שו"ת דברי חיים/א/חושן משפט/כג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א חושן משפט כג

סימן כג

שוי"ר לה"ה ידידי המאה"ג החריף ובקי מ' יוסקי נ"י ולאלופי הקהל נגידים יראי השם אשר בקהלתו שלום:

מכתבם הגיעני והנה דבר זה אין צריך לחכם גדול רק כל איש אשר בו ריח תורה יבין הדבר דהנה איתא בגמ' ב"ב דף ט' ע"א ולהסיע על קיצתן ושם הנהו בי תרי טבחי דעבדי ענינא בהדי הדדי ופרש"י ענינא תנאי דכל מאן דעביד ביומא דחברי' נקרעוה למשכי' אזל חד מינייהו עבד ביומא דחברי' וקרעו למשכי' אתא לקמי' דרבא חייבינהו רבא לשלומי כו' עכל"ה ופירש"י והרמב"ן וראבי' ורוב גדולי הראשונים דקיצתן היינו שהרוב יוכלו לתקן קיצות ושארי ענינים הנראה להם אפילו שיהי' בזה הפסד לאחרים ומחויבים המועטים לקבל גזירתם ואפי' בדבר הרשות והר"י ט"ע ור"ת והרמב"ם וקצת מהראשונים אשר פירשו קיצתן היינו בדבר שהסכימו כולם ואח"כ עבר זה שהסכים עמהם זה יכולין לעשות אבל אם לא הסכים בתחילה עמהם אין יכולין לכוף להיחיד בדבר הרשות בדבר שאיכא פסידא להאי ורווחא להאי. והנה המנהג בישראל כדברי הראבי' ורש"י והרמב"ן ז"ל שיכולין לכוף ליחיד אפי' במידי דאיכא רווחא להאי וכן העיד מהרי' ן' לב ז"ל בס' ב' סי' ע"ב והב"ח ז"ל בח"מ סי' ב' וז"ל ולענין הלכה נהגו ברוב מקומות שטובי העיר בעירן כב"ד הגדול ומה שעשו עשו בתקנת הקהל דוקא וכראבי' עכ"ל. והרמ"א ז"ל קבע מנהג זה בשולחנו הטהור בח"מ סי' ב' וז"ל וכן נוהגין בכ"מ שטובי העיר בעירן כב"ד הגדול ומכין ועונשין והפקרן הפקר כפי המנהג עכ"ל. אך כ"ז באם לא הסכימו כולם אבל אם כולם הסכימו בודאי שיכולין לתקן אפילו בדבר (שאינו) [שלא] בא לעולם כמבואר בהדי' בגמ' גבי הני תרי טבחי שהוא דשלב"ל כלל וקנס דלא מהני שום קנין ולא מהני רק משום שהם בני אומניות אחת וכמו בני העיר דמי וא"כ מזה מבואר שאלתכם יפה באר היטב דלכל הדיעות באם הסכימו כולם לתקנה זו לתת המסחר לרב עפ"י תנאים המבוארים שמה דאין יכולים לחזור והעובר ע"ז עובר על התקנה ועל החרם ותשובת הרב שכתבתם לי לא ידעתי מה הוא שח תורה חדשה או ישינה ח"ו וכי יש תורה חדשה הלא כולנו מאמינים במסירת נפש על דברי התלמוד וראשונים ובעלי הש"ע ורק במח"כ הרב הנ"ל שלא ידע כלל והביא רק דברי קצת הראשונים הוא ר"ת וסייעתו ומהרי"ק ז"ל שס"ל שאין רשות לרבים להפקיע מיחיד בדבר שלאו מגדר מילתא. והנה אם תעיינו היטב תראו שאין המנהג כמותם רק המנהג כדעת רש"י וראבי' שיכולין הרבים לכוף היחיד וגם זאת נעלם מהרב הנ"ל היכי שכולם הסכימו כ"ע מודים שיכולין לתקן אפילו בדשלב"ל כמו שמפורש בגמ' שהבאתי והמעיין במרדכי ב"ב יראה בהדי' כן ולהעתיק דבריהם הוא לטורח ידעתי שיש בקהלתכם כמה לומדים שיוכלו לראות דבר זה במרדכי ב"ב ולכן העובר על התקנה הנ"ל הוא מוחרם ומובדל מעדת ישראל ושלום לכל ישראל:

ומ"ש הרב הנ"ל דאין חילוק בין יחיד לצבור מחמת שבא לכלל כעס בא לטעות גדול שתינוקות של בי רב לא יטעו בזה דהיכא דהסכימו כולם ומדעת חבר עיר אם הוא במתא או בלא חבר עיר היכי דאינו במתא דתנאן קיימין ואפילו בני אומנות אחת ומטעם דצייתי אהדדי משא"כ יחיד ולית מאן דפליג על דבר מפורש בש"ס בלא חולק והרב הנ"ל רצונו לתת תורה חדשה מה שלא ידעם אדם וחולק על האמת התורה שניתנה מפי הגבורה כאשר קבלנו איש מפי איש עד מרע"ה וכן אני אם כי אני זעירא דחבריי' קבלתי ממו"ח זלה"ה שהי' גאון עולם ומהגאון בעמ"ח ים התלמוד והם סמכוני להורות ולדון כאשר הי' אתי בכתובים אשר ידוע שהם קבלו איש מפי איש עד רש"י ז"ל כידוע לכל ורש"י ידוע שקיבל איש מפ"א עד מרע"ה כמבואר ביוחסין ושארי ספרי היחוס משא"כ הרב הנ"ל שלא למד ולא שימש לשום גאון או גדול מפורסם ולזה נפל בשיבושא ודמיונות כוזבות ר"ל ולכן אל תשמעו ולא תאבו לו ועלינו השלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף