שו"ת דברי חיים/א/אורח חיים/יח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים א אורח חיים יח

סימן יח

בדין מכירות הבהמות שמבואר [הת"ש] בבכ"ש ז"ל בפסחים שאסור דהוי הערמה והאחרונים כולם חלקו עליו וכתבו שדבריו צ"ע דמאי הערמה איכא הא צריך המכר להיות בלי הערמה יעו"ש ונ"ל דדבריו נכונים דהנה קי"ל בח"מ דאומדנא דמוכח טובא הוי אומדנא ולא אמרינן בזה דברים שבלב א"ד וא"כ גבי נכרי שהוא עני ולא ניסה מעולם במו"מ וודאי אומדנא דמוכח שהוא לוקח רק שיחזירנה לישראל והא מבואר בח"מ דמכר כה"ג שחוזר להמוכר לא הוי מכר כלל. אך לכאורה קשה דלפי מה דמבואר שם דאם יקנהו לזמן מהני ומביא המג"א דברי הספר מ"ע ז"ל בסי' תמ"ח שכתב כן גם לענין משכון וא"כ נימא דכוונת העכו"ם שקנהו באמת מישראל כדי שירוויח בזה מעט המעות שנותן לו ישראל המוכר בשעה שקנהו ממנו אך י"ל לזה דזה (פטור) [אסור] מדינא דגם במתנה עמ"ל כתב המג"א דלא אמרינן הואיל דלא הוא בידו דהנותן וא"כ כאן אם הישראל ירצה דוקא שהנכרי יקיים המקח בוודאי שהמקח יבטל למפרע מטעם א"ד דאדעתא [דהכי] לא קנהו הנכרי וא"כ כיון שתלוי בדעת הישראל שוב אמרינן הואיל. אך כ"ז בחמץ אבל בבהמות וודאי אסור דס"ס נהנה הישראל בין אם יקחנו ממנו לאחה"פ דנהנה שיתפטמו באיסור ובין אם לא יחזיר דאז יבטל למפרע המקח והם שלו למפרע בוודאי נהנה ובין כך ובין כך אית ליה בפסח הנאה מחמץ ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף