חתם סופר על הירושלמי/נזיר/ו/ט

חתם סופר על הירושלמי נזיר ו ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי אבוהו בשם רבי יוחנן וכו' ושניהן למידין מאיל נזיר וכו'. עיין ברא"ש חולין פ"ז סי' ל' ובחולין צ"ח משמע דבשר בהדי בשר משערין וכאן משמע בשר ועצמות דאיל בהדי בשר דזרוע משערין. ויש ליישב קצת דלא פליגי במציאות כולי האי ואומר דאפילו נימא דעצמות ההיתר מצטרפין לבטל משום דגם הם בולעין ונוטלים חלקם מן האיסור מכל מקום בשר ההיתר ממהר לבלוע קודם העצמות ואי ליכא בתחלת הבישול שיעור מאה בבשר האיל לבדו נגד בשר הזרוע נאסר ושוב כשהתחילו העצמות לבלוע והבשר סוחט בולעו לתוך העצמות מכל מקום אפשר לסוחטו אסור ואע"ג דכתבו התוס' חולין ק' ע"א ד"ה בשקדם וסלקו דכל החתיכות מסייעות לבטל הואיל וסופו להתפשט אפשר היינו בשר עם בשר שסופו להתפשט מהר אבל בשר עם עצמות לא ע"כ קאמר בש"ס בבלי בשר בהדי בשר משערין והוה ליה מאה אמנם אחר המיצוי הבישול כמה פעמים בא לפנינו שהאיל נצטמק הרבה ולא הזרוע שלפעמים הוא כולו חוץ לרוטב כמו שכתוב בתוספות ושוב אין בבשר האיל המצטמק מאה נגד בשר הזרוע ובכל ענין התיר הכתוב אלא בסוף הבישול כבר בלעו העצמות ומצטרפין עצמות ההיתר למאה ושיערו בירושלמי שאפילו יצטמק בשר האיל בתכלית הצימוק מכל מקום א"א שלא יהיה האיל עם עצמותיו מאה נגד הזרוע ואלו ואלו דא"ח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף