שיירי קרבן/סוכה/ה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:16, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל זמן שהחליל נוהג וכו'. וקשה הא לא תנן במתני' דערכין אלא י"ב ימים שהחליל מכה לפני המזבח והא איכא חנוכה שגומרין בו את ההלל ואין בו חליל וי"ל דלא חשיב אלא הלל של קרבן אבל של חנוכה של הודאה הוא:

מ"ד הילך מצה שהוא חביב. משמע שהמצה חביב וכדפירשתי בקונט' מיהו בבבלי בפרקין דף נ"ו מפורש דמצה תדיר וחמץ חביב ולפ"ז צ"ל מ"ד הילך מצה בסוף שהוא חביב היינו שהחמץ חביב ולמ"ד שהוא תדיר נמי צריכין לפרש כן ודוחק:

דלמא וכו' מיעול מצמתא קהלא וכו'. הי"מ פי' להקהיל הקהל ולפעמים דרשו גם הם ע"ש ודוחק לומר כן שהן היו השמשי' והדורשים גם לשון הסוגיא לא משמע כדבריו לכן פי' שבקונט' עיקר גם מה שפי' בברכות פ"ק בהא דכתיב דנגן המנגן ע"ש אינו מחוור כלל ונראה דגם התם גרסינן כמו כאן ע"ש:

כל שלא ראה דיפלי וכו'. פירש"י שהלכו לשם יוחנן בן קרח ושרי החיילים לאחר חורבן בית ראשון בימי ירמיה ונתיישבו שם ואף ע"פ שעלה נבוכדנצר והחריב את מצרים ונהרגו שם מישראל כמו שהתנבא עליהם ירמיה עלו בניהם שם לעושר ולגדולה עד שהחריבה אלכסנדרוס ע"כ וקשה הא מפורש בקרא בנבואת ירמיה ולא יהיה שריד ופליט לשארית יהודה אשר שמו פניהם לבא ארץ מצרים בחרב וברעב יתמו מקטן ועד גדול וכו' ובסוף נבואה ההיא כתיב ופליטי חרב ישבון מארץ מצרים ואמרו שהן ירמיה וברוך וביותר יש לתמוה לפי הירושלמי ששלשה פעמים חזרו למצרים ולפירש"י לא היה כי אם שני פעמים לכן נ"ל בימי בית שני חזרו לשם בימי חוניו בן שמעון הצדיק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף