מראה הפנים/בבא מציעא/י/ד

מראה הפנים בבא מציעא י ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמענו שאין כופין וכו'. הנ"י במתני' דלעיל כתב וא"ת למה הוא צריך לבנות את הבית יכפהו לבה"ב לבנות כבר הקשו זה בירושלמי דאמרי' התם שמענו שאין כופין כלומר ממתני' שמעינן הכי דקתני והוא אינו רוצה לבנות אלמא אין כופין והא תני ר"ח כופין ומתרצינן בשאינו כלומר שהלך למדה"י דבכה"ג א"א לכפותו שאין ב"ד יורדין לנכסיו שלא בפניו ומ"מ שמעינן מינה דכל שישנו כופין אותו לבנות וכן דעת הרמב"ן ז"ל אבל הרשב"א ז"ל כתב דהתם בירושלמי ס"ל כר' אחא שר הבירה דאית ליה שאין נפרעין מן האדם שלא בפניו ואפי' מן התקנה כדמוכח בפ' הכותב אבל אנן דס"ל כרב נחמן דאמר התם דנפרעין מן התקנה כדי שלא יהא כל אחד נוטל ממונו של חבירו והולך למדה"י אי איתא דבישנו כופין אותו אפי' בשאינו נמי כופין אלא דסברא דגמרא דילן היא שאין כופין אותו כלל שאין לבעל העליה שיעבוד אלא על הבית אבל לא על הבעל הבית שישתעבדו לו נכסיו כדי שנכוף אותו לבנות בעל כרחו עכ"ל. ואומר אני דלדין יש תשובה דמ"ש הרשב"א ז"ל כדמוכח בפ' הכותב וזהו בהלכה ח' על המתני' דשבועות דמקשה הש"ס בפשיטות ונפרעין מאדם שלא בפניו וכסברת רב אחא בתלמודא דילן שם דף פ"ח ע"א מיהו הא מסיק התם בתר כן דמנהגא דבני מערבא נמי כמנהג המוסכם מגמ' דילן דאמר ליה ר' מנא לאלכסא אוף אנן עבדין כן משלחין בתרי' תלת איגרין אין אתא הא טבאות ואי לא אנן מחלטין נכסייא וכן גרסינן להא לקמן בשבועות פ"ז בהל' ז' וע"ש דבענין להודיע להלוה היכי דמצינן לאודעי לי' שוין הן האי תלמודא עם מסקנת הפוסקים דפסקו כר"נ וכדכתב הרמב"ם ז"ל בריש פי"ג דמלוה וא"כ אין להשוות פלוגתא בין סתמי דתלמודי. וכן פסק הרמב"ם ז"ל בדין דהכא כדעת הרמב"ן דכופין כדכתב שם וכופה את בעל הבית לבנותו. ובהא דכתב לקמן בהל' ג' כלשון המשנה והוא אינו רוצה. להשמיענו דין דבעל העליה בונה את הבית וכו' דאף דבדין כופין לבעל הבית מ"מ כל זמן שמסרב ואינו רוצה כתב מה שבעל העליה לעשות וזה פשוט. ומיהו במה שפירשו ז"ל להא דהכא דמדייק הש"ס מעיקרא שמענו שאין כופין ממתני' דלעיל לאו דוקא הוא דהא לא מציין אלא אהאי מחני'. ובאמת איכא למידק הא דלא דייק ליה ממתני' דלעיל. וכן הא דמכריח דר"ח ס"ל כופין מהאי עובדא דפרסק ואיתא נמי להאי עובדא התם בריש פרקין וא"כ הוה קשיא מהא דר' חייא על המתני' ובגמרא דילן לא דייק מהא מידי. והנראה בזה למאי דכתב הטור בסי' שי"ב בשם הרמ"ה ז"ל דמחלק בין בית היכא דנפל דאזדא ליה ובין פרסק דאמרי חייב להעמיד לו אחר דשאני התם דאע"ג דנעקר ממקומו הא מ"מ איתי' לאפרסק ולא פקע שיעבודיה מיני' כל היכא דאיתי' וע"ש דהטור השיג עליו מ"מ סברא הוא לחלק בהכי והם ז"ל פירשו לפרסק דבשכירות מיירי וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל לזה בסוף פ"ה משכירות ובל"ה לא דמי להאי מתני' דבשותפין איירי. ולפי סברת האי תלמודא דמקשי ממתני' אהא דר' חייא נראה דמפרש לה דבעין שותפין היו בזה לזה המדלית ולזה הפרסק וניחא דלא מדייק ממתני' דלעיל דיש לחלק בין נפשת האפרסק לנפל הבית כסברת הרמ"ה שם כן נמי נוכל לחלק בדין דשותפין והלכך לא מדייק אלא ממתני' דבית הבד דדמיא לפרסק דנפחתה קתני:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף