שו"ת דברי חיים/א/אבן העזר/עה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:01, 31 ביולי 2023 מאת הר יונה (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png עה

סימן עה

להרב כו' בק' איקאהן במדינה איטאליא:

מכתבו הגיעני והנני להשיב כאשר הורוני מן השמים וז"ל השאלה אחלה נא פני רו"מ יורני ויודיעני דעתו העליונת בדבר הלכה דשייך לענין שמות הגיטין כי הנה המנהג פשוט אצלינו להרבות שמות הילדים ביום המילה וכמעט רוב בני אדם יש להם ב' ג' או ד' שמות אלו ואלו נצרפין כגון אברהם משה דוד יצחק אבל אינן נקראין בפי כל אחד כ"א בשם ראשון או בשם ראשון ושני ביחד ויתר שמותיהם כמעט אבד זכרם וכן בענין החתימה אינם חותמים כ"א בא' או בב'. ולענין קריאתו לתורה הנה אין אתנו סדר קבוע כי כפי ידיעת הקורא אותו לעלות כן נקראים אחד מאריך ואחד מקצר ואין סדר אתם בכתובה המה מדקדקים לכתוב כל השמות שלהם ולהיות כי ראיתי בזה חילופי דיעות בפוסקים וחילוקי סברות בין רבני אשכנז ורבני ספרד יהי נא חסדו לברר וללבן הלכה זו לסמוך עלי' למעשה עכ"ל השאלה:

תשובה הנה מקודם נציע כלל הדין. הנה מבואר בש"ס גיטין ל"ד ע"ב וז"ל ההוא דהוו קרו לה מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעי מרים וכל שום שיש לה ולא שרה וכ"ש שי"ל עכל"ה ופסקו כל הראשונים דאפילו אתחזק במקומו בשני השמות רובא קורין מרים ופורתא שרה כותבין מרים דמתקרי' שרה ואם כתב שם המיעוט דהיא שרה וע"ש הרוב כתב וכל שום יש פוסלין כיון שעשה הטפל לעיקר וכן פסקו הש"ע ומור"ם ז"ל [בסי' קכ"ט ס"ב] אך אם כתב שם המיעוט בפירוש וע"ש הרוב כתב דמתקרי' מרים כשר כמבואר בש"ע [שם] וכ"כ הב"ש ז"ל וכן הסכימו להכשיר כמעט כל הפוסקים מלבד מהראנ"ח ז"ל שחוכך להחמיר אבל בטלה דעתו נגד כל הפוסקים שמכשירים בכתב שם הטפל וע"ש העיקר כתב דמתקרי' פ' כגון שרה דמתקרי' מרים דכשר. אך לכתחלה החמירו הג"פ בשם מהריב"ל ז"ל והב"ש ז"ל כך לסברת מהראנ"ח וצריכים לזהר לכתוב שם העיקר קודם ואח"כ דמתקרי פ' שם הטפל זה א' מהקדמות שצריכין אנן לנ"ד. והנה איזהו שם העיקר הנה מה שהרוב קורין איתה זה מקרי עיקר ומה שהמיעוט קורין נקרא שם הטפל וכדאמרי' בש"ס רובא שרה וכו' ופירש"י ז"ל וז"ל מרים צריך לכתוב בגט שהוא עיקר והדר וכ"ש דאית לה עכ"ל אך מהרא"י ז"ל בת"ה [א"ה אולי הוא בסי' רל"ד] חידש דאזלינן בתר השם שקורין לו לס"ת וזה מקרי שם העיקר ושם שקורין לו בפי כל נקרא פורתא כגון יצחק המכונה אייזק כותבין יצחק כמו שנקרא לס"ת אפילו אם הרוב קורין אייזק ואפילו שנקרא בפ"כ אייזק אפ"ה שם שנקרא לתורה הוא העיקרי וכוותי' פסקו רוב הפוסקים הגם שמהרח"ש ז"ל שדא נרגא בראיות מהרא"י ז"ל מהרא"ש ז"ל מ"מ לדינא פסק כוותי' וכן פסק הג"פ וכן נוהגין במדינתינו עפ"י סדר הגט שבידינו שכתב וז"ל אבל אם עלה בתורה וחותם תמיד בשם הטפל לבד יש לכתוב תחלה שם הטפל ואח"כ שם העיקר ואפי' אם עולה בתורה וחותם תמיד בשם א' ונקרא בפ"כ בשם האחר יש לכתוב תחלה השם שעולה בתורה וחותם תמיד עכ"ל ובמכתב אלי' ז"ל כתב וז"ל בשער ד' סי' י"ד ואשר נראה דהרב ז"ל בשיטת מרן קאי להוכיח במישור מדברי הרא"ש דהשם שחותם ועולה בו לתורה הוא העיקר ובעיני יפלא כי דברי הרא"ש ז"ל בפ' השולח כך הם והא דאמרי' לקמן כתב חניכתו כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין משמע דאפילו לכתחלה א"צ לכתוב עיקר השם י"ל דמיירי התם בחניכה שמכירין אותו בכ"מ והכל קורין אותו בשם זה אלא כשהוא חותם בשטר או קורא בתורה קוראין אותו בשם המובהק להכי סגי בשם חניכה לחוד עכ"ד והשתא ניחזי אנן איך משתמע מדברי הרא"ש שהשם שהוא חותם בו ונקרא לתורה הוא העיקר אדרבא איפכא שמעי' בהדי' שהשם שקורין לו הכל הוא העיקר הגם שהוא חניכה שהרי כך היו נקיי הדעת עושין שלא היו כותבין שם המובהק הגם שהי' חותם ונקרא לתורה אלא בחניכה מפני שהכל קוראין אותו בה עכ"ל ובאמת כבר קדמוהו בקו' בס' שו"ת פ"י ואפ"ה לדינא לא מצינו חולק על מהרא"י ז"ל ומקדמינן שם שקורין בו לס"ת וע"ש הנקרא בפ"כ כותבין דמתקרי וגם הרדב"ז ז"ל פסק כמהרא"י ורק שמחלק כשאינו רגיל לקרות בתורה רק לפעם בכמה שנים בכיוצא בזה לא אזלינן בתר הקריאה יעו"ש בדבריו. ג' החתימה הוא ג"כ שם העיקר נגד מה שנקרא בפי כל וז"ל הסד"ג שבידינו כנ"ל והוא מס"ש ומהרמ"א ז"ל ומשארי האחרונים אך כשהקריאה [לתורה] והחתימה סותרים מכריח ומצטרף שם הנקרא בפי רוב להיות נקרא שם העיקר כגון אם עולה לס"ת אברהם וחותם עצמו משה אם נקרא בפי רוב משה אז שם החתימה שהוא ג"כ משה מצטרף למיהוי רוב נגד שם שעולה לקרות בתורה וכותבין משה דמתקרי אברהם ואם נקרא בפי רוב אברהם מצטרף שם הנקרא לעלייתו לס"ת וכותבין אברהם דמתקרי משה ויעוין בג"פ [סי' קכ"ט ס"ק פ"ז] שכתב כן לדינא אך בזה עדיין יש מתחככים לומר דאין לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה כיון שלא נקרא בפה ורק שחותם עצמו כן ולא שייך לשון דמתקרי על החתימה ויעוין בזה בס"ש ובט"ג. ד' שם הנשתקע אין לכתוב כלל ואם כתבו נראה מדברי הב"י דהגט פסול ומתשו' מהר"ם מינץ נראה שמכשירו ולכתחלה העלה הג"פ ז"ל לכתוב שני גיטין א' בשם א' ולא לכתוב כלל שם הנשתקע ובגט השני יכתוב שם הנשתקע לחוד אך יותר טוב לכתוב גט אחד ולכתוב אנא פ' בשם הנקרא עכשיו כגון אם הי' שמו משה ונשתקע והכל קורין לו אהרן כותבין אהרן שם של עכשיו דאתקרי משה משום דלשון אתקרי משמע שהי' נקרא כן או לפעמים נקרא כך אך לא נקרא כן בקביעות כן העלה הג"פ ז"ל [בסי' קכ"ט ס"ק צ"ז] ומ"ש ברמ"א ז"ל [סעי' ט"ז] דאם אינו רגיל בשם יכתוב דמתקרי ע"ש הנשתקע ט"ס הוא בדברי הרמ"א ז"ל דהלא דמתקרי פירושו שעכשיו נקרא כן ואתקרי משמע שלא נקרא עכשיו כן רק באקראי או שהי' נקרא כן מאז ועכשיו לא נקרא בזה השם כ"כ הג"פ [שם ס"ק פ"ג] וכ"כ בשו"ת גינת ורדים וכתב שמצא כן הגירסא ברמ"א ז"ל שעם ספר נ"ש וכן העלו יתר האחרונים ודברי הט"ג ז"ל [בליקוטי שמות סקל"א ובתשו' ב"א סי' פ"א] לא ברורים אצלי בזה וכן עשינו מעשה ואם ירצו להחמיר יוכל לכתוב דהוי מתקרי כמבואר זה בג"פ ז"ל הן הנה ההוצעות הנצרכים (לב"ד) [לנ"ד]:

ומעתה בנ"ד הדין מתחלק לכמה אופנים אם נקרא בשם מילתו עד"מ אברהם יצחק משה אהרן ונשתקע שם אברהם יצחק ואין נקרא בפ"כ רק משה אהרן וכן נקרא לס"ת חותם עצמו כן משה אהרן יכתבו משה אהרן דאתקרי אברהם יצחק משה אהרן דבאמת על שם הנשתקע אין כותבין אותו כלל רק מחמת דכן המנהג במדינתכם אפי' נשתקע שמות הראשונים בכתובה כשבא לכתוב כותבין כל השמות כמו ביום מילתו זה ודאי לא מקרי נשתקע דהרי עדיין כשישא אשה אחרת יכתבו בכתובה שמותיו אברהם יצחק משה אהרן גם בגט צריך לכתוב לעיקר השם מה שנקרא בפ"כ וע"ש מילתו דאתקרי הגם שבט"ג להמחבר הגאון מהרא"מ [הנ"ל] העלה דאין לכתוב דאתקרי רק על שקורין אותו ברגילות ועל שם של פרקים כותבין דמתקרי בחיבורי ובתשובה הארכתי דלא כן הוא לדעת רוב הפוסקים ודבר מוכרח מצד עצמו כיון דאנן נהיגין לכתוב באיש שנקרא בפ"כ נחום ולס"ת קורין אותו מנחם או שנקרא לס"ת ברכי' וקורין אותו ברוך בפ"כ כותבין בגיטין, מנחם דמתקרי נחום או ברכי' דמתקרי ברוך ואין כותבין דאתקרי וזה מנהג בכל מדינות אשכנז א"כ אי' איפוא לומר דמתקרי שייך במה שרק לפעמים נקרא כן הלא עינינו רואות שלא כן הוא בלשון מדינתנו וכן נהגו כל גדולי הדור מאז לכתוב ע"ש הרגיל דמתקרי וע"כ בשם שאינו רגיל כותבין דאתקרי וכל קורא שיש בו דעת אם יראה בגט שינוי מהכתוב בגיטין הרגילים שבשארי גיטין כותבין דמתקרי ע"ש הרגיל וכאן כתוב בגט אתקרי בודאי ידעו שהכונה לומר שרק לפעמים נקרא כן והדבר ברור לכתוב אתקרי על שם מילתו ולכאורה עלה על דעתי למיכתב דהוה מתקרי כמ"ש הריק"ש ז"ל מביאו הג"פ ז"ל אולם דהוה מתקרי משמע שעתה לא נקרא כן כלל ובמדינתכם הואיל דהמנהג לכותבו בכתובה ואם ישא אשה אחרת יכתוב בכתובה שם מילתו א"כ עדיין נקרא בשם זה ולא נשתקע לגמרי ולא שייך למיכתב עליו דהוי מתקרי ולכן לדעתי יותר נכון לכתוב שם הנקרא בפ"כ וחותם בו ונקרא בו לתורה עד"מ שנקרא בפ"כ ולחתימה ולתורה משה אהרן יכתוב בגט משה אהרן דאתקרי אברהם יצחק משה אהרן. והנה הט"ג [בליקוטי שמות ס"ב וסט"ו] רוצה לומר דאם לא נשתקע לגמרי שם הראשון כמו נ"ד לכתוב שם הראשון דהיינו אברהם יצחק משה אהרן וע"ש קריאתו בפי עולם מתקרי דהוי רק כקיצור השם וזה לפע"ד דבר שאינו בשלמא קיצור השם ניכר שהוא קיצור מעיקר השם אבל הכא יש חשש פסול בגט דלפי פשטות הרמב"ם ז"ל שכתב וז"ל בהל' גיטין פ"ג מי שהי' לו שני שמות וכן אשה שיש לה ב' שמות כשמגרש כותב שמו ושמה שהם רגילים בו יותר ואומר איש פ' וכ"ש שיש לו גירש אשה פ' וכ"ש שיש לה ואם כתב חניכתו וחניכתה כשר כתב השם שאין יודעין בו ביותר וכתב וכ"ש שיש לו ה"ז פסול עכ"ל ולא מחלק כלל משמע שעיקר השם מה שנקרא בפי הרוב שיודעים ורגילין בו ושם השני הוי טפל ולכן בודאי שאין לנו לעשות ההיפיך מדבריו ז"ל להקדים שם שאין בקיאים בו ביותר ובשלמא בקיצור השם כגון חקין מיצחק אם יכתבו יצחק ידעו הכל שזה המגרש ששמו חקין שהוא קיצור מיצחק משא"כ בשני שמות גמורים כמו הכא אברהם יצחק משה אהרן הגם דאם כתבו שניהם בפירוש להרמ"א ז"ל ולהרבה מהראשונים ז"ל כשר מ"מ יש לנו רב גדול מהראנ"ח דס"ל לפסול אפילו בכתב מתקרי ע"ש העיקר ולכן לפענ"ד נראה דזה דרך היותר נכון לכתוב כה"ג משה אהרן דאתקרי אברהם יצחק משה אהרן ואם יש מי שחוכך בזה יתן עוד גט שני ויכתוב בו רק משה אהרן לחוד ובדיעבד סגי גם בזה דהוי כחניכה שהכל קורין אותו דכשר לכ"ע בדיעבד וכ"ז באופן דנקרא משה אהרן וכן קורין אותו לס"ת וכן חותם עצמו רק דשם מילתו הי' אברהם יצחק משה אהרן יכתוב כנ"ל אך לפמ"ש מעכ"ת דבמדינתכם אין שום סדר בקריאת התורה ואין דבר מבורר בזה אזי הולכין בתר שם שחותם עצמו ואם חותם עד"מ יצחק לבד ונקרא בפ"כ משה אהרן ובשעת מילתו הי' נקרא אברהם יצחק משה אהרן וכ"כ בכתובה רק מהחתימה נשמט כל שמותיו ולא נשאר בחתימה רק שם יצחק ובפ"כ נקרא משה אהרן ונשמטו שמות אברהם יצחק ושם אברהם כמעט נשתכח רק מה שכותבין בכתובה אברהם יצחק משה אהרן אז שם החתימה עיקר וכותבין יצחק דמתקרי משה אהרן ודאתקרי אברהם יצחק משה אהרן ואם ירצה להחמיר יכתוב עוד גט שני ויכתוב שם המילה אברהם יצחק משה אהרן דמתקרי משה אהרן ודמתקרי יצחק הגם שעל שם החתימה אין כותבין דמתקרי מ"מ יש פוסקים מפורסמים שגם ע"ש החתימה כותבין דמתקרי ובגט שני סגי לכתוב דמתקרי ע"ש החתימה זה נלע"ד נכון לצאת כל הדיעות. ה' קרח תרי"ח פה מרחץ אובין:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף