שיירי קרבן/שבת/ט/ז

שיירי קרבן שבת ט ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

למי נצרכה וכו'. כמו שפירשתי בקונט' כ"כ תוס' בפרקין דף צ' בד"ה המוציא וכו' וסיימו ומיהו היה לו להזכיר ר' יהושע ע"כ ונ"ל דה"פ לר"א דאמר בכריתות בא על נדה אחת חמש בעילות חייב על כל אחת ואחת ואמר רבה בכריתות דף טו ע"א דאפי' קצר וקצר בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ה"א דשני מינין כהעלמות דמיין וחייב קמ"ל דאינו חייב אלא אחת. שוב ראיתי ברשב"א פ' המצניע דף צג ע"ב בד"ה ש"מ אכל שני זיתי חלב וכו' דברים מתמיהים. וז"ל שם ואכתי קשיא לי אמאי לא אוקמא כרבי אליעזר דאית ליה התם בכריתות בפרק אמרו לו הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו וחזר ובא עליה חייב על כל אחת ואחת ואיבעיא להו התם בטעמא דרבי אליעזר משום דעביד תרתי ומינה דקצר וקצר דעביד תרתי חייב שתים או דלמא טעמא דרבי אליעזר התם משום דאי אפשר לערבן לביאות בבת אחת [צ"ל אבל בשתי גרוגרות אינו חייב אלא א'] כשתי גרוגרות דאינו חייב אלא אחת ואסקה רבה דטעמיה דרבי אליעזר התם משום דעבד תרתי והלכך קצר כגרוגרת וחזר וקצר כגרוגרת בהעלם אחד חייב שתים וכל שהוא חייב בקצר וקצר מתחייב בקוצר בבת אחת שתי גרוגרות בשמות מחולקין וגופות מחולקין כגון דלית המודל' על תאנה וקצצן בבת אחת וכדאיתא התם והכא בכלי ואוכלין דכותה הוא וי"ל דפלוגתא היא התם דרב יוסף אמר דטעמיה דרבי אליעזר התם משום דאי אפשר לערבן אבל הכא דאפשר לערבן אינו חייב אלא א' הלכך לא בעי לעיולי נפשיה בפלוגתא ובירושלמי נמי משמע דאית להו כההיא סברא דרב יוסף דגרסי' התם בפרקין דא"ר עקיבא גבי מתני' דהמוציא קופת הרוכלין אע"פ שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת וקשיא אלו הוציא והוציא בהעלם אחד כלום הוא חייב אלא אחת למי נצרכה לר' אליעזר שלא תאמר מינין הרבה יעשו כהעלמות הרבה ויהא חייב על כל אחת ואחת לפום כו צריך מימר אינו חייב אלא אחת ואע"ג דרבה דרב יוסף הלכתא כרבה הכא לא מעייל נפשיה בפלוגתייהו ועוד דפשטא דברייתא התם כרב יוסף דוקא עכ"ל ותימא הא פירש"י התם בכריתות בד"ה המודלית ע"ג תאנה ותאנה בתאנה ואין ענבים בגפן והיה צריך לבצור הגפן להסקה וקצץ בבת אחת פרי התאנה וזמורות הגפן דחייב שתים חדא אפירי דתאנה דהיינו קוצר וחדא אזמורה דתולד' דקוצר היא דקי"ל זומר וצריך לעצים תולדה דקוצר היא ומש"ה חייב שתים אע"ג דבבת אחת הואיל ושמות מוחלקין זה אב וזה תולדה וגופין מוחלקין דשני אילנות הם דכוותה גבי קצר וקצר כגון שקצר ב' גרוגרות בב"א דהשתא לאו תרתי הוא דעביד ובב"א עשאן וגופין ושמות מוחלקין נמי ליכא אבל קצר וחזר וקצר דתרתי מלאכות עביד בהעלם אחת מיחייב ר"א ע"כ הרי דאף לרבה אינו חייב אלא בשמות מוחלקין זה אב וזה תולדה אבל בכלי ואוכלין אע"ג דגופין מוחלקין אין שמות מוחלקין ואפילו לרבה אינו חייב אלא אחת ואזדא לה כולא מילתא דהרשב"א וצע"ג:

חגב חי כל שהוא. כתב הרמב"ם פי"ח מה"ש המוציא חגב חי כל שהוא מת כגרוגרת כתב הה"מ משנה כלשונה ס"פ ר"ע כדברי ת"ק ומפרש בגמ' דלדברי הת"ק דוקא חגב חי טהור אבל טמא אינו בכל שהוא ורבי' כתב המשנה כלשונה ע"כ ועדיין הדבר קשה כיון דבגמ' ביארו דאיירי ת"ק בטהור דוקא לא ה"ל לרבינו לסתום אלא לפרש בטמא כמה והיה נ"ל לומר דרמב"ם סובר דת"ק [אולי צ"ל בחי בין טהור בין טמא] בין חי בין טמא איירי ור"י חולק ואומר דוקא בטמא כל שהוא אבל בטהור אסור דאין משחקין באוכלין וכדמסיק בסמוך אך קשה חדא דבבבלי לא משמע כן ועוד א"כ היה לו לבאר דבטמא אם מת שיעורו כמלא פי כלב:

הא טהור בין חי בין מת כגרוגרת ר"י כדעתיה וכו'. ותימא הא אמרי' לעיל בפ' במה מדליקין (דף י ע"א) לית בר נש אמר אף או אפי' אלא א"כ מודה לקדמיתא והכא צ"ל דפליג ר"י את"ק וסובר דבטהור לעולם כגרוגרת ואפשר לומר דאצפורת כרמים קאמר אף ודוחק דלעיל משמע דאם אומר אף מודה לכל דברי הת"ק:

לא הותר מן כלל איסור הוא. ובבבלי בחולין ס"פ א"ט תני ר"י בן דורמסקית לויתן דג טהור הוא וכ' המהרש"א בח"א ואין הספק אם הוא דג טמא דא"כ איך יאכלוהו הצדיקים לעתיד לבא אלא דהספק הוא אם הוא דג טהור או עוף טהור ואין נראה אלא דלאפוקי מאידך תנא דאמר לויתן דג טמא הוא וכסוגיין וכן משמע בויקרא רבה פ' אחרי ר' מנחם ורבי ביבי וכו' בשם ר' יונתן אמרין כל מה שאסרתי לך התרתי לך תחת דגים טמאים לויתן משמע שהוא דג טמא אע"ג דפריך התם לויתן דג טהור הוא מ"מ ר' יונתן ס"ל דדג טמא הוא כסוגיין:

הדרן עלך פרק רבי עקיבא

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף