שיירי קרבן/כתובות/ד/יג
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מיכן והילך וכו'. כ' הר"ן ופי' בו כך מכאן ואילך כלומר אם תובעת כתובתה והיא אומרת שרוצה להפרע מן הקרקע שיחדו בכתובתה ולא היה שוה כדי כתובתה אבל היא רוצה שתקחנו בכדי כל כתובתה והם רוצים לסלקה בדמי הקרקע לבד הדין עם היתומים יאין לה אלא דמי הקרקע לבד וכו' כמו שפירשתי בקונטרס. וכתב תמה הוא האיך העלו הדין כך ולמה לא תוכל להעלותו עד כדי סך כתובתה אחר שהיא רוצה לקחת בכולם. והרמב"ן פי' מכאן ואילך היא אומרת קרקע פי' שכרו לי קרקע שאיני רוצה לטרוח בשכירתו אין שומעין לה כהדא וכו' כלומר שכתב לה הבעל מדור לפי כבודה עד עשרים דינר והיה בית א' נשכר לפי כבודה בי' דינרין ואמרה להם תנו לי כ' דינרין או טרחו אתם ושכרו לי ודן ר' מונא שאין להן לטרוח אלא נותנין לה י' דינרין שבית ראוי לשכור בכך והיא תשכור לעצמה ע"כ. ובקשתי להלום פי' הרמב"ן בלשון הירושלמי ולא יכולתי וצ"ע ודברי הר"ן צ"ע שנראה שזו מחלוקת ישנה בין הפוסקים וכמ"ש הטור ח"מ סי' ע"ב ובש"ע שם סעיף כ' ובסי' קט"ו ע"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |