מראה הפנים/פסחים/ד/ז

מראה הפנים פסחים ד ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ובלבד דבר שהוא לצורך המועד וכו'. מפשטא דהמתני' ומריש הסוגיא דהכא וכן מהסוגיא דהתם דף נ"ה ממה דפשיט לבסוף ת"ש כל מלאכה שהיא לצורך המועד גומרה בארבעה עשר וכו' ועושה מלאכה בע"פ עד חצות במקום שנהגו וכו'. משמע דהאי דר"מ דכל שהוא לצורך המועד גומרה בי"ד היינו במקום שנהגו שלא לעשות הוא ואפ"ה כל שהתחיל בה מקודם גומרה בי"ד ובלבד שתהא לצורך המועד וכן פרישית במתני'. וכן פירשו הר"ן ז"ל ושאר המפרשים ז"ל דהא לבתר הכי הא דקתני ועושין וכו' במקום שנהגו. א"כ רישא במקום שלא נהגו הוא דאיירי וכן העתיק הרי"ף ז"ל להאי ת"ש בתרייתא. וא"כ לחכמים דמתני' דהלכתא כוותייהו דג' אומניות עושין אדברי ר"מ קאי דאף במקום שלא נהגו לעשות אלו ג' אומניות עושין. וכן משמע להדיא בתוספתא פ"ג דגריס שם וחכמים אומרים אף במקום שאמרו אין עושיו מלאכה בע"פ עושין עד חצות ג' אומניות עושין וכו' כדהביא הש"ס דהכא סוף דבריהם. וכך הוא דעת הראב"ד ז"ל בהשגות בפ"ח מהל' יו"ט שהשיג על הרמב"ם ז"ל שכתב שם בהל' יו"ט ואפי' במקום שנהגו לעשות לא יתחיל בתחלה לעשות מלאכה בי"ד אע"פ שהוא יכול לגומרה קודם חצות אלא ג' אומניות בלבד הן שמתחילין בהם במקום שנהגו לעשות ועושין עד חצות ואלו הן וכו'. ובאמת צריך טעם לדבריו דמנא ליה לפרש דבמקום שנהגו לעשות הוא דאיירי. ועיין במ"ש הה"מ בזה. ואין דבריו מוכרחין. ונראה שיצא לו זה מדלא העתיק הש"ס דהכא ריש דברי חכמים דהתוספתא א"כ גרים הש"ס בדברי חכמים שם כמו שהעתיק וחכמים אומרים שלש אומניות עושין וכו'. וכלומר דפליגי אדר"מ דלא מחלק אלא בין אם התחיל קודם י"ד או לא התחיל. והכל בלצורך המועד דוקא. ועל זה קאמרי דלא היא אלא דלג' אומניות הללו התירו להתחיל אף בי"ד ואפי' אינן לצורך המועד והיינו במקום שנהגו לעשות ולא כגי' רישא דהתוספתא ושאר האומניות הוא דתליא בין התחיל קודם י"ד דאז גומרה בי"ד ואם לא התחיל לא. והשתא הוא דפשיט התם לר"מ מברייתא בתרייתא ומסיים הש"ס במקום שנהגו אין לא נהגו לא היינו אליבא דר"מ דלא מחלק אלא בין התחיל או לא התחיל וכל האומניות שוין הן לדידיה אם הוא לצורך המועד דאליבא דר"מ איבעיא להו התם ואליביה הוא דפשיט התם. אבל לדברי חכמים דמתני' ולגי' הש"ם דהכא בהתוספתא הכל במקום שנהגו לעשות תליא מילתא דאלו ג' אומניות עושין ואפי' מתחילין בי"ד ושאר האומניות אין מתחילין בי"ד. ואין חילוק בין לצורך המועד או שלא לצורך המועד שהרי בדברי חכמים לא הוזכר כלל לצורך המועד וסמכינן אריש פירקין דבמקום שנהגו סתמא קתני ובמתני' דהכא ודברי חכמים מפרש דאלו ג' אומניות הן הן שמתחילין בי"ד לעשות במקום שנהגו לעשות זהו דרך הרמב"ם ז"ל. והלח"מ רצה לבאר במה שלא הזכיר הרמב"ם לצורך המועד ע"ש וסיים וכל זה אינו שוה ולדעתי לא פי' הרמב"ם לדברי חכמים ולפי גי' התוספתא דהש"ס דהכא אלא כדאמרן ודרכו ז"ל בכל מקום דמשנה האי ש"ס בגי' התוספתא סמיך אגי' דהכא כמו שזכרתי זה בפאה ובהרבה מקומות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף