מראה הפנים/גיטין/ח/ג
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז תוספות הרי"ד
|
מראה הפנים גיטין ח ג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שכן אם אמר לו זורקיהו עד שייכנס לרשותי. כדפרישית דמיירי שאמר לו כך בפי' וכמ"ש התוספות שם בד"ה אי הכי על הא דקאמר התם נמי רבי יוחנן לגיטין אמרו ולא לדבר אחר ואותביה ממתני' דקתני וכן לענין החוב הכא במאי עסקינן דא"ל זרוק לי חובי והפטר אי הכי מאי למימרא לא צריכה דא"ל זרוק לי חובי בתורת גיטין ואכתי מאי למימרא מהו דתימא מני א"ל משטה אני בך קמ"ל ופירשו התוס' להאי אוקמתא דמעיקרא זרוק והפטר דמיירי שאמר לו בפירוש שיזרוק לו למקום שיכול לשומרו הוא דאל"כ אמאי קרוב ללוה חייב הלוה כדמקשי ומשני הכא. והשתא לענין דינא לא פליג סוגית דהבבלי אדהכא דאם אמר לו זרוק והפטר ופירש לו לרשותי בעינן שיכנס לרשות המלוה במקום שיכול לשמרו דזהו קרוב לו לפי המסקנא אלא דלא ניחא ליה להש"ס הבבלי לאוקמי מתני' בהכי מכח קושיא מאי למימרא. ולשיטתא דהכא איכא למימר דלא קשיא ליה מאי למימרא משום דקמ"ל דלא מצי א"ל משטה אני בך והא דלא משני התם מעיקרא הכי דס"ל להש"ס הבבלי דבאמר לו זרוק והפטר לא איצטריך לאשמעינן דלא מצי א"ל כן שהרי מחל לו בפירוש אבל כי א"ל בתורת גיטין ה"א דבכה"ג ודאי דרך השטאה הוא דקאמר ליה דמה שייך תורת גיטין לחוב קמ"ל והש"ס דהכא לא ס"ל האי סברא ובהא לחוד הוא דפליגי. והתי"ט כתב דלדינא נמי פליגי דהש"ס הבבלי לא ס"ל דזרקהו עד שיכנס לרשותי קאמר אלא כשאומר זרקהו בכל ענין פוטרו והילכך קשיא ליה ברישא מאי למימרא ובאמת בסיפא נמי קשיא הא דתנן חייב והא פוטרו אלא דהש"ס לא חש להקשות גם זו הקושיא דמסיפא וע"ש שנדחק ג"כ לתרץ קושית מאי למימרא להש"ס דהכא. ולע"ד אין לנו צורך להכניס עצמנו בדוחק הגדול הזה ולומר דלא חש הש"ס להקשות קושיא אלימתא טפי אעיקרא דדינא וחש להקשות מאי למימרא וכן לפרש דפליגי הסוגיות במאי דלא פליגי. ומ"ש שם דנ"ל ברור שזו היא סברת הרמב"ם והטור גם מדבריהם אין הכרח לפרש כן דודאי דינא דהטור אמת הוא במ"ש בחה"מ בסימן ק"כ אם א"ל זרוק לי חובי והפטר וזרקו אפילו רחוק למלוה ונאבד קודם שיגיע לידו פטיר שהרי הרשהו בכך. דאע"ג דמשמע מהכא ומדברי התוס' לאוקימתא דהגמ' מעיקרא דבמפרש לו עד שיכנס לרשותו הוא מכל מקום לאו ממילא ש"מ דדוקא שאמר לו כן בפירוש אבל אם אמר לו זרוק והפטר סתם פטור הוא בכל ענין אפילו זרקו רחוק מהמלוה וכ"כ הב"ח שם בזה וכן נראה דעת הרמב"ם בריש פי"ו מהלכות מלוה שכתב אמר לו המלוה זרוק לי חובי והפטר וזרקו ואבד או נשרף קודם שיגיע ליד המלוה פטור ומשמע מסתימת דבריו דבכל ענין פטור ומשום דקא"ל זרוק והפטר סתם ולא כמ"ש הה"מ שם שדעתו כדעת הרשב"א דכי קא"ל זרוק לי חובי בתוך רשותו קאמר. ודברי הרשב"א בעצמם ג"כ נוכל לפרש כפי' התוספות שכתב על הא דקאמר באומר זרוק חובי והפטר קשיא לי א"כ קרוב ללוה אמאי חייב וי"ל דכי קאמר ליה זרוק לי חובי והפטר זרוק לי בתוך רשותי קאמר וכל שקרוב ללוה לא בא לרשות המלוה והכי איתא בירושלמי כו' ע"כ כונתו ג"כ במפרש לו זרוק לי בתוך רשותי אף דלכאורה משמע מדבריו דמסתמא זרוק בתוך רשותי קאמר. ומ"מ לדעת הרמב"ם והטור מתפרשין הסוגיות כפי' התוס' דמיירי במפרש לו ושניהם צדקו יחדיו לדינא כדאמרן ושפיר נשמע הדין באמר לו זרוק והפטר סתם שפטור הוא בכל ענין כאשר נתבאר:
בשכר הלבלר שנו. כדפרישית בפנים כן נראה מהאי תלמודא בשנים אוחזין שם דקאי על הא דקתני מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת ולסוגית הבבלי מגורשת ואינה מגורשת לאשמעינן דחייב במזונותיה כדאמר בפרק מי שאחזו דף ע"ד וכן קאמר הכא לעיל סוף הלכה ב':
ויתיביניה רבי אומר מקורה ואת אמרת אינו מקורה. ולרבי יוחנן דלא מקשי הכי איכא למימר דס"ל דרבי אפילו בשאינו מקורה קאמר דהא רבי לא קאמר התם בהדיא כן אלא אמוראי מוקמי הכי אליביה וכן משמע דברי התוס' דף ע"ט ד"ה כמאן כרבי דמקשו התם כקושית האי תלמודא ותירצו דס"ד דטעמא דרבי לאו משום קירוי הוא אלא משום דמחיצה כמאן דמליא דמיא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |