עמודי ירושלים/ברכות/ה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:35, 11 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים




עמודי ירושלים TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואלין דמתרנמינן עמי בני ישראל כו' עי' במעשה רוקח (ה' תפלה פ"ט ה"ז) שהאריך לתמוה דאיך יחלוקי האמוראים על תרגום יונתן שהוא תנא ע"ש ולק"מ דאאן זה תרגוום יונתן התנא וכמו שהארכתי בזה במקום אחר. ומה שהאריך שם להוכיה ממ"ר פ' תצא ומדברי הקליר ההובא בתוס' ברכות (כ"ה א') שהם ס"ל כדברי הר"מ ה' תפלה שם שדוקא כשאומר זה בתחנונים אז אין לומר כן אבל דרך פירוש בפסוק נוכל לומר כן (עם שמדבריו במ"נ ה"ג פמ"ה לא נראה כן דאל"כ לא היה לו להוציא המשנה הזאת מהלכה. אולם בלא"ה סותרים שם דברים לחיבורו וע"ש בשם טוב ובתוי"ט פ"ה דברכות מ"ג) א"ש בזה מ"ש בפענח רזא (פ' ראה) וז"ל לא תבשל גדי וכו' דדלמא שהבהמה שהחלב הזאת יוצאה ממנה הוא אמו ואין דרך אכזריות גדול לבשל הוולד בחלב אם וכ' ע"ז הר"ר יצחק בר' שמשון בהגה שם ותמה אני אם מפה קדוש יצאו הדברים האלה דלמה לא יאסר לומר טעם בזה כמו האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך עכ"ל, אמנם לפי האמור א"ש דלומר הטעם בהפסוק מותר רק דרך תחנונים אסור:

דא דתימא בציבור אבל ביחיד תחנונים הן ע' ברא"פ שכ' לא קאי אלא לב' הראשונים אבל במודים אפי' ביחיד אסיר ונעלם ממנו שהתוס' ברכות (ל"ה א' ד"ה אמר) הביאו הירושלמי הזה על ההוא דאמר מודים מודים וכ"ה בתוס' ר' יהודא לברכות (נ"ג ב') וע' בסמ"ג (מ"ע ח') שהביא זה גם על שמע שמע ע"ש:

תני לא יהיו שנים קורין בתורה כו' עי' מקראי קודש (שער כ"ב ס"ק כ"ז) שכתב ווז"ל ובזה י"ל דברי הירושלמי ברכות פ"ה שכ' וז"ל לא יהיו ב' קורין בתורה אמר ר' זירא מפני הברכה עכ"ל דכוונת הירושלמי הוי דמש"ה אין קורין לשנים ע"י שכל אחד ירצה לברך לזאת לא היה באפשר דאם יברכו ביחד הרי תרי קלא ולא משתמע ולברך כאו"א בפ"ע אסור דבמקום ששניהם קורין כא' אסורים שניהם לברך בפני עצמו כו' עכ"ל ושגה בפשט הירושלמי דלפי פירושו אייך סיים בירושלמי והתני לא יהי' ב' מתרגמין וא' קורא אית לך מימר מפני הברכה אלא משום שאין שני קולות נכנסין לתוך אזן אחת ע"כ א"כ מבואר דבס"ד מפני הברכה לא היה יודע הטעם שאין ב' קולות כו' דא"כ גם באין מתרגמין שנים ג"כ הטעם כך אע"כ דס"ד מפני הברכה אין הטעם משום שאין ב' קולות רק דס"ל שאין לשנים לברך על קריאה אחת וזה ברור:

אמר לי' עלך לא כעסית כו' עי' בהליכות עולם ברכות (בנתיבות החיים ד"ע ע"ב) שכ' על הדין דצריך לסרב דצ"ע על הרמב"ם שהשמיט זאת ואפשר לומר שבירושלמי מבואר דכעס על הדין דאטרח ופליג על הך דינא ע"ש ושגה ביה ולחנם עשה פלוגתא בין הבבלי להירושלמי דשם בירושלמי מבואר דכעס על האיש שהטריח להש"ץ שילך להתפלל דלמה הטריח עלי' כל כך ומאי ענין זה להש"ץ שלא יסרב וז"פ וברור:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף