מראה הפנים/שבת/ט/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:58, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר' יוחנן מסיני למדו וכו'. דברי ר' יוחנן לכאורה קשים הן דאם מסיני למדו מאי האי דקאמר אבתרה זו בסיני אבל לדורות או בארבע או בשש וע"כ לומר דאיכא כמה לישני בסוגיא דשמעתין אליבא דר' יוחנן דהא לקמן נמי אמר ר' יוחנן מדברי כולן טבולי יום קבלו ישראל את התורה והכא אמר בששי פלטה בלילה טמאה ביום טהורה וא"כ היו יכולין לטבול בששי והיה להן הערב שמש אלא ודאי מר קיבל מר' יוחנן כך ומר קיבל כך ונשתנה סוגיא זו בענין דאינו מפורש מיומי האומרים בשם ר' יוחנן בהני לישני דפליגי אהדדי. ועיקר ביאור הסוגיא כמה שבארתי בפנים דלהאי לישנא דר' יוחנן דלקמן אתיא שפיר כפי סוגית הבבלי בענין פלוגתייהו אימת עביד פרישה ובענין העונות. והתם קאמר ראויה היתה ליתן לטבולי יום אבל היו טבולי יום משום שטבלו מבעוד יום ולא אירע להן פליטת זרע והיו טהורין לגמרי:

אמר רבי יוחנן זו דברי ר"א בן עזריה ור' ישמעאל ור"ע אבל דברי חכמים עד שלשה ימים כדפרישית דעד ולא עד בכלל וזהו ג' עונות שלימות כמבואר בפנים ומוכרח הוא מהאי דדריש מהיקשא דזאת תורת הזב וכו' ואי שלשה ימים ממש לזבה מיבעי ליה לאקושי דהא אמרינן תלה הכתוב להזב בראיות ולזבה בימים ואי אמרינן עד ולא עד בכלל אתיא שפיר כמבואר בפנים. ופסק הרמב"ם בפ"ה מהל' אה"ט בהל' י"ג כחכמים דהכא דג' עונות שלימות בעינן ולא יותר וזהו לפי הגי' דהכא. ובבבלי פרקין גריס בדר' יוחנן זו דברי ר' ישמעאל ור"ע אבל חכמים אומרים שש עונות שלימות בעינן. ובאמת שגי' זו קשה דהא מיהת מסיני ילפינן וא"כ אפי' בלילי שבת לא טבלו ואפי' לרבי יוסי ואליבא דר"ע וכדפירש"י שם וזה לכאורה קשה שכתב שאותן שטבלו ליל שבת ופלטו לאח"כ הוצרכו לטבול בשבת שחרית ולפיכך נתעכבה שכינה מליתן עד הבקר ולא משום לא בסתר דברתי לחודיה והא מ"מ קשיא מהא דאמרו לעיל וליטבלו בצפרא דשבתא וליקבלו תורה בצפרא דשבתא אמר ר' יצחק שלא יהו הללו הולכין לקבל התורה והללו הולכין לטבילה. וא"כ אכתי למה לא פירש אותן קודם ליל ד' שלא יצטרכו לכך שיהא הללו הולכין וכו' אלא דהוא ז"ל כתב כך לפי משמעות דהתם הגי' בדברי חכמים דע"כ כך היה ויש שגורסין גם שם כהגי' דהכא וכמ"ש הה"מ שם ונראה להביא ראיה להיש גורסין כדהכא מדגריס התם זו דברי ר' ישמעאל ור"ע ולא כדקאמר הכא זו דברי ר"א בן עזריה וכו'. ומשום דלעיל בריש הסוגיא קאמר התם דמאן דלא מוקי להמתני' כתנאי תנא רישא טהורה ומוקי לה לכולה מתני' כר"א בן עזריה וא"כ סתמא דמתני' כר"א בן עזריה דלאחר ג' עונות שלימות טהורה אם פלטה ביום השלישי והיינו דקאמר זו דברי ר' ישמעאל ור"ע אבל חכמים והיינו סתמא דמתני' וכר"א בן עזריה קסברי שלש עונות שלימות בעינן ותו לא:

הלכה כר"א בן עזריה. והכי איפסיק נמי הלכתא בבבלי פ' ר"א דמילה דף קלד ובין הרחצת גופו וכו' כדפרישית במתני'. וכ"פ הרמב"ם בהל' מילה בהל' ח' ומה שטען הראב"ד שם שהבין דאף לפני המילה דעתו שמחממין לו חמין בשבת כבר השיב לחכמי לינול שאין הבנת דבריו כן כמבואר מדבריו דלעיל שם מלו את הקטן בשבת ואח"כ נשפכו החמין וכו' ודוקא לאחר המילה או בשלישי שחל להיות בשבת כמו שהובא שם בכ"מ. ומיהו דעתו שדוקא בשלישי שחל להיוח בשבת ולא מקודם ולא כדעת הר"ן שהובא שם וזה מבואר להדיא מהכא דקאמר טעמא דרבי אלעזר בן עזריה מדכתיב כואבים ולא כתיב כואב בשעה שכל אבריהם כובדים עליהם ולא מקודם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף