מראה הפנים/סוכה/ג/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:54, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מן מה דאמר רב שמעית מן חביבי אם יתן לי אדם ספר תהלים של ר"מ וכו' הוי דהוא אמר הללויה. זו היא הגי' נכונה כדהכא וכדפרישית בפנים דלפי האי גירסא שייך שפיר דקאמר שהיה מוחק כל הללויה שר"מ שלא קדשו ס"ל שאין כאן שם וכתב כולו בתיבה אחת ולפיכך היה מוחקו לפי שבאמת צריך לחלקו וכן מוכח מדקאמר עלה מיליהון דרבנן פליגין וכו' כלומר מדקאמר המאושר שבכולן וכו' אם כן אינהו הוא דס"ל דנכתב בתיבה אחת וכלול בו השם והשבח ופליגי על רב דס"ל דצריך לחלקן ולכתבן בשתי תיבות והתי"ט הביא כפי אשר מצא הגי' במגלה דגריס שם הוי דהוא אמר הללויה בתיבה אחת והביא ראיה בפרק ד' בד"ה ליה ולך מזבח וכו' והאריך שם לפלפל עם מהרש"ל בענין כס יה שצריך לחלקן וכו' והדברים נכונים הן אבל הראיה אינה מוכרחת מכאן ולפי גי' דהכא שפיר טפי הוא לפי גירסתו בע"פ דף קי"ז דרב הוא דאסור כסיה ומרחביה אחת הן ורבא הוא דאמר מרחביה בלבד דהשתא לא פליג הירושלמי אגמרא דידן במלתא דרב לתרוייהו הללויה שתים הן לרב. ולענין המסקנא בכס יה בדוכתיה קאי דרבא דהוא בתראה הוא דקאמר מרחביה בלבד אחת היא לפי גירסתו ואם כן כסיה ודאי שתים הם ואף דלפי זה הללויה גם כן שתים הן לרבא בהא לא איכפת לן דבענין זה רבא ורב בחדא שיטתא קיימי כדפשיט התם ת"ש דאמור רב חזינא תילים דבי חביבי דכתיב בהו הללו בתד גיסא וי"ה בחד גיסא ורבנן דהכא פליגי דקאמרי המאושר שבכולן וכו' ואם כן למסקנא קאי כדהכא בענין הללויה דהתם לא קאמר אלא כעין שקלא וטריא למר מאי הוא כזה ולמר מהו כזה ולא מסיק מידי:

אמר לון ולא כן כתיב אורריך ארור ומברכיך ברוך. עיין בסוף פ"ת דברכות מה שאמרתי בזה בס"ד:

תיפתר דברי הכל כשהיו אתרוגים נמכרים ביוקר. בבבלי לא בעי לאוקמי באוקמתא דחיקא כהאי ובפשיטות קאמר בדף ל"ת לפי שאין מוסרין דמי פירות שביעים לע"ה דתניא וכו'. יותר ממזון שלש סעודות וכו' נתבאר מענין זה במקומו בשביעית פ"ז וכן בענין שהביאו התוס' שם ד"ה וליתב ליה דמי אתרוג בהדיא וכו' ובירושלמי אמרינן האתין מלקטין ואחד מוכר על ידיהן וכו' עיין שם מה שבארתי מזה ותמצא פירוש ברור וכדברי הרמב"ם ול"צ לפרש דעל ידי הבלעה מיירי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף