מראה הפנים/נזיר/ב/ד

מראה הפנים נזיר ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתניתא דר"מ. אבל בבבלי דף י"א מפרש טעמא דמתנה על מה שכתוב בתורה הוא וא"כ כ"ע מודו בה (ועיין לעיל פ"ק הל' ב' ד"ה הריני לאחר כ' יום שם הוכחתי לשיטת הבבלי דס"ל כדרש' הספרי דנפקא ליה מקרא בהדיא הכי) ומפרש התם דמה"ט אף ר"ש מודה ברישא ובמציעתא טעמיה דר"ש דס"ל דס"ל עד שיזיר מכלן כדפרישית במתני' ובסיפא טעמיה דס"ל דצריך שאלה ובהא יש לפרש גם לשיטתא דהכא דפליגי בסיפא בזה כדפרישית בפנים. ומ"מ יש ללמוד מכאן דקאמר טעמיה דרבי שמעון במציעתא משום דסבר דהוי פתיחת נדר וא"כ לרבנן לא הוי פתיחת נדר וכלומר דאפילו החכם אינו יכול להתירו משום פתח זה ומטעמא דהא עכ"פ מתגלחת וטומאה נזר וכיון שהזיר אפילו מא' מהן אסור בכלן וכך הם דברי הרמב"ם שם הל' י"ד דכתב שאין לו פתח להתיר נדרו בזה והראב"ד השיג שם דלא אמרו אלא כשהוא סבור להתיר לעצמו אבל אם בא לפני החכם מתיר לו ע"י כך דאין פתח לנדרו גדול מזה והכ"מ נתן שם ג"כ טעם לדברי הרמב"ם מסברא זו. ומה דפרישית בפנים דטעמיה דר"ש במציעתא מפני שהוא נדר ופתחו עמו כך נראה מרהטת הסוגיא למאי דמפרשינן הסיפא דר"ש סבר אינו פתיחת נדר בלא שאלה לחכם כשיטת הבבלי בזה ולכאורה היה נראה מכאן לפי פירוש זה כדברי הראב"ד וכ"כ התי"ט דמדמפרש הש"ס טעמיה דרבי שמעון בסיפא דצריך שאלה דמכאן הוי סייעתא לפירוש הראב"ד דמפרש בדברי ת"ק דרישא דאסור היינו עד שישאל מ"מ לפי שיטת הבבלי אינו מוכרח דהתם מפרש טעמיה דרבי שמעון במציעתא דעד שיזיר מכלן הוא ואין כאן לא סייעתא ולא תיובתא דבמילתא אחריתא פליגי ולא משום פתח ולא איירי כלל בשאלה ואיכא למימר כדעת הרמב"ם ואיכא למימר נמי כדעת הראב"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף