עמודי ירושלים/עבודה זרה/ב/א

עמודי ירושלים עבודה זרה ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואין האשה בכלל שפיכת דמים אמר ר' אמי תיפתר בבריאה כו'. עי' תוס' ע"ז (כ"ה ב' ד"ה א"ב) מ"ש בביאור הירושלמי דבריאה הוא שתוכל לעמוד נגדם ולא יקטלוה כו' ע"ש. אולם בא"ז ח"א בתשובה (סי' תשמ"ז) כ' וז"ל ונראה בעיני דר' מנא אסר לה לומר נכרית אני ולהכי מוקמי לה בבריאה דוקא שיכולה לסבול התשמיש עכ"ל נראה מזה שפי' דברי הירושלמי דר' מנא ס"ל דוקא בבריאה שיכלה לסבול תשמיש בזה אמרינן דלא יהרגה דכלי זיינה עלה ור' בון ס"ל דאפי' באשה שאינה יכולה לסבול התשמיש עכ"ז ליכא חשש דשפיכת דמים דיכולה לומר נכרית אני וזה פי' חדש ומבואר מזה דלפי' הא"ז גם הירושלמי ס"ל דאשה כלי זיינה עלה היינו שלא יהרגו אותה מפני התשמיש והיינו כפירש"י בע"ז שם ולא כפי' התוס' דכלי זיינה עלה שאינה בעלת מלחמה כו' וכן מצאתי בתוס' רי"ד בע"ז במה"ק ובמהדורא תליתאה. שעם שבפי' הגמ' נטה מדרך רש"י עכ"ז הסכים לפירש"י בזה דכלי זיינה עלה מפני שיכולים לזנות עמה וכ"ה בחי' הריטב"א במה שפי' שם בשם הר"מ הלוי דגם הוא הסכים לפירש"י בהא דכלי זיינה עלה. ובזה יש ללמד זכות על רבינו הב"י בתשובותיו (חאה"ע בדין עכו"ם מסל"ת סי' ז') שכ' דנער בארצות ישמעאל דחשודין על משכב זכור דין נער כמו אשה שזיינה עלה ע"ש. וראיתי בשו"ת תפארת צבי חאה"ע בדין תקנות עגונות (ססי' י"ח) שהניח בתימה ע"ז מדברי התוס' הנ"ל שלפי פירושם אין ענין לנער ע"ש. אמנם לפמ"ש צדקו דברי מרן הב"י כיון דרש"י והא"ז ותוס' רי"ד והר"ם הלוי והר"י פירשו כלי זיינה לענין עריות לכן יש לפסוק כן דרבים נינהו נגד התוס' וא"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף