מראה הפנים/נדה/א/ו
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז
|
מראה הפנים נדה א ו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כיני מתניתא חוץ מן הנדה שלא הפסיקה לה טהרה. כדפרישית וזהו כדמתרץ לה להמתני' התם בדף י"א ע"א אליבא דר' יוחנן דקי"ל כוותיה דאשה קובעת לה וסת בימי נדתה כדאמר בשלהי פ"ד מכל מקום הכא מודה דכיון דמעיינה פתוח ולא הפסיקה לה טהרה כלומר דראייה הראשונה שתקבע לה וסת באותו יום היתה בימי נדה דבכה"ג אינה קובעת לה וסת וכי קאמר ר' יוחנן דקובעת לה וסת במעיין סתום כדרב הונא בריה דרב יהושע שם כגון דחזאי בריש ירחא ובריש ירחא ובכ"ה בירחא וריש ירחא דראיות הראשונות לא היו בימי נדה וכדפירש"י ז"ל בלישנא קמא:
כיני מתניתא צריכה שתשמש בעדים. והיינו בעסוקה בטהרות כדמוקי התם וכדפרישית במתני' דבהא כל הנשים שוות הן ובלא עסוקה בטהרות אינה צריכה לבדוק לפני התשמיש כ"א הצנועות שהן מתקנות להן השלישית לבדוק לפני תשמיש וזהו על דרך שיטת הרמב"ם ז"ל כמו שכתב בפ"ד מא"ב הל' ט"ז וכדבריו בפ"ד ממשכב ומושב הל' ז'. ובמה שכתב דלאחר תשמיש הכל צריכין שני עדים אחד לו ואחד לה והקשה עליו הראב"ד ז"ל דהא רב יהודה אמר לא תבדוק דא"כ לבו נוקפו ופורש ומבואר הוא דשיטתו ז"ל כפי' רש"י ז"ל בזה בדף י"ב ע"א אבל שיטת הרמב"ם כשי' התוס' שם דהבעיא דר' זירא בלפני תשמיש הוה ועלה קאמר שלא יהיה פורש ומיהו אכתי טעמא בעי אמאי בצנועות לא חיישינן להכי בלפני תשמיש ואפשר דצנועות דקאמר שבודקות עצמן שלא בפני בעלה דליכא למיחש למידי:
כיני מתניתא תנוקת שלא הגיע זמנה לראות וכו'. כדפרישית ואזלא כסוגית הבבלי דפרקין בזה וכדאמר בריש פ' תינוקת כדפרישית. ומיהו הא דשמואל דהכא ודהתם הכל למשנה ראשונה היא וכדאמר התם בפ' תינוקת דרב ושמואל דאמרו התם כרבותינו שחזרו ונמנו בועל בעילת מצוה ופורש וזהו אפי' לא הגיע זמנה לראות וכדאמר הכא בהדיא בפ' היה קורא על מתני' חתן פטור מק"ש שמואל אמר כל ההיא הילכתא דרישיה דפירקא אחרייא דנדה להלכה אבל לא למעשה ר' ינאי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת והביאו לזה הפוסקים ז"ל:
רבי לעזר בשם ר' הושעיא וכו'. כדפרישית בפנים דהסוגיא מוכרחת דהגירסא דהאי ש"ס כגי' דש"ס דילן בזה בענין פלוגתייהו שם וחסר כאן כמו שבארתי וזהו דקושיא השניה מתניתא פליגא אי אפשר לפרש כ"א על בר פדייה לחודיה דקאמר בהדיא דטהורות הן וכדמוכרח מדלקמן דקאמר ומה עביד לה בר פדייא וכו' וקושיא קמייתא ע"כ דלתרווייהו היא ואפי' על רבי הושעיה קאמר דפליגא וזה מוכרח הוא כמבואר והתם לא מדייק עלייהו מהני מתניתין. ורש"י ז"ל פירש שם דבר פדא ס"ל כשמאי וע"כ לומר כן לשנות קושיא דהכא ממתני' דריש פרקין ונתבאר מכאן דא"א לפרש כפי' השני של רש"י דבארבע נשים דדיין שעתן מיירי ולא כפי' התוס' שם דבאשה שיש לה וסת מיירי דאכתי קושית הש"ס דהכא במקומה עומדת ממתני' דריש פרקין כ"א תירוץ בתרא דהתוס' נוכל לומר לפי סוגיא דהתם דבחולין מיירי מיהו סוגית הש"ס דהכא דמדייק לה בקושיא בתרייתא ממתני' דהכא לא משמע דבעי לאוקמי בחולין ואין לשנות קושיא קמייתא כ"א דס"ל כשמאי וזה מבואר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |