מראה הפנים/סוכה/א/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:54, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כשיש בהן רוחב ארבע נחלקו וכו'. הכי פליגי רב ושמואל באוקמתא דמתני' נמי בבבלי דף י"ד אלא דהתם גריס בהדיא בדברי רב אבל כשאין בהן ד' ד"ה כשרה ובדברי שמואל בשאין בהן ד' מחלוקת. אבל בשיש בהן ד' ד"ה פסולה והכא מסיק דלר"מ בתרווייהו פסולה ולר' יהודה בתרוייהו כשרה. ופסקו כל גדולי הפוסקים כשמואל ואליבא דר' יהודה ויש לי כאן מקום עיון בדברי הרא"ש ז"ל שכתב על הא דאיתמר הפכן על צדיהן וכו' א"ל פסולה נעשה כשפודין של מתכות וכן הלכתא ואליבא דרב לא מיתוקמא הך פלוגתא דאמוראי אלא אליבא דר"מ וברחבין ד' וקיי"ל בפ' מי שהוציאוהו ר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה אבל אליבא דשמואל מיתוקמא שפיר לכ"ע ומתוך כך נראה דהלכתא כשמואל ואע"ג דקיי"ל הלכתא כוותיה דרב באיסורי וכו' וכ"פ הרב אלפסי ז"ל והביא ראיה מההיא דרב פפא וכו' וכפר"ת והרמב"ם ז"ל והר"ז הלוי והר' ישעי' דטרני דהלכתא כשמואל והראב"ד ז"ל פסק כר"מ בגזרותיו וכרב והכל עולה לסגנון אחד עכ"ל וצ"ע דנהי דלענין רישא דמתני' בדין דמסככין עולה הוא לסגנון אחד דאם נאמר הלכה כשמואל ואליבא דר' יהודה דהלכתא כוותיה לגבי דר"מ א"כ בשיש בהן רחב ד' אין מסככין בהן לכ"ע ובשאין בהן רחב ד' מסככין וכר' יהודה וכן אם נאמר הלכה כרב דביש בהן רחב ד' פליגי והלכה כר"מ בגזרותיו דגזרינן משום גזירת תקרה נמי הכי הואי דברחב ד' אין מסככין וכשאין בהן רחב ד' מסככין דלא פליגי בהא אלא דקשיא דהא לענין דינא דסיפא אינו עולה לסגנון אחד דאם נאמר כרב דמוקי פלוגתייהו בשיש בהן ד' ור' יהודה מכשיר קשיא הא דתני בסיפא נתן עליו נסר שהוא רחב ד' וכו' לר' יהודה אמאי לא יישן תחתיו וכדפריך התם לרב ואליבא דר' יהודה ומשני לרב מי סברת ד"ה היא סיפא אתאן לר"מ. וא"כ אף להראב"ד דפוסק כר"מ בגזרותיו היינו דוקא בדין דאין מסככין ברחב ד' דשייך גזרת תקרה אבל בדין דסיפא דקתני כשרה ובלבד שלא יישן תחתיו נראה דמצד חומרא בעלמא אמרינן הכי לר"מ דבנסר אחד לא שייך גזרת תקרה והסוכה כשרה קאמר. ואם כן אף להראב"ד הדרינן להאי כללא דהלכה כר' יהודה לגבי דר"מ ולר' יהודה ישנים תחתיו לאוקמתא דרב ואלו לשמואל אף לר' יהודה אין ישנים תחתיו וכדקתני בהדיא לר' יהודה בהך ברייתא דלקמן תניא כוותיה דשמואל וכו' ואם כן לכאורה נ"מ איכא בדינא דסיפא אם לא שנדחוק לומר דאף בדינא דסיפא בנסר אחד שייך נמי גזרת תקרה בהא דקאמר ובלבד שלא יישן תחתיו ואכתי הני פיסקי עולין לסגנון אחד. ובהא דקאמר הכא לקמן הדא דאת אמר לאורך וכו' נראה פשוט דאדינא דסיפא קאי וכדמוכח מדמסיים ואפשר שלא יישן תתתיו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף