שיירי קרבן/גיטין/ז/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:20, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ארשב"ג מעשה בציידן וכו'. עיי' פי' בקונט' וכ"מ בבבלי. וכ' תו' דף ע"ד ע"ב וא"ת למה הוצרך להגיה דפליגי רבנן ארשב"ג ומנ"ל דפליגי עליה ואר"י דקבלה היתה בידו דפליגי רבנן ע"כ. ונראה לר"ח דמשני דף ע"ה ע"ב ברייתא רשב"ג דמיקל בתנאי מתני' רבנן. א"כ ע"כ לומר דפליגי. ואפי' רבא ורב אשי דמתרצי בענינא אחרינא ע"ש נראה דמודו דרשב"ג דמיקל באצטלי' פשיטא דמיקל בהנקה דביום א' סגי אלא דאינהו בעי למוקמי מתני' ככ"ע. ועוד נראה טעמא דרשב"ג משום דאנוס' היא וס"ל אונסא כמאן דעבד ולכך קאמר בסיפא בהנקה כל עכבה שאינה הימנה ה"ז מגורשת ורבנן פליגי כמפורש לקמן בגמרא ע"ב א"כ ה"ה באצטלית פליגי. ועמ"ש בסמוך:

רשבג"א תינתן לאביו וכו'. בבבלי מביא ברייתא דפליגי חכמים לי ולא ליורשי משמע וכתב הרמב"ם פ"ח מה"ג א"ל זה גיטיך ע"מ שתתני לי ר' זוז ולא קבע זמן ומת קודם שתתן אינה יכולה ליתן ליורשיו שלא התנה עליה אלא שתתן לו ולא בטל הגט שלא קבע זמן לפיכך וכו' ה"ז לא תינשא לזר עד שתחלוץ. וכ' הה"מ טעמו דאפי' במקום שא"א שיתקיים התנאי בעינן שיהא התנאי מבוטל בפועל והכא א"א שיהי' מבוטל בפועל כיון שלא קבע זמן לפיכך חולצת ולא מתיבמת. ודייק ליה מהא דאמרי' לקמן בפרקין האומר ה"ז גיטיך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך הזמן לא תנשא עד אחר זמן. אע"פ שא"א שיבא כיון שלא נתבטל התנאי בפועל. ואף בירושלמי נראה שהוא מחלוקת ואיכא מ"ד שאסורה להנשא ע"כ. ותימא מאי ראיה מייתי מדברי הירושלמי הרי מבואר לעיל הלכה ג' רי"א אסורה לינשא שמא נסים נעשו לו וחיה. ואין הטעם משום דבעינן שיתבטל התנאי בפועל. אדרבה מכאן ראיה להיפך. ואף שתו' כ' הטעם משום גזרה שיתמהו העולם למה התירו. כבר השבתי על דבריהם אלו לעיל שם בד"ה אני אומר נסים וכו'. גם דברי הרמב"ם משמעין דאוסר משום חששא דירושלמי דבחדא הלכה קתני לי' עם הך חששא שמא יבא בסתר ע"ש וצ"ע. והמ"ל מקשה שם מסיפא דתנן ה"ז גיטיך שתשמשי את אבא וכו' מת הבן או שמת האב אינו גט משמע דאינו גט כלל ומתיבמת ואמאי הא לא נתבטל גט זה בפועל. וכבר קדמוהי הפרישה והב"ש בקושיא זו סי' קמ"ג. ותי' הב"ש והמ"ל שניהם דחוקים כמ"ש בסוף דבריהם. ונראה דבהנק' ושימוש הוי כאלו תבעה הבעל שיתקיים התנאי והיא משיבה שא"א לה לקיים ה"ל כאלו נתבטל התנאי בפועל אבל כשמת הבעל אע"פ שממילא נתבטל התנאי מ"מ אין מי שיתבענה ואין אומר ואין דברים ואין כאן ביטול בפועל כלל:

בשאבדה באונס. עיי' בקונט'. וקשה מנ"ל דפטורה משבועה אלא לרבנן לא מהני מידי עד שתתן לו האצטלית ולרשב"ג סגי בנתינת דמיה ובשבועה יעוד תנאי לא נזכר במתני'. ואפשר לומר קסבר ר' יודן דלא פליגי חכמים על רשב"ג וטעמו דמגורשת משום דנאבד באונס אלא דקשיא ליה מאי קמ"ל פשיטא וקאמר דקמ"ל דפטור משבועה דאיירי בשהתנה להיות פטור משבועה. ור' יסא השיב דמתני' היא ס"פ הפועלים מתנה ש"ח וכו' אלא דאיירי אפי' נאבד בפשיעה ורבנן פליגי ועמ"ש בסמוך. וא"ת ל"ל למימר דקמ"ל מתנה ש"ח וכו' לימא דקמ"ל אע"ג שנאבד באונס חייבת לשלם י"ל הא נמי פשיטא ליה דכלא דמי ודאי לא הוי גט דלהרווחא כיון:

רבנן אמרין וכו'. עיין בקונט'. ועי"ל ה"ק רבנן דפליגי ארשב"ג אמרין אחת שנאבד באונס או בפשיעה לעולם צריכה ליתן האיצטלית דיקא משום חומר דתנאי גיטין דלמא איצטלית דוקא קאמר. וזה סייעתא למ"ש בסמוך בתו' כד"ה בשאבדה וכו':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף