שיירי קרבן/עירובין/ה/א

שיירי קרבן עירובין ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תלה עיניו. פי' הר"ש יפה בס' י"מ נשא עיניו ר"י מסתכל בר"ה א"ל ר"ה למה אתה מסתכל בי א"ל ר"י ראוי לך להראות פנים שוחקות כלומר שישמחו בדבריך ואין ראוי לחלוק עליך לפי שהי' ר"ה רוצה תמיד שיודו לדבריו ולא יחלוקו עליו וכדאמר לקמן בפ' הנחנקין כשא"ר יוחנן הלכה בשמו זחלין אפוי דר"ה פי' צהבו פניו ולכן נסתכל בו עכשיו שאמר הלכה זו משמו אם צהבו פניו כדרכו לשמוח כשמודים לדבריו ע"כ ופי' תימא אם לומר שהיה ר"ה רוצה שיודו תמיד לדבריו ולא יקבל תשובה מתלמידיו גם מה שפי' ששמח כשאמרו הלכה משמו הוא תמוה דאיתא במדרש שא"ל לרשב"ג דלכך נענש ויצא להריגה לפי ששמח על ד"ת גם לשון הש"ס אינו מדקדוק לפי פי' לכן פי' שבקונט' עיקר:

והלא אליהו טירונין של נביאים וכו'. כתב הי"מ וצ"ע מאי קושיא באומר חי ה' אשר עמדתי לפניו מפני היותו גדול שבנביאים וי"ל משום דמשמע דמשתבח שעמד בסוד ה' והוא נביא אמת קשה כי גדול הנביאים ומפורסם בנבואה היה ומה צריך להשתבח בזה וכו' ועי"ל דעמדתי לפניו לא משמע ענין נבואה אלא לענין תפלה וכו' ע"ש שהאריך בדברים דחוקים ומה שפירשתי בקונט' הוא נכון וברור:

אשר למד תורה וכו'. כתב הר"ש יפה בס' י"מ קשה מה צורך להא כיון דבהדיא כתיב אשר יצק מים וי"ל משום דאפשר לומר דיצק מים באקראי לה"ק דמדל"ק אשר למד וכו' ול"נ דמאשר יצק מים אין להוכיח דיש לומר דעל המים אשר יצק על ידו בהר הכרמל קאי וכדפי' רש"י שם אבל השתא קשיא לי דהל"ל נמי אשר למד תורה דאי לאו דלמד מאליהו מאי מהני היציקה לחוד:

תני ר"י ויבא אהרן וכו' בתחלה מביא ראיה ממאוחר ואח"כ ממוקד' עד שמביא ראיה מן התורה וכן מצינו בכמה מקומות:

מהו ליתן פגום לפגום. בקונט' פירשתי שתי לשונות ולקמן בבעיא מהו ליתן עיבור לעיבור נמי פירשתי שתי לשונות ונראה דבשניהם לישנא בתרא עיקר דאס"ד דבפגום מיבעיא ליה אם השני בתוך ע' אמה ושיריים וכל"ק ופשיט ליה דמעברין א"כ מאי קמיבעיא ליה תו מהו ליתן עיבור לעיבור אלא ודאי דבפגום האיבעיא כששניהם בתוך ע' אמה וכדפרישית בלישנא בתרא ומהו ליתן עיבור לעיבור כל"ב ואף הרא"ש כך פירשה וכמ"ש בסמוך א"נ י"ל כל"ק ואיבעי' דפגום להילוך ואיבעי' דעיבור לעיבור:

מהו ליתן עיבור לעיבור. כתב הרא"ש בפרקין בגמרא דידן קאמר דהוו אזלין מברניש לכנישתא דדניאל וכדי שלא יחלוק הירושלמי אגמרא דידן דבסמוך בפלוגתא דר"ח וב"ק משמע דלכ"ע אין נותנין יותר מאלפיי' בעיר קטנה וצריך לומר דברניש עיר גדולה היתה מהלך תלתא פרסין וטפי נראה דגמרא דידן ס"ל כר"ש בן יוחי דהלכה כדברי המיקל בעירובין ע"כ וקשה הא ר"ח וב"ק לא פליגי אלא לעיבור אבל להילוך מודים לרשב"י דמותר אפילו יותר מאלפיים וא"כ לא פליג הירושלמי אבבלי דהתם אינהו אזלי מברניש לכנישתא דדניאל במקום שהיו הגדודים ונראה שלא היה בגירסת הרא"ש כאן להילוך כאן לעיבור וכן נראה מדבריו שהשמיט תירוץ זה:

מה אנן קיימין וכו' מודד משפת נחל החיצונה. שמעינן מהכא שכל שראוי לתשמיש בני העיר והוא רה"י מעברין אותו עמו והרב במג"א כתב בסימן שצ"ח סעיף ט' צ"ע אם בכל מקום שמשתמשין בני העיר נתחיל למדוד שם ולפמ"ש פשוט לש"ס שמודדין משם והלאה:

האיך היו יוצאין לבית מדרשו של משה. וקשה הא מיד החזירו משה כדכתיב ושב אל המחנה וכדאיתא בבבלי בסנהדרין פרק חלק וי"ל מדסילקו משה מתחלה חוץ למחנה ודאי היה בדעתו שיבואו לשם גם בשבת וכ"ש לפי מאי דאמרינן לעיל שריחקו מיל כדי שיכולין לבוא שם בשבת וא"כ שפיר קשיא ליה לרבי חייה:

מכיון שהבטיחן הקב"ה שהוא מכניסן לארץ כמי שהוא לשעה. ובבבלי בפרקין מסיק שהיו קבועין כיון שהיו חונין ע"פ ה' וניחא לי בזה הא דלא כתבו הפוסקים בבניין שאינו של קיימא כגון שנעשה לשעה דהוה בנין וכדמסיק בירושלמי בשבת פרק כ"ג דף ל' ובפ' הבונה דף ל"ט דסמכו אבבלי דפירקין דסובר דבנין אדני' הוה בניין קבוע:

שהוא למעלה מעזרת ישראל. כתב הר"ש יפה בי"מ לא הבינותי זה דהא שער זה דעסקינן ביה שהוא תחלת מחנה שכינה הוא שער נקנור והוא שער עזרת ישראל ונראה דה"ג שהוא למעלה מהר הבית והחיל וכו' ופי' שעזרת ישראל גבוה מקרקע הר הבית מה שמגביה והולך החיל ועזרת נשים דמן החיל עולה לעזרת נשים בי"ב מעלות רום מעלה חצי אמה וט"ו מעלות היו עוד מעזרת נשים לעזרת ישראל רום מעלה חצי אמה ועוד היתה מעלה בעזרת ישראל גבוה אמה והדוכן עליה וזה לדעת ראב"י ולפי שההלכה כמותו דמשנתו קב ונקי נקט לה סתמא עכ"ל ותימא למה קאמר ומעלה יתירה היתה בבית העולמים הל"ל ומעלה יתירה היתה בהיכל דהא במשכן לא היה שום מעלה וע"ק למה נקרא שער הנקנור שער העליון הא שער ההיכל היה גבוה ממנו ואם על שם שגבוה מן הארץ הלא גם שער עזרת נשים היה גבוה מן הארץ לכן נראה עיקר כמו שפירשתי בקונט' וגם לשון הש"ס מורה כן:

והקימו וכו'. לשון הר"ש יפה ומה שיש לדקדק עליו כבר כתבתי במסכת שבת דף ב' ע"ב בד"ה אלא וכו':

מה בחנייתן וכו'. כתב הר"ש יפה בס' י"מ ואע"ג דבהדיא כתיב ע"פ ה' יחנו וע"פ ה' יסעו התם ספור מעשיהם והכא מצות ה' להם מתחלה אך קשה מאי איש על ידו לדגליהם דמשמע כל א' במקומו כדפירש"י ושמא אתא לומר שלא יפרד איש מדגלו אפילו בשעת הנסיעה עכ"ל וקשה הא תלתא זימני כתיב ע"פ ה' יחנו וע"פ ה' יסעו ובודאי למצוה כתיב אבל לפי פירושי שבקונט' ניחא גם מאיש על ידו לדגליהם ל"ק דה"ק שלא ישנו הדגלי' בנסיעתן שיהיו שבט לוי באמצעיתן וכן כולם על הסדר:

לא יהא מודד מן האמצע וכו'. פירשתי בקונט' שלא תמצא מן העיר אלא אלף ותכ"ח אמות פירש"י כיצד תן תחומין של אלף ותכ"ח אורך לכל צד שכנגד העיר אתה צריך לתת טבלא של אלף ותכ"ח על אלף ותכ"ח למלאות הקרנות שיהיו התחומין מרובעות ותמצא באלכסונו של טבלא מכוון כנגד אלכסון קרן העיר אלפים דקי"ל כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשא באלכסונא ואלכסון של אלף תכ"ח עודף אלפים תתנ"ו חומשין שהן תקע"ב אמה פחות ארבע חומשין תנם על אלף תכ"ח הרי אלפים נמצא כשמדדת מקרן העיר אלפים באלכסון קיצרת התחום ואינו אלא אלפים תכ"ח ביושר ואילו נתת ביושר אלפים אמה לכל צד נמצא שכל קרן מחזיק נמי אלפיים על אלפיים ואלכסון של אלפיים הוא אלפיים ות"ח אמות ע"כ והמהרש"א כתב שרש"י פירש לתת טבלא של אלף ותכ"ח וארבע חומשין לכל קרן וכו' והאריך בזה וברש"י שלפנינו אינו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף