מראה הפנים/עבודה זרה/ב/ח

מראה הפנים עבודה זרה ב ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויעמיד. לכאורה נראה כפי' הר"ר אלחנן והביאו התוס' שם ד"ה לפי שא"א בלא צחצוחי חלב וכו' דאדלעיל קאי ויעמיד החלב ובשם ר"ת כתבו לדקדק על פי' זה דלא מצינו בשום מקום שיניח החלב להקפות בשביל ארס והלכך פי' ויעמיד שיעשה גבינה וכו' וכדקאמר התם לפי פירושו ולפי' הר"ר אלחנן אפשר ג"כ לומר דאין ה"נ קאמר ויעמיד החלב להמתין ולעשות ממנו גבינה וכעין פי' ר"ת ולא להתיר חלב הנקפה משום גילוי קאמר. ודעת ר"ת לפסוק כההיא דריב"ל דהתם דאיסור גבינה משום גילוי הוא ונ"מ דאפי' במקום שהנכרים מעמידים בפרחים אסור מטעם זה ואפי' במקום שאין חשש גילוי מ"מ בגבינה אסור דשמא יאמרו דהטעם משום תערובת דבר טמא הוא או מטעמא אחרינא דאמר התם והיכא דליכא למיחש להני טעמי אתו למישרי אפילו במקום שהנחשים מצוין ואיכא טעמא דגילוי כ"כ הסמ"ג ומביאו הב"י בסי' תקט"ו ומיהו אפי' לדעת הפוסקים ז"ל דאיסור גבינה כשמואל הוא מפני עור קיבת נבילה וחלב משום תערובת חלב טמא הוא וכדר' ירמיה דהכא לקמן מודו בזה דכל הגבינות שלהם אפי' מעמידין בפרחים וכיוצא בהן אסורין כדכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ג ממ"א להני טעמי וכתב שם בהל' י"ד דכל הגבינות שלהם אפי' העמידוה בדבר המותר אסור משום גזירה וקיים לפסק הגאונים ז"ל בזה:

שלשה אירסין הן וכו'. ברייתא זו הובאה בפרקין שם בדיני גילוי בדף ל' ע"ב:

ועימעמו עליה והתירוה מפני חיי נפש. הרי"ף ז"ל הביא לכל זה ולהא דלקמן וכבר כתבו כל המפרשים ז"ל והסכימו רוב גדולי הפוסקים ז"ל דגם ש"ס דילן נראה דלא פליג אדהכא ופת של פלטר מותר במקום שאין פלטר ישראל. ויש לפרש דברי הרמב"ם ז"ל בזה בפי"ז ממ"א הל' י"ב שכתב יש מקומות שמקילין בדבר ולוקחין פת הנחתום הנכרי במקום שאין שם נחתום ישראל ובשדה מפני שהוא שעת הדחק. ולאו דבעינן תרווייהו קאמר אלא וכן בשדה קאמר ומפרש להא דר' יוחנן התם בדף ל"ה ע"ב אדר' חלבו קאי וה"ק הא דאמרת דפת פלטר אסור לעולם במקום דאיכא לאהדורי אחר פלטר ישראל לאו הכי הוא אלא דאנא אמינא לחלק בהכי דאפי' למ"ד בפלטר עכו"ם התיר רבי לא התיר אלא בשדה שהוא שעת הדחק וא"צ להדר אחר שימצא פלטר ישראל אבל בעיר לא משום חתנות וצריך להדר אחר פלטר ישראל במקום שיש מצוי והשתא מודה ר יוחנן דבמקום שאינו מצוי פלטר ישראל מותר אפילו בעיר מפלטר עכו"ם דזיל בתר טעמא דהוי כבשדה ואין להאריך:

אמר ליה שמואל אכול וכו'. ומזה כתב הרמב"ם ז"ל שם הל' כ"ב שמן של נכרים מותר ומי שאוסרו ה"ז עומד בחטא גדול מפני שממרה על פי בית דיו שהתירוהו והתוס' בדף ל"ו ע"א ד"ה אשר לא יתגאל וכו' הביאו לזה עוד כתוב שם בירושלמי וכו' בדמאי ליתא להא כ"א בשבת והכא ואדברי ר' יהודה שהביאו לעיל קאי האי כתוב שם:

משום תערובת חגבין טמאים. והכי מסיק התם בדף ל"ח ע"א ומעשה שהיה בעכו"ם היה ונצלה שלא לדעת העכו"ם בעלמא שרי:

והדא מן חמירתא דרב וכו'. בפ' גיד הנשה דף צ"ה ע"א אמר רב בשר כיון שנתעלם מן העין אסור וכו' ופסקו הגאונים ז"ל כרב וכן דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל בפ"ח ממ"א הל' י"ג. ודעת רש"י ור"ת ובעל המאור ז"ל כלוי שם וכתבו התוס' בפ' אלו מציאות דף כ"ה ע"ב גבי ההוא עובדא דהכא ההיא דיו דשקיל בשרא בשוקא וכו' אתא לקמיה דאביי א"ל זיל שקול לנפשך וכו' והאמר רב בשר שנתעלם מן העין אסור בעומד ורואהו והביאו ראיה מהכא דאתא לקמיה דרב גרסינן וא"כ פריך מדרב אדרב ולאו משום דהכי הלכתא וכ"כ הרשב"א ז"ל בת"ה בית ד' שער ב'. ונראה דאי מהכא הוה ליה למימר דאפילו לרב לא קאמר אלא משום חומרא בעלמא כדקאמר חמתון מקללין ואמר עליהון ומהתם מיהת שמעינן דרב מדינא קאמר:

תורמוסין שלהן מה הן וכו'. הכא בפלוגתא מיתני ומשמע דר' יוחנן מחמיר והתם בפ' ר' ישמעאל דף נ"ט ע"א קאמר בעובדא דר' חייא בר בא איקלע לגבלא וכו' ועל תורמסן משום בישולי נכרים משום שאינן בני תורה הא בני תורה שרי וכו' והמסקנא דהני תרי לישני דאמר בפרקין דף ל"ח ע"א תרווייהו בעינן שאינו נאכל כמות שהוא חי וגם שיהא עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת כדפרישית במתני' והלכך תורמסן אע"ג דאינו נאכל כמות שהוא חי מותר משום דאינו עולה על שלחן מלכים כדכתבו התוס' בפרקין שם וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפי"ז ממ"א הל' ט"ו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף