שיירי קרבן/עירובין/ה/ז

שיירי קרבן עירובין ה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לית כאן כיצד. וא"ת אכתי תיקשי רישא לסיפא דבסיפא תני בעיר קטנה ונתן בגדולה מהלך את כולה וי"ל כדמשני בבבלי חסורי מחסרא והכי קתני בד"א במודד אבל בנותן עירובו גדולה וקטנה שוין וקשיא לי מהרמב"ם והר"ב שפירשו במתני' חסורי מחסרא ולא הגיהו כיצד שבמתני' עיר מהו שתעלה ממידת אלפיים. וקשה אמ"ש הרמב"ם והטור בסי' ת"ח שמשלימין על העיר אלפיי' אמה והיינו שאין לו אלא אלף ותתקצ"ו אמות הא ר' יוחנן סובר דאין עולה אע"ג דר"א פליג יש לנו לפסוק כרבי יוחנן חדא דרבי' דר"א הוה ועוד דהלכה כדברי המיקל בעירוב ועוד דאמרינן לעיל דמשה הרחיק את האהל מיל וגם ביהושע כתיב רחוק יהי' אלפיים אמה והיינו כדי שילכו לשם בשבת ש"מ דאלפיים בלא העיר חשבינן וזהו סייעתא לדברי הרר"י דסובר דאין העיר עולה לכלום ומביאו הרב"י בסימן הנ"ל וא"ל דמפרשי' דהא דקמבעי ליה היינו שתהא העיר עולה למדת אלפיים בשבת בתוכו דהא ודאי ליכא מאן דפליג כדאיתא בבבלי בסוף פרקין והא ודאי נמי לא קמיבעי ליה אם תעלה עיר גדולה לקטנה במדת אלפיים דהיינו מתני' מפני הרשויות. בקונט' פירשתי בעיר העשויה כקשת איירי וכו' וכתב המהרש"ל בשם תוספות שאנץ דהקשה כיון דלא הוי רק אלפים מחמתן עד היתר של גדר א"כ אם נותנין לתחומי חמתן אלכסונן של אלפים יגיעו עד ראשי הקשת כיון דאין ביניהן יותר מד' אלפים ועיין במהרש"א דמה שפירשתי בקונט' הוא כפי תירוצם של מהרש"א ומהרש"ל. ול"נ דחמתן מן הצד עומדת וגדר לא היתה עומדת בריבוע של עולם וכשנותנין לה ריבוע של עולם מגיעים אלפיים שלהם לחמתן הלכך נחשב להם חמתן כד' אמות ובני חמתן אף על פי שמגיעין לתחומי גדר מ"מ כיון שאינן יכולין לבא לעירן ממש לא נחשב להם כד' אמות ואפשר לפרש כן דברי מהרש"ל אך קשה לפ"ז מאי דוחקיה דש"ס בבלי למוקמי בעיר העשוייה כקשת הא אפילו בכל עיירות איכא למימר הכי ודוחק לומר שכך היתה קבלה בידם לזה שעיר העשויה כקשת הוי ולזה שאנשי עיר גדולה ועיר קטנה היו וצ"ע:

ודיר וסהר לא כמי שחרבו וכו'. כתבו בהג"א בסוף פרקין וכן פסק המיימוני כר"א וכו' ולב מהר"ם מהסס בדבר דהא תלמודא מקשה הכל לרבי אלעזר אע"ג דמשני אנן אשינויי דחיקא ניקום ונסמוך ע"כ ועיין בהגמי"י וכן הרשב"א פסק כר"א ונ"ל שהרי"ף והרמב"ם סמכו אסוגיין דמסיק דרב כר"א סובר וקי"ל רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי וכ"ש כאן דר"א כוותיה דרב ס"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף