שיירי קרבן/מגילה/א/ד

שיירי קרבן מגילה א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא כל המעות עד שלא וכו'. כתבו תוס' בב"מ דף מ"ח ע"ב בד"ה מגב' פורים וכו' וא"ת דאמרינן בערכין מעות של צדקה מותר לשנותן בכל מה שירצה ואפילו באו ליד גבאי ואפילו אמר מנורה זו לבה"כ מותר לשנותה למצוה אחרת וי"ל דדוקא בפורים אמרינן הכא דאין לשנות ע"כ וקשה שלא הביאו דברי הירושלמי שמפורש שמעות פורים חלוק משאר צדקה גם מ"ש שמותר לשנותן בכל מה שירצה אפילו משבאו ליד הגבאי צ"ע בערכין שם:

מתניתא פליגא על ר"י. מחו' ה"ה מהרר"ג נר"ו השיב שנ"ל לפ' דדייק מדתבן במתני' זמן עצי כהנים והעם וט"ב וחגיגה והקהל ואס"ד דאינו נוהג אלא בזמן קרבן ה"ל לתנא למתני זמן עצי כהנים סמוך לחגיגה והקהל ומדסמכו ענין לו תשעה באב משמע דנוהג אף שלא בזמן הבית ע"כ ודברי טעם הם אך מדאיתא להך סוגיא בשקלים ובתענית בהאי לישנא ושם לא נזכר מתני' דהכא משמע טפי כפי פי' שבקונ':

מפני התקיעה. כתב הרמב"ם סוף הלכות חגיגה יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו לאחר השבת מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאין דוחין את השבת וכתב הראב"ד א"א ואפילו יו"ט אינו דוחה ופירשו בירושלמי מפני הבימה שבעזרה ויעשו אותה מעי"ט שלא לדחוק את העזרה שמעת מכאן שאינו מעכב את התקיעות כמ"ש וכתב הכ"מ ויש לתמוה על הראב"ד האיך משיג על רבינו מהירושלמי מאחר שדברי רבינו הם ג"כ בירושלמי לדעת אחד מהאמוראים וכו' וכתב הלח"מ ובודאי שלא היה להר"א בנסחת הירוש' ר' בא אמר מפני התקיעה ע"כ ודבריהם תמוהים שעיקר קושית הראב"ד דכיון דע"כ צריכין לדברי ר' יצחק דאל"כ קשיא ליעבד הקהל ביו"ט ראשון של חג אלא מפני הבימה וכן פירש רש"י במסכת סוטה פ"ז א"כ אף כשחל בשבת בימא האי טעמא וזה ברור מיהו נראה דהרמב"ם סובר דטעמא דאין עושין הקהל בי"ט הראשון משום דכתיב במועד בחג הסוכות דמשמע בתוך המועד וכמ"ש תוספות בסוטה שם וכ"נ מפירוש המשניות להרמב"ם שם הלכך אמר הטעם מפני התקיעה ולא מפני הבימה דאפשר בלא בימה אבל תקיעה מצות עשה דכתיב וביום שמחתכם וגו' וא"ת ל"ל הך טעמא הא אף ביו"ט אסור מפני התקיעה וי"ל דסוברים דבי"ט תוקעין מה שאין כן בשבת וכ"מ ברמב"ם כ"ז מהל' כלי המקדש ועמ"ש במסכת סוכה דף י"ב ע"ב בד"ה זאת אומרת וכו' ועיין בתוס' בבבלי ר"פ החליל:

בא להודיעך וכו'. מה שיש לדקדק בסוגיא זו עמ"ש בתענית בתוס' דף ז' ע"א וע"ב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף