מראה הפנים/ראש השנה/ב/ד

מראה הפנים ראש השנה ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תני בר קפרא תרתי וכו'. כדי להבין זה צריכין אנחנו להביא כאן לדברי בעל המאור ז"ל מ"ש בענין זה על מה דאיתמר התם היינו לפני החמה היינו לצפונה היינו לאחר החמה היינו לדרומה וז"ל פי' מפני שישוב העולם וגלגל המישור נוטה מעל נוכח ראשיהם כלפי דרום לפיכך החמה נראית להם לעולם כאילו היא הולכת כלפי דרום עד חצות היום ומחצות היום ולמעלה כאלו היא פונה ללכת מדרום לצפון וזהו שאמרו במקום אחר הולך אל דרום ביום וסובב אל צפון בלילה סובב סובב הולך הרוח אלו פני המזרח ופני המערב שפעמים מסבבתן ופעמים מהלכתן. וכיון שהחמה נראית בשקיעתה כאלו היא מהלכת מדרום לצפון לכך נקרא רוח צפון פני החמה ורוח דרום אחר החמה כאדם המהלך אל נכח פניו. כי במהלכם מן המזרח למערב אין אדם שאינו יודע שהלבנה בחידושה אחר החמה היא ואין צריך בדיקה בזה לכך שאלו בגמרא היינו לפני החמה היינו לצפונה וכו' כלומר למה לי למיתנייה תרין בבי ובחדא מנייהו סגי ופירש אביי כי זה ששנינו לפני החמה ולאחר החמה על פגימתה היא שאין הכל בקיאין בדבר ולעולם שתי שאלות הן עכ"ל בזה. ומזה מובן הא דבר קפרא הכא דתני תרתיי לפני החמה וכו' כלומר דלצפונה או לדרומה שזהו כלפני החמה וכו' ממש זהו שאלה אחת ומה דכפלו לומר עוד לשניהן לא תטעה דהכוונה אחת היא דא"כ בחדא מינייהו הוה סגיא אלא ודאי ב' שאלות הן ולפיכך אמרו עוד לצפונה או לדרומה כדי לרמז להם דמה שאמרי בתחלה לפני החמה וכו' לאו על ממש קאי דא"כ למה לנו למיהדר ולשאול לצפונה וכו' אלא דעל פגימתה קאי ומכפל הדברים בעצמן הבינו ששתי שאלות שאלו להם וכדי להשיב על שתיהן:

אית תניי תני לצפונה דבריו קיימין וכו'. זה לשון בעל המאור ז"ל שם בתר הא דלעיל. ובפסקא דמתני' דתנן כמה גבוה ולאין היה נוטה הואיל דתנינן עלה במתני' אם אמר לפני החמה לא אמר כלום הוזקקנו כמו כן לחקור גם על הבדיקה הראשונה של צפונה ושל דרומה ומאי דלא פירש במתני' פירש בברייתא דתני חדא לצפונה דבריו קיימין לדרומה לא אמר כלום ותניא איפכא ופרשינהו אביי כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים ופירשוהו בירושלמי מתקופת תמוז ועד תקופת טבת לדרומה דבריו קיימין ונקראו ימות החמה מפני ששתי תקופות של תמוז ושל תשרי הם תקופות היובש ומתקופת טבת ועד תקופת תמוז לצפונה דבריו קיימין ונקראו ימות הגשמים לפי שתקופת טבת וניסן שכיחי גשמים ושכיחי קטרי. ועל זו הדרך מסכימים חכמי המזלות בראיית הלבנה בחידושה וה"ר שלמה ז"ל לא פירש כן עכ"ל וזהו נוטה שאמרו וכפירושו שהבאתי בדבור דלעיל ושבברייתא פירשו לצפונה ולדרומה ששאלו והיינו לפני החמה ולאחר החמה ממש אימתי דבריהם קיימים אם אמרו לצפונה שזהו לפני החמה ממש וזהו בימות הגשמים ולדרומה שזהו לאחר החמה זהו בימות החמה ומבואר הוא לפי דעת חכמי המזלות:

כמה היה גבוה וכו'. זהו דלא כדאיתמר התם דף כ"ד בענין זה דגריס אחד אומר ב' מרדעות ואחד אומר ג' דבריהם קיימין אחד אומר ג' ואחד אומר ה' עדותן בטילה דלעולם באחת עבידי דטעי ולא בשתים והא דנקט ג' וה' ולא נקט ב' וד' דחדא טעמא אית להו היינו משום דהואיל דנקט בריש' ג' קתני נמי כסיפא ג' וה' ובאמת ה"ה בב' וד' או בא' וג' דהכלל היא שלא יהא ביניהם אלא אחת וכדכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ב בהל' קידוש החודש בסוף הלכ' ה. ודוגמא זו גבי עדים בסנהדרין פ"ה א' אומר בשנים בחודש וכן' וא' אומר בשתי שעות ביום וכו' והתם טעמא איכא דלא פתח בא' לפי שזה לא שכיח דטעה בר"ח עצמו לפי הטעם שאמרו שם שעדותן קיימת שזה יודע בעיבורו של חדש וכו' ואגב קתני הכא בסיפא שתי שעות וכו' וג' וה' דנקט שם כמו דמפרשינן כאן הוא והא דנקט הכא לקמן כשעורה וכו' יש לפרש נמי דכשעורה ממש קאמר והיינו לפי דקות ניראותה לעין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף