מראה הפנים/יבמות/ו/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:38, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ושנבעלה בעילת זנות. כבר כתבתי לעיל הל' ב' דדעת הראב"ד והתו' והרא"ש דאין זונה מחייבי לאוין דתפסי בהו קידושין אבל דעת הרמב"ם ז"ל דמחייבי לאוין השוין בכל וכן מחייבי עשה וכן מחלל אעפ"י שמותרת להנשא לו עשאה זונה וכפשטה דברייתא שם וכן פסקו האחרונים חוץ מהנרבעת לבהמה והבא על הנד' והבא על הפנוי' אפי' מופקרת לכל לא עשאה זונה כמבואר שם בפ' הנזכר והטור באה"ע סימן ו' כתב דאפילו לדעת החולקים הבא על יבמה עשאה זונה כיון דלא תפסי בה קידושין וצ"ל ספק זונה דהא קי"ל כשמואל דמספקא ליה אם קידושין תופסין ביבמה וכן הקשה הב"י שם אבל לדעת הרמב"ם ביבמה ודאי זונה היא דכ"ש משאר חייבי לאוין:

הדא אמרה כ"ג כו'. ולמאי דמסיק בבבלי דכל הבועל דעתו על גמר ביאה ולפ"ז כ"ג אסור לקדש בביאה אא"כ פירש דדעתו לקנות בהעראה וכן מוכח מדברי הר"ן ז"ל שכתב בפ"ק דקידושין וז"ל ומיהו ביבמ' דמיקדשה בהעראה אפי' גמר ביאתו קנה מתחילת ביאה והיינו דתנן ביבמות דף ס"א ובפ' כהן גדול דף י"ח כ"ג חולץ ולא מייבם ואמרי' עלה קפסיק ותני ל"ש מן האירוסין ול"ש מן הנישואין בשלמא מן הנישואין עשה ול"ת הוא אלא מן האירוסין יבא עשה וידחה ל"ת ואם איתא דבסתמא לא קני עד גמר ביאה מן האירוסין נמי עשה ול"ת הוא דבעידנא דקני לה דהיינו גמר ביאה כבר נעשי' בעולה אלא ודאי דהיינו טעמא דכיון דמדאורייתא קני בהעראה אלא משום דדעתו על גמר ביאה הוא דאינו קונה בסחמא עד גמר ביאה אבל יבמה נקנית בהעראה לעולם הואיל דביבמה לא בעינן דעת כלל דאפי שניהם אנוסין קנה לא אזלינן בתר דעתי' וכ"ת א"כ דתחלת ביאה קונה ביבמה מאי קא מפרקינן התם גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שני' הוי לן למימר גזירה תחילת ביאה אטו סוף ביאה דכיון דקניי' בהעראה קיימי' לעשה ומכאן ואילך קאי עלה באיסור לאו דיש לומר דכולה ביאה ראשונה ביאת מצוה היא דעיקר להקמת זרע הוא ובעי ביאה ראויה להקמת זרע דאע"ג דעל הרוב אין האשה מתעברת בביאה ראשונה זמנין דמתעברה כדאיתא התם עכ"ל ומדבריו נשמע דבשאר נשים אסור לכ"ג לקדש בביאה בסתמא ועיין בתו' שם ד"ה יבא עשה שתירצו תירוץ אחר על קושיא השני':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף