שיירי קרבן/שבת/י/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:13, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(שייך לע"א) וכן המוציא כזית מן המת וכו'. כתב הרמב"ם פי"ח המת והשרץ והנבלה כשיעור טומאתן כך שיעור הוצאתן מת ונבלה בכזית ושרץ בכעדשה וכתב עוד שם דבר שאין דרך להצניעו ואינו ראוי להצניע כגון דם הנדה אם הצניעו אחד והוציאו חייב ושאר כל אדם פטורין וכתב הה"מ ומכאן שדם הנדה ועצי אשרה וכיוצא בהן בשום שיעור אין חייבין עליו ע"כ ר"ל אע"ג דאמרי' במת ונבל' ושרץ דטומאתן אחשבינהו להוצאה דאל"כ אלא לפי שהן מותרין בהנאה א"כ לא יתחייב עליהן אלא כשיעור הוצאת שבת לכך קאמר רבינו בעינן שיהא ראוי להצניע ואז מהני להו שיעור טומאתן לחייב עלייהו אפי' בפחות משיעורי שבת אבל בדבר שאינו ראוי להצניע אפי' שיעור גדול וכ"ש שיעור טומאתן לא מהני ומינה למ"ד בעצי אשרה דאיסורן אחשבינהו אע"ג דאין מצניעין אותו לבני אדם כל שהועילו מעשיו בהוצאה זו חייב בהוצאתן ה"ה לכל איסורין ומטמאין כגון דם הנדה אע"ג דאין מצניעין אותן חייבין עליהן וראיתי בדברי משנה למלך פי"ד מה' אבל שמסכים לכל מה שאמרנו וע"ש והשתא ניחא לן הא דמקשים תוס' בדף ע"ה ע"ב בד"ה לאפוקי עצי אשרה דלא כר"י דאמר אף המוציא משמשי עכו"ם כ"ש חייב אלא כת"ק דפליגי עליה כן פי' בקונט' התם וקשה לרשב"א הא דקאמר הכא מ"ד דם נדה כ"ש עצי אשרה מנ"ל דלמ' סבר כר"י ומחייב בעצי אשר' שמצניעין אותו לשרפה ע"כ. ולפמ"ש דלר"י איסורו אחשביה ולא בעי כשר להצניע לבני אדם א"כ לדידיה אין חילוק בין דם נדה לעצי אשרה דבשניהם כיון שהועיל בהוצאה זו חייב והדברים ברורים ועיין בתיו"ט:

שמשתי את אבא עומדות וכו'. כמו שפירשתי בקונטרס כך פי' הי"מ ול"נ דה"פ דקיי"ל קשות בעמיד' ורכות בישיב' לזה אמר ראב"ש ששימש את אביו בדברים קשים ועמוקים יותר ממה ששימש הוא את אביו בדברים רכים:

תיפתר במת עכו"ם וכו'. כתב הבה"ז בזבחים דף ע"א וה"פ דר' יודן קמ"ל דאי ד"ה היא בבא דרישא דמת במטה חייב יש להפתר במלאכ' הצריכה לגופה דאין בהמת ריח רע ומותר בהנאה ולכך מודה גם ר"ש דחייב כגון במת עכו"ם עכ"ל ואין לדברים אלו שום הבנה דאי אפשר לפרש כן הירושלמי בשום פנים וגם הר"ן כתב אמרי' בירוש' דאפילו במת משכחת מלאכה הצריכה לגופה כגון בעכו"ם שהוציאו לכלבו ע"כ משמע דסובר דלענין חיובא קאמר הירוש' וקשה לפרש כן אך ברשב"א ראיתי שכתב שהרי אפשר בהוצאת המת מלאכה הצריכה לגופה כגון אותו שאמרו בירושלמי בעכו"ם שהוציאו לכלבו נראה שפי' כמ"ש בקונט' ואף דברי הר"ן אפשר לפרש כן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף