מראה הפנים/יומא/ו/ג

מראה הפנים יומא ו ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שילחו ביד שנים וכו' והמשלח לא המשלח וכו'. ברייתא דת"כ הובאה בבבלי פרקין דף סז ע"ב וגריס שם ולא המשלח את המשלח וכך הוא בת"כ אשר לפנינו ופי' רש"י ז"ל השולח את המשלח המלוין אותו מירושלים. ומהכא משמע בהדיא דלמעט שילחו ביד שנים הוא דמיתפרשא וכמבואר בפנים והכי מסתברא דמהיכי תיתי דליטמו המלוין אותו דאיצטריך קרא למעוטי ולהמשלח הראשון איצטריך דס"ד אמינא דג"כ נקרא המשלח קמ"ל דדוקא המשלח המדברה הוא דמטמא בגדים פרט להמשלח הראשון שמסרו להשני:

ברח דרך הליכה וכו'. דין זה אינו מבואר במקום אחר. ובודאי אליבא דר"ש לא שייכא כלל דהא לדידיה אינו מטמא בגדים אלא משעת דחייתו לצוק ואם ברח השעיר ממנו לא דחהו המשלח אלא אליבא דרבנן הוא דשייך דקסברי משיצא חוץ לחומת ירושלים וע"כ דמיירי שאחר שהוציאו מחומת ירושלים ברח ממנו דמקודם לכך בלאו הכי אכתי לא חלה עליו טומאת בגדים. ולכאורה קשה מכיון שיצא חוץ לחומה כבר הוא מטמא בגדים דנתקיים מצות שילוחו ומה בכך שברח אח"כ ממנו וצ"ל דגזרת הכתוב הוא שאינו מטמא בגדים אלא א"כ מתעסק עמו להדחיה לצוק וכדכתיב והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו והלכך נמי אם ברח ממנו אחר שהוציאו חוץ לחומה דרך הליכה מטמא הוא בגדים משום דהוי כמשלחו המדברה מכיון שברח דרך הליכה לשם ונקטינן מיהת מכאן שאינו מטמא בגדים אלא אם מתעסק עמו בדרך הליכה לצוק ולדחותו ואז הוא דאמרינן דהתחלתו לטמא בגדים משיצא חוץ לחומה הוא דהואי והרי זה נוגע בדין שכתב הרמב"ם מענין זה ואם שלא ביאר בהדיא בדבריו מהו הדין אם ברח השעיר ממנו מ"מ נלמד זה מכלל דבריו שכתב בפ"ה מהל' פרה אדומה בהל' ו' ומאימתי מטמא בגדים המשלח את השעיר משיצא חוץ לחומת ירושלים עד שעת דחייתו לעזאזל אבל אחר שדחהו אם נגע בכלים ובגדים טהורים ודקדק הראב"ד על זה וכתב דבריו סתומים וכו' ואולי יאמר על הדוחה עצמו שדחהו אחר דחייתו אינו מטמא בגדים שאינו מטמא אלא בשעה שמתעסק בו וכו' ודבר זה יש לו פנים במשנת זבים. ולא תימא לאחר דחייתו אלא אפי' קודם דחייתו אם פירש הוא ועשהו אחר אחר פרישתו אינו מטמא כלים. וכל זה צריך לפנים. ולמאי שנתבאר מהא דהכא מבואר הוא דדוקא בשעה שמתעסק בו הוא דמטמא בגדים ובין קודם דחייה ובין לאחר דחייה שוין הן שאם הוא אינו מתעסק עמו יהיה באיזה אופן שיהיה אינו מטמא בגדים. וזהו שכתב משיצא וכו' עד שעת דחייתו וכדכתב שם ג"כ לעיל בהלכה ד' שהוא מטמא כל בגד וכו' כל זמן שמתעסק בשליחותו. ונראה דדין דהכא אם ברח ממנו דרך הליכה לצוק נמי בכלל שזה הוא כמתעסק בשליחותו שמחמת שהוציאו חוץ לחומה הלך מעצמו דרך הליכה לשם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף