תוספות הרי"ד/יבמות/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:19, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד




תוספות הרי"ד TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מ"ד את שאומרים לו ייבם אומרים לו חלוץ חלץ בתוך ג' כו' הפ"מ ז"ל מחק הא דגרסינן מ"ד את שאומרים לו ייבם כו' והק"ע ז"ל מקיים הגירסא ועי' בביאור הגר"א ז"ל דמקיי' הגי' וע"כ למ"ד משום שלא תהא צריכה כרוז לכהונה פשיטא דחליצתה חליצה רק למ"ד משום שאין עולה לייבום קמיבעיא ליה וכן משמע מתוס' ז"ל דף ל"ה ע"ב ד"ה ונמצאת דהא דלא הוי חליצה בתוך ג' הוא רק משום הטעם דכל שאין עולה לייבום כו' עיי"ש ודוק:

רבי יודן בעי חלץ לה מעוברת והפילה עי' בפנים בדברינו וע"פ הירושלמי הזה יומתק לנו מאד להבין שיטת הש"ס דילן ע"פ שיטת התוס' ז"ל בר"פ החולץ דהתוס' ז"ל כתבו ז"ל דתוך ג' חדשים אמאי אסור בקרובותיה דהא תנן לקמן היבמה לא תחלוץ וכו' עד שיהיו לה ג' חדשים כו' ואר"י ז"ל דנהי דלאו חליצה היא מ"מ אסור בקרובותיה כיון דמדאורייתא הוי אחליצה ועוד דבדיעבד אם חלצה אפילו מדרבנן אינה צריכה חליצה אחרת דאמר לקמן יבמה שחלצו לה אחין בתוך ג' צריכה להמתין ג' חדשים משמע דלא בעיא חליצה עכ"ל ז"ל והק' מהר"ם לובלין ז"ל על תירוץ הראשון שבתוס' ז"ל דבתוך ג' אף לר"י צריכה חליצה אחרת א"כ מאי דהק' רשב"ל לר"י בשלמא לדידי דאמינא חליצת מעוברת לא שמה חליצה היינו דקתני כו' אלא לדידך דאמרת חליצת מעוברת ש"ח אינה צריכה חליצה מן האחין מבעיא ליה ומאי מותיב ליה הא מתניתן בתוך ג' איירי ותוך ג' אפילו ר"י מודה דצריכה חליצה עוד הפעם מדרבנן [דלר"י תוך ג' חמורה ממעוברת עיי"ש] וי"ל דרשב"ל סובר תירוץ השני עיקר דתוך ג' א"צ חליצה אף מדרבנן אליבא דר"י כו' וגם התוס' ז"ל אינם תופסין שינויא קמא לקושטא דמילתא לומר דמדרבנן אינה חליצה כלל אלא רצונם לומר דהא דקתני אסור בקרובותיה אתי שפיר אפילו את"ל דלא הוי חליצה כלל דנהי דלאו חליצה היא מ"מ אסור בקרובותיה משום דמדאורייתא הוי חליצה עכ"ל ז"ל אע"פ שאין לשונו ממש עיי"ש שהאריך בזה אבל כד תעיין בשו"ע סי' קס"ד ס"ב בהג"ה מבואר שהתירוץ הראשון של התוס' ז"ל הוא שיטה גמורה דפסק בהג"ה דבאמת צריכה חליצה אחרת וכתב ביאור הגר"א ז"ל דהוא תירוץ הראשון שבתוס' ז"ל וצריכה חליצה אחרת משום כיון דאינה עולה לייבום עיי"ש שמביא הירושלמי הזה וא"כ חוזרת קושית המהר"ם ז"ל לדוכתה למה פריך רשב"ל לר"י דליתני א"צ חליצה מן האחין הא בתוך ג' אף ר"י מודה כיון שאין עולה לייבום צריכה חליצה אחרת ולא שייך אם יבוא אליהו ויאמר כו' דאיפולי מפלי כיון דאיכא תקנתא דרבנן דלא תחלוץ ותתיבם בתוך ג' אמרינן לקמן דף מ"א ע"ב מפורש דאפילו אם יבוא אליהו ויאמר דהא לא עיברה מי משגחינן ביה כמו שכתב המהר"ם ז"ל זה באורך וכמבואר בתוס' ז"ל דף ל"ו ע"א ד"ה בשלמא וכן יש להקשות במה דפריך ר"י לרשב"ל יחזור ויבעול ויקיים מיבע"ל והא לדידיה נמי קשה הא מתניתין מיירי בתוך ג' ובתוך ג' לא שייך הסברא דאם יבוא אליהו ויאמר דהא לא איעברה דבהא אפילו ר"י מודה כיון דאיכא תקנת חכמים אתוך ג' כמו שביאר מהר"ם ז"ל וע"פ הירושלמי הזה ניחא שפיר דהא קאמרינן חלץ בתוך ג' תחלוץ לאחר ג' ואם לא חלצה חליצתה כשרה דהא דמי כמו גבי קטנה וכ"כ הט"ז ז"ל סי' קס"ד [ובזה מדויק בתירוץ השני שבתוס' ז"ל ועוד דדיעבד אם חלצה אפי' מדרבנן כו' תיבת דדיעבד אם חלצה לכאורה מיותר דהא מיירי מאם חלצה בדיעבד אבל לפ"ז ניחא דבתירוץ הראשון ס"ל דצריכה חליצה עוד הפעם מדרבנן ואעפ"כ ע"כ דאם לא חלץ עוד הפעם חליצתה כשרה ובתירוץ ב' הוסיפו כיון דכבר בדיעבד חלצה א"צ עוד חליצה כיון דלפי תירוץ הראשון איכא ב' דיעבד ע"כ הוסיפו בתירוצם הב' דבדיעבד סגי פי' בחד בדיעבד סגי] ונקדים עוד מה שיש לדקדק בלשון הגמ' בהא דמשני רשב"ל מאי יקיים יחזור ויבעול ויקיים דלא סגי בלא"ה תיבת דלא סגי בלא"ה מיותר וכבר עמד על זה הרשב"א ז"ל עיי"ש וכן מה דמסיק אלא לדידך רצה יוציא רצה יקיים מיבע"ל א"ל אין ה"נ ואיידי דתנא רישא יוציא תנא נמי סיפא יקיים ע"כ ולכאורה קשה אמאי לא קמשני לי' מאי יקיים רצה יקיים ואין ה"נ אם רצה יוציא דהא מתחלה פריך ר"י על רשב"ל וס"ל מאי יקיים רשות ובזה נחלקו דר"י ס"ל דיקיים רשות ורשב"ל סבר חובה א"כ כמו דרשב"ל משני מאי יקיים חובה כן יתרץ ר"י נמי מאי יקיים רשות ולמה ליה לשנוי אין ה"נ ואיידי דתנא רישא יוציא תני נמי סיפא יקיים ועוד קשה למה לא משני רשב"ל ג"כ על הא דפריך ליה ר"י יחזור ויבעול ויקיים מיבע"ל אין ה"נ ואיידי דתנא רישא יוציא תנא נמי סיפא יקיים כמו דמשני לר"י דלפיכך לא קתני רצה יקיים איידי דתנא רישא יוציא סתם תני נמי סיפא יוציא סתם כן הוי ליה לשנוי אליבא דרשב"ל דלפיכך לא תני יחזור ויבעול ויקיים איידי דתנא רישא יוציא סתם תני נמי סיפא יקיים סתם ועוד קשה הא דהקשה בתוס' ז"ל ד"ה רצה יוציא רצה יקיים מיבע"ל והא דקתני לעיל גבי ד' אחין ב"ש אומרים יקיימו ולא קתני רצו משום דהתם ליכא למטעי עכ"ל ז"ל וא"כ לפ"ז קשה על רשב"ל דמפרש יקיים יחזור ויבעול ויקיים ג"כ קשה דיחזור ויבעול ויקיים מיבע"ל ואי משום דכן הפירוש דיקיים הא איכא למטעי מאי יקיים דאם רצה יקיים כמו דאיתא בפ' ד"א הנ"ל אבל עפ"י הירושלמי הזה ניחא שפיר דהנה רשב"ל מקשה לר"י בשלמא לדידי כו' היינו דקתני פסולה מן הכהונה לחומרא ולא קתני אצ"ח מן האחין כו' לכאורה למה לא פריך סתם בשלמא לדידי היינו דלא קתני אצ"ח מן האחין אלא לדידך אצ"ח מן האחין מיבע"ל ולמה הקדים היינו דקתני פסלה מן הכהונה לחומרא אלא ע"כ דזהו עיקר קושיתו דע"כ התנא ס"ל דלא הוי חליצה לקולא רק לחומרא דאל"כ למה נקט פסלה מן הכהונה הול"ל אם אין הולד של קיימא חליצתה חליצה וממילא אסורה בקרובותיה וכל הדינים האלו בה אלא ע"כ מדפרט החומרות דיש על החליצה ע"כ דאין החליצה חשובה חליצה רק לחומרא לפיכך הקדים היינו דקתני פסלה מן הכהונה לחומרא ולא תני א"צ חליצה מן האחין ולא תני דהוי חליצה אף לקולא אלא לדידך דס"ל דאף לקולא נמי הוי חליצתה חליצה לענין אם צריכה לחלוץ עוד מן האחין דאם חלץ בדיעבד ואינו רוצה עוד הפעם לחלוץ לדידך שפיר דמי החליצה הזאת א"כ שייך האי חליצה אף לענין קולא וממתניתין מוכח ע"כ דלא חשובה חליצה רק לחומרא מדתני התנא רק החומרות בשלמא לדידי ליכא באמת קולא אבל לדידך הא איכא קולא ג"כ דאצ"ח מן האחין באם אינו חולץ עוד הפעם די בחליצה זו א"כ קשה למה לא נקט התנא עיקר הדין הא רבנן לא עקרוהו לעיקר הדין לקולא רק לחומרא בעלמא והצריכו חליצה עוד אבל לא מיעכב בשאינו רוצה וא"כ נמצא גם קולא במציאות בחליצה הזאת דבדיעבד אין צריכה חליצה מן האחין ולאו הפי' דאצ"ח מן האחין מיבע"ל הוא על לכתחלה ז"א אלא על בדיעבד דסגי בלא"ה אצ"ח מן האחים ואין לשנוי דלא תני אצ"ח מן האחין משום דמדרבנן צריכה חליצה אבל אין ה"נ דבדיעבד שפיר דמי והוי חליצה ז"א דא"כ הוי ליה לתנא למיתני בפירוש דהא אל"כ הא"מ דרק לחומרא הוי חליצה ולקולא כלל לא וא"כ הו"ל לתנא למיתני דשייך האי חליצה לקולא ומדלא תנא משמע דליכא בהאי חליצה שום קולא וצריכה חליצה מן האחין ולא סגי בלא"ה ע"ז משני ליה דממתניתין אין מוכח דליכא קולא בהאי חליצה והא דמנה התנא החומרות הוא איידי דתני רישא לא פסלה תני נמי סיפא פסלה אבל באמת איכא קולא ג"כ וחשובה חליצה אף לקולא וכן מקשה בסיפא ר"י לרשב"ל לדידך יחזור ויבעול ויקיים מיבע"ל בשלמא לדידי קולא קתני דאם רצה יקיים ע"פ עיקר הדין לחומרא דיחזור ויבעול חומרא בעלמא היא דאינה מעכבת לא קתני כיון דסגי בלא"ה ואי תני יחזור ויבעול ויקיים הא"מ דלא סגי בלא"ה וע"כ קמ"ל הקולא דאם אינו רוצה לבעול יוציא ורשאי להנשא אבל לדידך קשיא דליתני יחזור ויבעול ויקיים ומשני ליה מאי יקיים יחזור ויבעול ויקיים דלא סגי בלא"ה באמת וא"ד דרשב"ל מקשי לר"י בשלמא לדידי היינו דקתני יקיים מאי יקיים יחזור ויבעול ויקיים דלא סגי בלא"ה ולא צריך למיתני בפירוש משום דאיכא למטעי דלקולא קתני יקיים אם רצה יקיים ז"א דע"כ ליכא למטעי דלקולא הוא דהא מוכח מרישא דע"כ דלא חשובה ביאה וחליצה רק לחומרא דהא קתני פסלה מן הכהונה ולחומרא ולא קתני א"צ חליצה מן האחין כמו דדייק לעיל וע"כ התנא סבירא ליה דלא חשובה ביאה וחליצה רק לחומרא וע"כ האי יקיים הוא דיחזור ויבעול ויקיים דמהני הביאה שאסור לחלוץ וצריך לחזור ולבעול ולקיים ולא לחומרא בעלמא אלא דלא סגי בלאו הכי אבל לדידך אם רצה מקיים מיבע"ל דהא איכא למטעי דעל כרחך לחומרא הוא דיחזור ויבעול ויקיים ולא לכתחלה אלא דלא סגי בלא"ה ואי על לכתחלה לא הי' קשה על ר"י דעל לכתחלה ר"י נמי מודה כמו דמוכח מרישא דחשיב ליה להתנא החליצה והיבום רק לחומרא ולמה לא חשיב התנא בסיפא דיש לקולא בהביאה תוך ג' ונמצאת מעוברת דכיון דברישא קתני עכ"פ רק החומרות משמע דקולא דבחליצה לא שייך בהא חליצה נהי דברישא לא קתני הקולא דחליצה משום איידי אבל מסיפא קשיא דלמה לא נקט בסיפא הקולא דבחליצה כיון דעל כל פנים לא תני רק החומרות הוי ליה למיתני בהכרח גם הקולות דנהי דברישא אין מקום ליתני הקולא משום איידי אבל בסיפא יש מקום לזה ע"ז משני ליה כדלעיל דלא מוכח מהתנא דסבירא ליה דלא חשובה חליצה וביאה רק לחומרא מדלא קא משמע לן בסיפא לכל הפחות דאם רצה יוציא ואם רצה יקיים דה"נ איידי דתנא רישא כו' כדלעיל ונמצא דכל עיקר הפלוגתא דבין ר"י ורשב"ל ביחזור ויבעול ויקיים הוא רק בזה אם סגי בלאו הכי או לא אבל לכו"ע יחזור ויבעול ויקיים וכן לענין אם צריכה חליצה מן האחין נמי פליגי בזה אם לא סגי בלא"ה או לא אבל לכתחלה בתוך ג' צריכה חליצה מן האחין רק לר"י סגי בלא"ה ולרשב"ל לא סגי בלא"ה ובזה מתורץ קושית הש"ך ז"ל ד"ה חלץ ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף