מראה הפנים/בבא מציעא/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:00, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

השוכר את הפועלין. כל המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מזו. הה"מ פירש בזה בריש פ"ט משכירות על מ"ש שם הרמב"ם בדין זה הכל כמנהג המדינה והביא זה הירושלמי וכתב פירוש חוץ מזו שיתבאר לפנינו מהשוכר את הפועל וא"ל כאחד ושנים מבני העיר וכו'. המוזכר שם בהלכה ב' עכ"ל וזה הפי' דחוק מאד ודברי האי תלמודא אינם סובלין זה ולא הוזכר כאן מדין השני כלל כ"א דברי הרמב"ם בדין השני הן מדברי הש"ס דילן בדף פ"ז ע"א וכחכמים דהתם דאמרי משמנין ביניהם וראיתי בשי' למב"א ז"ל בשם הרמ"ך ז"ל שהביא כפי' הה"מ והניח שם בעצמו בצ"ע. עוד הובא שם פי' אחד במה שאמרו כאן מנהג מבעל הלכה שהכוונה על פועל הכתוב בתורה מזריחת השמש עד שקיעה הוי וגם זה דוחק. ולענ"ד ברור כשמש הוא דחוץ מזו אדינא דמתני' קאי וכמו שבארתי בפנים. וזה דבש"ס דהתם דפריך פשיטא דאינו יכול לכופן ל"צ דטפא להו וכו' והש"ס הזה מוסיף בשינויא הוא ושניהם אמת לדינא. דקמ"ל המתני' דאפי' יש טענת הכחשה ביניהם בענין התנאי הזה המנהג מבטל הלכה דקי"ל בעלמא כל המוציא מחבירו עליו להביא ראיה והכא עליו להביא ראיה הואיל וטענת הפועלין לפי מנהג העיר הוא. ור' אימי מפרש דברי ר' אושעיה הוא. והרי זה הפי' עולה אליבא דדינא דמ"ש התוס' בשם ר"י בששכרן סתמא אבל אם התנה מעיקרא הכל לפי תנאו וכדפסק הטור והש"ע בסי' של"א וזה ודאי מוסכם הוא ואם שהרמב"ם ז"ל סתם דבריו כאן סמך על הכלל שכתב לעיל בפ"ב הלכה ט' כל תנאי שבממון קיים. אבל אם יש הכחשה בענין התנאי דקי"ל בעלמא דהמוציא עליו הראיה והכא על הבה"ב להביא ראיה כדנלמד מהכא ואם שלא ביארו הפוסקים להדיא בזה מבואר הוא דעל אופן כזה אמרו כאן ג"כ דהמנהג. מבטל הלכה והרי זה דומה למה דאמרי' פ' המקבל דף ק"י ע"א אריס אומר למחצה ירדתי ובה"ב אומר לשליש הורדתיו וכו' דהמסקנא כר"נ וכדפסק הרמב"ם ז"ל פ"ח מהל' שלוחין הל' ה' הולכין אחר מנהג המדינה וזה שטען שלא כמנהג עליו להביא ראיה. וזה מוסכם הוא וכ"כ המרדכי פ' הנזכר דין שצ"ז בשם רב האי גאון ז"ל בשערי שבועות כל הטוען תמורת המנהג עליו להביא ראיה ואם אין ראיה שהוא טוען כמנהג המקום עליו שבועת היסת שלא שינה ממנהג המקום וזה עיקר גדול בדין ע"כ:

מקום שאין מנהג וכו'. זהו כפי' רש"י במה שאמר ר"ל התם פועל בכניסתו משלו וביציאתו משל בה"ב וכמו שהוא בב"ר הביאו התוספות בריש פרקין וכן הובא בהג"א ובטור בסי' הנזכר וכן במ"ש בערבי שבתות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף