ירושלמי/תרומות/ה/ג

ירושלמי תרומות ה ג

מתני' סאה תרומה שנפלה למאה וטחנן ופחתו כשם שפיחתו החולין כך פחתה תרומה ומותר סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה וטחנן והותירו כשם שהותירו החולין כך הותירה התרומה ואסור אם ידוע שחיטין של חולין יפות משל תרומה מותר סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ואחר כך נפלו שם חולין אם שוגג מותר ואם מזיד אסור:

גמ' ולא סוף דבר שפחתה התרומה אלא אפילו פחתו חולין ותרומה בעינה טוחן ומתיר. תני אין טינופת של תרומה מצטרפת עם התרומה לאסור על החולין אבל טינופת של חולין מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה ר' ביבי בעי טינופת של תרומה מהו להצטרף עם החולין להעלות את התרומה מן מה דאמר רב הונא קילפי איסור מצטרפין להיתר הדא אמרה טינופת של תרומה מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה רב חונא אמר קילפי איסור מעלין את ההיתר סאה תרומה שנפלה למאה אין את מוציא זונין טינופת שבה לפחות ממאה אתה מוציא זונין טינופת שבה וכן לוג יין צלול שנפל למאה לוגין יין עכור אין את מוציא שמרין שבו לוג יין עכור שנפל למאה לוג יין צלול את מוציא שמרין שבו. תני אף טוחן הוא בתחילה ומתיר מתני' דרבי יוסי דר"י אומר אף מתכווין וילקוט ויעלה באחד ומאתים א"ר זעירא שכן דרך כהנים להיות טוחנין מדומע בבתיהן מה נפיק מביניהון כלאי הכרם על דעתיה דרבי יוסי טוחן ומתיר על דעתיהון דרבנן אינו טוחן ומתיר. רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותרין מזיד אסורין ולא מתני' היא שוגג מותר מזיד אסור מתניתא בתרומה אתא מימר לך אפילו שאר כל הדברים. רבי אחא בשם רבי יוחנן כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה אמר רבי לעזר כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור א"ר אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן אם באת הלכה תחת ידך ואי אתה יודע אם לתלות או לשרוף לעולם הוי רץ אחר השריפה יותר מן התלייה שאין לך חביב בתורה יותר מפרים הנשרפי' ושעירים הנשרפין והן בשריפה ר' יוסי בעי דנין דבר שאין מצותו לכן מדבר שמצותו לכן:

הדרן עלך סאה תרומה < הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף