תוספות הרי"ד/ראש השנה/ד/א

תוספות הרי"ד ראש השנה ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ראב"פ אומר ר"י ורשב"ל הוון יתיבין מקשיי כו' אין ד"ת היא אף בגבולין ידחה פי' אין מן התורה מותר לתקוע בשבת שאין שום מלאכה בתקיעה אף בגבולין ידחה אין לית היא ד"ת פי' דמן התורה הוי תקיעה מלאכה אף במקדש לא ידחה. עבר כהנא כו' אתון שאלין ליה פי' ששאלו ממנו אם יש איסור תקיעה בשבת. אבל לא ששאלוהו הקושיא דממ"נ או דבמקדש לא ידחה או דבגבולין ידחה אלא ששאלוהו אם דבר תורה או לית היא ד"ת אם תקיעה בשבת אסור מה"ת או מותר א"ל כתוב אחד אומר יום תרועה וכתוב אחד אומר זכרון תרועה הא כיצד בשעה שהיא חל בחול יום תרועה ובשעה שהיא חל בשבת זכרון תרועה מזכירין אבל לא תוקעין א"כ נפשוט להו במה שנסתפקו אם היא ד"ת אין לית היא ד"ת ע"ז נפשוט להו דלית היא ד"ת דמן התורה יש איסור בתקיעה בשבת וכן דרש להו לחבריא ר' לוי דמן התורה יש איסור לתקוע בשבת דהוא אב מלאכה ונפשוט הספק א"ל הקושיא דממנפ"ש נשאר ועכשיו אינו הקושיא מכח ממנפ"ש אלא מצד אחד כיון דנפשוט דלית היא ד"ת אלא מן התורה יש איסור בתקיעה בשבת. א"כ אף במקדש לא ידחה וע"ז פריך מעתה אף במקדש לא ידחה ומשני תנא באחד לחודש דהיא כמו בעלמא במועדו אף בשבת ביום השמיני ימול אפילו בשבת כל אימת דהוי במועדו כל אימת דהוי יום השמיני אפילו בשבת וה"נ באחד לחודש אפילו בשבת כל אימת דהוי אחד בחודש דוחה שבת ופריך מעתה אפילו במקום כלומר אפילו בכ"מ שהיו יודעין שהיא באחד לחודש כיון דרבתה תורה מקרא אחד מרבה שבת ומקרא אחד ממעט למה אני אומר במקדש ידחה ובגבולין לא ידחה. ומשני תני רשב"א והקרבתם במקום שהקרבנות קריבין במקום שנדחה שבת אצל קרבנות דר"ה נדחה שבת ג"כ לענין תקיעה דר"ה דהא לגבי קרבנות דר"ה נדחה שבת א"כ סמך ליה והקרבתם לאחד בחודש ומסתברא דהא דדחי שבת הוא במקדש במקום שהקרבנות קריבין והא דילפינן מזכרון תרועה דלא דחי שבת הוא בגבולין [ונמצא דהא דאמר רב כהנא והאי דתנינן באחד לחודש והא דתני רשב"י הוא הכל אחד. ולא דבאחד לחודש ממעט לגבולין משום דלא ידעינן אימתי אחד לחודש כפי' הק"ע ז"ל וע"כ מקשה בש"ק ז"ל למה לן קרא למעוטי ספיקא. ומפלפל בזה בגליון הש"ס ז"ל. ולפי דברינו הוא דבאחד לחודש הוא כמו ביום השמיני והוא ריבוי על שבת וזכרון תרועה הוא מיעוט על שבת ומסתברא דריבוי הוא על מקדש מוהקרבתם במקום שהקרבנות קריבין וכמו דנדחה שבת מפני קרבנות דר"ה כן נדחה מפני שופר של ר"ה ע"כ מסתברא לאוקמיה האי ריבוי דבאחד לחודש אפילו בשבת היא במקום שהקרבנות קריבין] ונמצא לפי דברינו דדרשת ר"כ והאי דתני באחד לחודש והא דתני ר' ישמעאל במקום שהקרבנות קריבין הוא הכל אחד דר"כ דריש דמן התורה יש איסור תקיעה בשבת בר"ה וידעינן מר"כ דלית הוא ד"ת ומברייתא דבאחד לחודש ילפינן ריבוי אף בשבת ובא הברייתא דר' ישמעאל ומפרש לן דהריבוי אף בשבת הוא במקום הקרבנות קריבין מדכתיב כל מלאכת עבודה ל"ת והקרבתם אשה וגו' הרי אף דמלאכת עבודה ל"ת ואעפ"כ והקרבתם אלמא דמוקמינן להריבוי אף בשבת מלאכת התקיעה במקום שהקרבנות קריבין ולפי דברי המפרשים ז"ל לא הבנתי דלדידהו הוי כל מדרש בפני עצמה א"כ קשה מאוד להאי ברייתא דבאחד לחודש וכן קשה ג"כ מאי דמותיב להו רב כהנא ולפי דברינו ניחא:

ודע דלמסקנא לשיטת הבבלי הוא מדרבנן גזירה דרבה דאין תוקעין בגבולין ולשיטת הירושלמי אין תוקעין בשבת בגבולין הוא מדאורייתא ואין להקשות לפ"ז האיך תיקן ריב"ז שיהא תוקעין בכ"מ שיש ב"ד הוא מן התורה אסור והאיך יכולין רבנן למשרי וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה. ז"א דלשיטת הבבלי אין ה"נ דאין ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה אך בשוא"ת כדאיתא במס' יבמות דף צ' ע"ב איזמל וסדק בציצית שופר כו' שוא"ת שאני הוא דמן התורה היה מחויב לתקוע אף בשבת ומשום גזירה דרבה אין תוקעין דשוא"ת הוא אבל אי מן התורה היה אסור לתקוע בשבת בגבולין אין כח ביד חכמים למשרי ולא היה ריב"ז מתקן שיהא תוקעין בכ"מ שיש בו ב"ד. אבל שיטת הירושלמי הוא כדרב חסדא בבבלי במס' יבמות דף פ"ט דיש כח ביד ב"ד לעקור דבר מן התורה אף בקום עשה. כדגרסינן בירושלמי במס' גיטין פ' השולח גבי אם בטלו מבוטל דברי רבי רשב"ג אומר אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו משום מה כח ב"ד יפה ומקשה בירושלמי כמו בש"ס דילן מי איכא מידי דמדאורייתא בטל גיטא ומשום מה כח ב"ד יפה שרינן א"א לעלמא דמתרץ לה בש"ס דילן דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש [ובגיטין ל"ג ע"א וביבמות פ"ט ע"א הנ"ל] ואילו בירושלמי מתרצינן וכי זיתים על שמן וענבים על היין לא תורה הוא שיתרום והן אמרו לא ותרום ולא עוד אלא שאם עבר יתרום אין תרומתו תרומה ע"כ הרי מפורש דהוא בשיטת רב חסדא הן בתרומה והן בא"א עיי"ש בש"ס דילן במס' יבמות ותמצא ממש כדברינו א"כ לפ"ז שפיר אזלי הבבלי והירושלמי לטעמייהו ועיי' בזה מה שכתבתי במס' תרומות פ"ד עיי"ש. ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף