שיירי קרבן/עירובין/ה/ח

שיירי קרבן עירובין ה ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הקונה שביתה בקרפף וכו'. פירשתי בקונט' בקרפף שהוא בית סאתים איירי אך קשה מאי איריא דמהלך בכולה הא אפי' לטלטל מותר בכולו וע"ק כיון דבקרפף בית סאתיים מותר לטלטל בכולו כשנותן עירובו לתוכו למה לא יהא מותר בו הא רה"י גמור היא ועדיף מעיר לכן נ"ל דבקרפף שיש בו יותר מבית סאתיים איירי והקונה בו שביתה מותר לילך בכולו אבל בנותן עירובו אין לו אלא ממקום עירובו אלפי'. והה"מ כתב בפ"ז מהלכות עירובין הלכה ד' וכבר כתבתי פכ"ז מה"ש שדעת הרשב"א שאפילו שבת ביה"ש ברה"י שהוא יותר על בית סאתיים ולא הוקף לדירה שאין לו אלא ד"א ודעת רבינו שלא נאמר חלוק זה אלא דוקא בקונה שם שביתה ע"י עירוב כגון שהלך שם וחזר או שאמר שביתתי במקום פלוני או שהניח שם פת אבל בשובת ממש כל שהוא רה"י הרי הוא לו כד"א וכו' ע"ש ואני תמה מהרשב"א שנעלם ממנו סוגיא זו שמפורשת כדברי הרמב"ם וגם על הה"מ קשה שכתב באומר שביתתי במקום פלוני שאין לו אלא אלפים ממקום עירובו הא מסיק הכא לל"ב שפירשתי בקונט' דלר"י יש לו אלפים חוצה לו ואנן קי"ל כר"י וכמ"ש ריש פ"ז מה"ע וגדולה מזו אני תמה על הרב"י שסתם בש"ע כדעת הרשב"א ולא כתב דעת הרמב"ם אפילו ביש אומרים וצ"ע:

אין יתן סנדלוי וכו'. בקונט' הגהתי ועוד יש לפרש לאו דוקא שני פתחים אלא שתי פרצות וה"ק שאם יתן סנדליו בעיר מבפנים והולך מבחוץ לעיר ונועל אותם אף על פי שאינו יכול לעבור בתוך הפרצה אלא שיכול לפשוט ידו וליטלן וכן יש פרצה מצד מערב שיכול ליטול מה שבפנים לחוץ וה"ג מן כאן אתא ברא ומן כאן אתא ברא וכ"ה לעיל בפירקין וסיום דברי הראשונים הם שמפרש שיש שני פרצות שמצד זה יכול ליטול לחוץ וכן מצד זה מרוח אחר שהשתי פרצות מכוונות זה כנגד זה אסור דהרי הן כשתי עיירות חלוקות משתי הרוחות שאין הפרצות מכוונות מותר כנ"ל לדחוק וליישב לשון הש"ס:

אם היתה גגה של מערה ד' אלפים אמה וכו'. וקשה הא בגגה של מערה תנן במתניתין דלכ"ע אין לו אלא אלפים ממקום עירובו ועוד דמפורש אמר לעיל בסמוך גג המערה נידון כשדות ועוד בסמוך קאמר אם היה גגה של מערה ששת אלפים אמה מהלך את כולה לכן נ"ל דאיירי בשגג המערה ניכר כגון שהוא גבוה משאר הארץ אשר סביב לה והיינו דפריך ע"ג חומה אפילו כמה מותר וזה כע"ג חומה דמיא ומשני דאילו ניכר מחמת גבהו אלא על ידי נבריות והם מקלות דקים והם סימן שעד כאן המערה מלמטה והלכך דוקא ד"א חפר אמה מהלך את כולו וה"ג אם היה גגה של מערה ד"א חסר אחת מהלך וכו' על ידי נבריות:

הדרן עלך פרק כיצד מעברין

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף