מראה הפנים/בבא מציעא/י/א

גרסה מ־19:00, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הבית והעליה. שניהן חולקין. מה שכתב הנ"י בזה נתבאר בפ"ד מב"ק הלכה א' ד"ה שלשה שהטילו לכיס וע"ש:

תני נכמר כתנור וכו'. והתם בריש פרקין אמרו אי בחבטא נפל עלייתא איתבור ואי בחבסא נפל תתייתא איתבור וכדפי' רש"י ז"ל והבאתיו במתני' ונראה דה"נ יש לגרוס כאן נכמר כתנור התחתונות ראויות להשתבר נפל לחוץ העליונות ראויות לישבר א"נ י"ל נכמר מלשון כומר של ענבים שנכפף ונפל להלן העליונות ראויות לישבר נפל לחוץ שחלק התחתון נדחק ומחמת זה נפל העליון לחוץ והיינו בחבסא התחתונות ראויות לישבר:

זאת אומרת ששולטת היד מצד אחד. מילתיה דר' הושעיה אזלא כרב הונא ורב יהודה דאמרי מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חייב וכדפרישית בפנים דבזה אומר איני יודע מיירי דאי מכחישו למה נוטל אבל החם מוקי להמתני' למאי דקי"ל כרב נחמן וכר"י דאמרי פטור וכגון שיש עסק שבועה ביניהם כדפרישית במתני' אמר ר' יוסי אם אומר את וכו'. עיין בפי' המשנה להרמב"ם בפ"ז דדמאי ותבין עם מה שבארתי בפנים:

היתה חורבתו סמוכה לכותל חצר חבירו. דין זה דהתוספתא מבואר בבבלי לקמן פ' השותפין דף ו' ע"ב גבי פלוגתא דרב הונא ורב חסדא בשתי חצירות זו למעלה מזו תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון וכו' ומסיים שם ואם היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו. וכן הוא בתוספתא דמכילתין. ומביאה הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' שכנים הלכה ז' ופסק אין העליון זקוק לתתתון כלל וכתב עליו הראב"ד ז"ל אין דבריו ברורין כלל. וטעמו דהא לעיל התם מפרש לה ר"נ אין נזקקין לד' אמות אבל נזקקין למחיצת עשרה והרמב"ם ז"ל פסק בעצמו כן למעלה שם. ונראה דטעמו של הרמב"ם דס"ל דלא אמר ר"נ הכי אלא בין גג לגג הסמוכין זה לזה דאע"ג דאין כאן היזק ראיה שאין דרך להשתמש בגגין מ"מ מחיצה עשרה בעי למיתפס עליו כגנב כדאמר התם וזה שייך בסמוכין אבל בחצירו למעלה מגג חבירו כיון דאין לבעל החצר היזק ראיה מבעל הגג וגם איננו סמוך ולא שייכא האי טעמא משום למיתפס וכו' כל כך דהא בחצירו למעלה בלאו הכי מיתפס כגנב אם עומד זה על גגו ומגביה עצמו להסתכל ולידע מה בחצירו של זה אין העליון זקוק לתחתון כלל. ומפרש לדברי הש"ס דהתם לעיל הכי מאי לאו אין נזקקין לו כלל וכמו דהתם אין נזקקין לו כלל ה"נ בין גג לגג וקשיא לר"נ ומשני לא דלא דמי ולא תלמד מהתם לכאן אלא דאין נזקקין לד' אמות וכו' דהכא איכא טעמא למיתפס וכו'. ובענין מה שלמד הש"ס הכא מהאי תוספתא דצריך העליון לסייע התחתון בעשיית יסודות מתבאר ג"כ התם בהאי עובדא דהנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי איתבר תתאי וכו' דבמטא כשורי למטה מי' מצי א"ל למטה מי' רשותא דידי הוא. וצריך לבנות. וכתב הרמב"ן ז"ל בחידושיו שם דנראה לו ששניהם בונים הכל ומביאו הב"י בסי' קס"ד וכ"פ הטור שם הושפלה התקרה וכו' ויש לסברא זו ראיה מדהכא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף