שיירי קרבן/עירובין/ג/ח
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שמא תתעבר. פי' רש"י בגולה מיירי ע"כ וקשה מאי אירי' בגולה הא בר"ה איירי ואפילו בא"י כל שהוא חוץ לירושלים לא ידעו אם נתעבר או לא ובאמת לא ראיתי לאחד ממפרשי המשנה שכתבו כן:
דאיתפלגון וכו'. הך לישנא לא שייך הכא מידי דמשמע דאדלעיל קאי אך אשגרת לשון דמסכת ביצה ששם עיקר הסוגיא ושם שייך שפיר לשון דאיתפלגון נקטיה גם כאן:
שירי פתילה וכו'. כתב הרא"ש בפ"ק דביצה וא"ת מ"ט אין אנו נוהגין איסור בשירי פתילה מאחר דפסקי' הלכתא כרב וי"ל דהירושלמי לא אסר ליה משום הכנה דלא שייך הכנה בכה"ג אלא מטעם קדושה אחת אסר לה ואנן קי"ל דשתי קדושות הן והרב בעה"ת כתב דר"ח לטעמיה דלית ליה הכנה בפרק בכל מערבין הלכך מפרש טעמי' דרב משום קדושה אחת אבל לדידן דאית לן הכנה לא מחלפא שיטתי' דרב וטעמא משום הכנה שיותר טובות הן להדליק כשהודלקו כבר וכבו כו' ע"כ וקשה תינח שירי פתילה ושירי מדורה שייך בהו הכנה אבל מותר שמן שכבה מאי הכנה שייך בי' וי"ל דמה שנכבה בשבת היינו הכנתו. וקשה לדעת בעה"ת מאי קשיא להש"ס מה מכפלה ביצה לפתילה הא ודאי דמיין להדדי ורב חסדא הוא דדייק דאין הטעם משום הכנה אף גבי ביצה אבל מעולם לא עלה על דעתם דשיורי פתילה אסורים משום הכנה וצ"ע:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |