי' הרמב"ם בפיה"מ שכתב דמה שמסופק בש"ס לתלות בעלי' היינו במכה שבעורקי העלי' או במכה שבכליות יעוין בדבריו בפה"מ ובתיבורו הל' א"ב והנה חזי' [דבש"ס] (דבשם) דאיירי שיש שינוי ודבר רחוק שבא מהמקור דה"ל לאשתכחי מבפנים וכמבואר ברש"י ותוס' ז"ל ולכאורה אומדנא דמוכח שבא מהעלי' וכאשר באמת תלמידי ר"ה אמרו דספיקא הוא ואפ"ה פסקי' להלכה דטמא משום דרוב דמים בא מהמקור וכר"ת דרוב וקרוב הלך אחר הרוב אלמא דנגד אומדנא הבא ממכה אזלינן בתר רוב דמים מהמקור א"כ בנידון דת"ה נמי כיון דאין מכה מבוררת ורק משום אומדנא שאינה מוצאת רק באותו מקום בצדדים וקשה הלא נגד אומדנא אזלי' בתר רוב מהמקור (או שי"ל דבאותו מקום שנמצא רק בצדו ואמרי' כאן נמצא ולא אזלי' לכ"ע בתר רובא כדברי הרמב"ן ז"ל בב"ב [דף כ"ד גבי חצבא דתמרא]) ואולי ס"ל להת"ה ז"ל דאין כל אומדנא שוות ואומדנא שאינה מוצאת רק במקום (אחר) [א'] הוי כודאי וגם כי נראה שם מדבריו שהי' לה הוכתה על המכה מלבד הוכחה זאת שאינה מוצאה רק במק"א בצדדין וצירוף שניהם שיהי' כמו נודע שמכתה מוציאה דם ואפשר שמשום זה הואיל שגם גוף הדבר אם יש לה מכה אינה רק מכת אומדנא הי' קשה לי' להתיר נגד רוב דמים מהמקור שהוא רוב ומצוי ולכן צירף לזה דעת המרדכי ז"ל להקל שלא בשעת וסתה והיינו לומר דשלא בשעת וסתה אין מצוי דם המקור ולא שייך רוב ובאמת להמרדכי ז"ל במצא דם בפרוזדור תולה שלא בשעת וסתה במכה. ועפי"ז יש מקום לומר דאם המכה ברורה שוב שלא בשעת וסתה א"צ שום הוכתה אחרת ובזה א"ש דברי הרמ"א ז"ל [סי' קפ"ז ס"ה] ול"ק קו' הט"ז ז"ל וכאשר כן כתב הגאון מהר"ר יצחק מהמבורג בתשו' נו"ב אך למהרי"ל ומהרי"ו ז"ל לא רצו לצרף דעת המרדכי כמו התה"ד ז"ל ולכן המציאו הבדיקה והגם שהבדיקה אינו הוכחה ברורה שיוכל להיות שיזוב הדם ולא יגע בהמוך שבהמקור מ"מ עכ"פ בכה"ג אזלינן בתר הקרוב שהוא המכה בצדדים או המ"ר דהא פסקינן כרב בב"ב דבנמצא נגד עיר ישראל ויש עקולי ופשורי אזלינן בתר קרוב והמוך שבמקור דומה לעקולי ופשורי שמעכבים לבוא מהרוב הערים הגם שיש במציאות לבא מהרוב ע"י חריפי דנהרי בכה"ג אזלינן בתר קרוב לרב דקיי"ל כוותי' ה"נ ביש המוך המעכב הדם לבוא מהמקור. הגם שאפשר במציאותו לדם לבוא ולא יעכבנו המוך מ"מ בכה"ג אזלינן בתר הקרוב ומש"ה תלינן ע"י בדיקה במוך במכה (או צמר) [או במ"ר] ורק דמהרי"ל ז"ל חשש דא"כ לעולם לא תטמא ועפ"י שמפרש הש"ך ז"ל דבריו או באיזה אופן אחר שיש לפרש כידוע ולכן הצריך מהרי"ל ז"ל דוקא שיהי' להאשה וסת קבוע ומהרי"ו ז"ל לא חשש לזה ומש"ה לא התנה שיהא לה וסת דוקא וא"כ לפ"ז בנ"ד שעכ"פ אשה זו תטמא בעת שתראה וכדברי הש"ך ומכתה כמעט ברורה בודאי אפילו אם אין לה וסת תוכל לסמוך על הבדיקה היינו שתרחוץ אותו המקום היטב היטב ותכניס בנחת המוך בלי תיגע במקום ששכיח למצוא הדם ואח"כ שוב תנקה אותו המקום ותוציאני משם ואם יהי' נקי יעלה לה להפסק טהרה וקודם בה"ש תכניס העד ותשהנה ואח"כ בלילה תוציאנו לבדוק לספור וכן תעשה ביום בבקר ככה תתנהג ג' ימים ואם יהי' המוך נקי תוכל לאחר ג' ימים לתלות הכתמים במכה וא"צ בדיקה יותר רק בכל יום פ"א ע"י המוך הנ"ל אבל ג' ימים הראשונים יהי' המוך אצלה כל היום מעל"ע שלם ואח"כ קודם שתוציא המוך תרחוץ ותנקה הא"מ יפה ולאחר ג' ימים די בדיקה תחת בכל יום. והמוך צריך להיות של צמר גפן לבן ויפה ועליו חתיכה פשתן לבן ויפה כמבואר בנ"ב שם כנלע"ד. ולפלפול שכתב כ"ת אין מקום לדינא בזה כאשר כתבתי בשם הצ"ץ ז"ל ולפלפולא בעלמא אין הזמן גורם כי צריך לבדוק חדרי משכיות לבב בימים נוראים הללו אלול תרי"ז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף