שיירי קרבן/סנהדרין/ג/ו

שיירי קרבן סנהדרין ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מכיון דתנינן אחיו כו' לומר בנו וחתנו של חתן. וקשה כיון דאשמועינן חדא זימנא חתני של חתן הא תו ל"ל למיהדר ד' זימני ועוד מ"ש הנך דקשיין ליה הא מייתרי עוד אחריני כמ"ש המהרש"א ועוד מאי קשיא ליה אחי אמו דכבר תנא אחי אביו דדמי ליה כמ"ש בקונט' הא איצטרך לאשמועינן קורבה דמצד האם לכך נראה דפריך אארבע אבות דמייתרי והן אחי אחיו דאתי מכללא דבן אחיו וכן בהיפך בן אחיו אתי מכללא דאחי אחיו וקאמר בן אחיו אתי ללמד דחתן בן אחיו פסיל והיינו שלישי בראשון ותו קשיא ליה אחי אמו ל"ל. וגרסינן אחי אמו מכיון דתנינן בעל אחותו מה צורכה למיתני אחי אמו ומשני יתורא דאחי אמו איצטרך לאשמועינן חתן בנו דהוא שני בשלישי פסול והשתא פריך בעל אחותו מכיון דתנינן בן חמיו מה צורכה למיתני בעל אחותו ומשני בעל אחותו אתי ללמד דחתנו דבן אחותו דהוא ראשון בשלישי פסול אע"ג דשמעינן ליה כבר מבן אחיו י"ל קמ"ל קורבה מן האב אחיו ובנו וחתנו כולן קרובים מן האב אבל בן אחותו וחתנו אינן אלא מצד האם סד"א שלישי בראשון כשר קמ"ל. והשתא פריך בעל אחות אמו ל"ל הא אחי מכללא דבן גיסו ומשני איצטרך לאשמועינן חתן בן בעל אתי אמו והיינו שלישי בשני אפי' מן האם ובנו של אחי אמו אע"ג דאתי מכללא דבן בעל אחות אמו כיון דלאו אב הוא לא פריך. וגיסו דאתי מכללא חתן חמיו לא קשיא ליה דאיצטריך דסד"א חתן חמיו כשר ולא קאי חתניהן אחמיו דכ"ש הוא מחורגו השתא חורגו לבדו כ"ש גיסו וכדס"ד דש"ש בבלי דף כ"ח ע"ב. וה"ג אחי אמו מכיון דתנינן בעל אחותו מה צורכה למיתני אחי אמו לומר בנו וחתנו של חתן. בעל אחותו מכיון דתנינן בן חמיו מה צורכה למיתני בעל אחותו לומר בנו וחתנו של חתן. בעל אחות אמו מכיון דתנינן בן גיסו מה צורכה למיתני בעל אחות אמו לומר בנו וחתנו של חתן. ודתנינן חורגו לבדו אמר רב אם כו' כדפירשתי בקונט'. ולא קשיא ליה חורגו ל"ל דהא אתי מכללא דבעל אמו כי היכא דפריך משאר אבות המיותרים וכקושית רש"י דף כ"ז ע"ב ע"ש ותירוצו אינו עולה לשיטת הירושלמי י"ל דאיצטרך לאשמועינן דהוא לבדו דס"ד שיש לי בנים וחתנים דכ"ש הוא מגיסו וכמ"ש בסמוך בשם הבבלי. ואני תמה מרש"י ותו' שם מדוע מיאנו בתירוץ זה. והא דפריך מבעל אחותו ה"ה דקשיא נמי מחתן בעל אחות אביי ואחות אמו ולא פריך מבעל אחיתו השנויין ראשונה במתני' ובמאי דמשני בשיש לו בנים וחתנים ממנה מיתרצי כולהון. והא דפריך מחתן אחותו ולא פריך מבן אחותו השנוי תחלה די"ל הא דתנן חורגו לבדו לא קאי אלא למעט חתנו. דהא ר' יוסי נמי קאמר גיסו לבדו ופירשו הראשונים דלא ממעט אלא חתנו אבל בנו פסול ולשיטת הירושלמי צ"ל וחורגו לבדו דתנן במתני' לא קאי אלא למעט חתנו אבל בן וחתן חורגו פסול דהא אוקימנא למתני' וחתנו היינו חתן בנו וכיון דחתן בן אחות אשתו פסול חתן בן אשתו לא כ"ש אלא ודאי דאינו ממעט אלא בו וחתן בן חורגו אבל בנו וחתנו פסולים כמ"ש תי' דף כ"ז בד"ה מאי חתנו כו':

מאן דמר יש לו בנים וחתנים ממנה כו'. כתב הרי"ף אר"י אר"י שמואל הלכתא כר' יוסי דאמר גיסו לבדו וכ"ש חורגו. פי' הגאון ר"י דאמר גיסו לבדו אבל בנו וחתנו לא מכשיר בבעל בת אחות אשתו ולא תסתבר לך דבבני וחתנו דגיסו דלאו מן אחות אשתו פליגי דאלו בו גיסו שאינו בן אחות אשתו ל"צ מימר. דהא בעל אמו ובעל אחותו ובניהן פסולין ה"מ דאיתינון מן אמו או מן אחותו אבל מאשה אחרת כשרים דמקשי' בעל אמו ובנו היינו אאיו ואר"י ל"צ אלא לאחי האח ורב חסדא פליג ואכשר באחי האח ומתני' תנא אחיו מן האב ואחיו מן האם וכיון דבני בעל אמו ובעל אחותו כו' בזמו שבאים מאמו ואחותו פסולין אבל בניהן מאשה אחרת כשרין אף גיסו הוא ובנו וחתנו דתנן במתני' בבאין מאחות אשתו ור"י דאמר גיסו לבדו למדנו שבנו וחתנו מאחות אשתו כשרין לו ע"כ. ורש"י כתב דף כ"ח ע"ב בד"ה ברייתא כ' ועוד אי מאשה אחרת מכשיר ר"י מכלל דתנא דידן מאשה אחרת נמי פסיל משום קרוב מחמת קרוב תיקשי לר"ח דאכשר באחי האח דהשתא בו גיסו פסול משום אתי בן אחות אשתו אחי האח מיבעיא ע"כ ופירש"י קשה ודאי מדאכשר ר"ח אין ראיה דכשמואל ס"ל דסובר הלכתא כר' יוסי דמכשיר קרוב מחמת קרוב. וראיית גאון נראית נכונה יותר מדבריך הש"ס לר"ח א"ה היינו אחיו ומשני תנא אחיו מן האב כו'. ש"מ דר"ח סובר כתנא דמתני' ואיהו נמי מכשיר בקרוב מחמת קרוב. מיהו גם ראיה זו אינה מוכרחת דודאי מתני' איכא לאוקמי באחי האח אלא דלא תיקשי ברייתא דר' חייא דמוקמינן כר' יוסי דקרוב מחמת קרוב כשר וקחשיב בעל אמו משמנה אבות וצ"ל דתנא אחיו מן האב ומן האם. והרי"ף כתב ואנן קשיא לן מימריה דגאון דתנן בעל אחות אמו ובנו פסולין והיינו גיסו ובנו ש"מ מהא דאמר גיסו לבדו לאפוקי בן גיסו מאשה אחרת קאמר והכי מפורש בירושלמי אית תניי תאני גיסו יש לו בנים וחתנים ואית תניי תני אין לו מ"ד יש לו מאחות אשתו ומ"ד אין לו מאשה אחרת ע"כ ואני תמה מאוד מאי ראיה היא זו הרי לא מוזכר בירושלמי פלוגתייהו דר' יהודה ור' יוסי ומוקי לה להך ברייתא כתנא דמתני' והא ודאי דלתנא דמתני' ביש לו בנים וחתנים מאחות אשתו שפסולין ואף אם נאמר דידע פלוגתייהו דר"י ור"י ניחא ליה לאוקמי תרווייהון כחד תנא וכתנא דמתני'. ומהתימא מהבעה"מ שכתב שהבבלי פליג אירושלמי ואין צורך לחלוק עלינו את השוים גם אין צורך למ"ש הרמב"ן והרא"ש דאתיא כר' ירמיה. וכתב הרי"ף ועוד האי דדייק ואמר אף הוא כמו הן אלו נאמר בגיסו הוא ובנו וחתנו אף בנו מאשה אחרת כשר והא מתני' דתנן בעל אחות אמו דהוא בנו מאחות אשתו וקתני סיפא גיסו ובנו וחתנו ולא קמכשר בנו בין מאחות אשתו בין מאשה אחרת ומהיכא נפקא ליה האי דיוקא ע"כ. תימא ודאי עיקר דיוקא דגאון כיון דבנו וחתנו דתנן במתני' קאי נמי אבעל אמו וכי' והיינו דוקא בנו וחתנו ממנה איך נפרשהו בגיסו דאיירי בבנו מאשה אחרת ואי ס"ל לתנא דמתני' בגיסו אף בנו וחתנו מאשה אחרת פסול לא ה"נ לכללו עם אינך בדיבור אחד ואין לפרש דה"ק כיון דבן גיסו מיותר שהוא בכלל בעל אחות אמו מסתבר טפי לומר דקאי על בן גיסו מאשה אחרת. דהא הרבה מיותרים כמ"ש בסמוך וצ"ל לשיטת הבבלי כיון דצריך לאחד מהן האב או תולדתו לא חש התנא למיתני תרי זימנא א"כ טפי מסתבר לאוקמי מתני' כולה בחד גווני וכ"ש למ"ד גיסו דרבנן:

אשת חורגו מאי. עיין בקונטרס. וקשה לפמ"ש בן וחתן חורגו פסולים א"כ פשיטא דאשת חורגו פסול לה וי"ל ר' יוחנן כבבלי ס"ל ומפרש חתנים דמתני' לא איירי בחתן בנו א"נ סובר מתני' אתיא כר"א דפוסל שני בשלישי ולא קיי"ל כהך מתני' אלא כרבנן דפליגי אר"א והראשון עיקר דהא בסמוך קאמר ר"י מקבלין שני בשלישי אפילו מריוח ש"מ דמתני' לאו חתן בנו קאמר וכן צ"ל לר"ת דבסמיך דמיבעיא ליה באשת שלישי בראשון דכבבלי ס"ל. דלפום סוגיין אפילו שני בשלישי פסול כ"ש שלישי בראשון. ובקונטרס פירשתי בשלישי גופא פשיטא ליה כו' ע"ש וקשה הא חתן בן אחי אמו פסיל ש"מ דאמרינן בעל כאשתו א"כ מאי קמבעיא ליה וכי היכא דבעל כאשתו כ"ש יש לנו לומר אשה כבעלה דהא עיקר קרא דמיניה שמעינן דאיש ואשה שוים באשה כבעלה כתיב שנאמר דודתה היא. וכ"ת אף אי סובר כהבבלי למה לא מיבעיא ליה בשלישי בראשון גופא וי"ל דבשיטא ליה דפסול ולא קמיבעיא ליה אלא באשתו וכ"כ תוס' דף כ"ח ע"א בד"ה רב כו':

משה מהי שיעיד באשת פנחס. כתב תו' דף כ"ח בירושלמי משה מהו כו' וא"ר יוחנן כשר ומדנקט אשת פנחס משמע דלפנחס לא יעיד דהוי שלישי בראשון ע"כ. ותימא הא ר' יוחנן לא מכשר אלא שני בשלישי אבל שלישי בראשון לא. ואין לפרש דריש לקיש ה"ק מקבלין דור שני באשת ראשון ודור שלישי באשת ראשון מדוחק ור"י קאמר מקבלין אפי' מרוות. דהא מפורש תנן שני בשני פסול דהיינו חתן אחי אביו וצ"ל דגירסא אחרת היה להם בירושלמי וצ"ע. ויש מי שהקשה אהוכחת תו' דמשה לפנחס היה ראשון בשני מקורבת האם שאלעזר היה לו בת יתרו לאשה. ולאו קושיא היא מכמה טעמים חדא דאשת אלעזר לא היתה בת יתרו אלא בת הבת או בת הבן כמפורש בב"ב ועוד הא גם מתחלת בעייתו דר"ח יש להוכיח דדוקא בעי דור שלישי באשת ראשון (ובאמת צריך טעם למה לא הביאו תו' ראיה זו) ועוד א"כ אף אשתו פשיטא דפסולה דהא חתן גיסו פסול א"כ ה"ה אשת בן גיסו דאמרינן אשה כבעלה כמ"ש בסמוך בקונטרס דוקא בראשון בשלישי מיבעיא ליה דאיתפליג דרא:

יודיעני כשם כו'. עיין בקונטרס. וקשה להגיה דהא לא הוזכר בן גיסו ועוד לל"ק שבקונט' לא שייך הך מילתא הכא ועוד לא נזכרו דברי ר' יוסי בירושלמ' כלל גם לשון למעלה ולמטה אינו מדוקדק כל כך ונראה כפי' ראשון והא דקאמר יודיעני אמתני' קאי דתנן רי"א אפלו מתה בתו ויש לו בנים ממנה כו' אם קאי דוקא אחמיו אבל. למטה ממנו דהיינו חתנו שהוא גיסו כשר אי אפילו אלמטה ממני נמי קאי ופסיל לגיסו אע"פ שמזה אשתו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף