מראה הפנים/תרומות/ח/ג

מראה הפנים תרומות ח ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי יהושע בר זידל הו"ל חמרא מבשלא וכו'. רוב הדינים מגילוי ויין נסך השייכים להסוגיא בארתי בפ"ב דע"ז בהלכה ג' יע"ש:

אבל משקה הוא בהמתו. ובבבלי פ"ב דע"ז (דף ל) פריך והתניא לא לבהמתו ולא לבהמת חבירו ומשני כי תניא דלבהמתו שרי ההיא לשונרא אי הכי דחבריה נמי דחבריה כחיש דידיה נמי כחיש הדר ברי דחבריה נמי הדר ברי זמנין דבעי לזבונא ומפסיד ליה מיניה. והרמב"ם בפ' י"ג מהלכ' רוצח ושמירת נפש בהלכה ט"ו סתם וכתב אבל משקה אותן לחתול והכ"מ נתן טעם משום דהשתא אין דרך למכור חתול ולדעתי נראה דלא היה כל זה בגירסת הרמב"ם מאי הכי דחבריה וכו' דהא אין דרך להשקות לחתול דחבריה כביחו אלא דהחתול דחבריה הוא שותה ממה ששופך בר"ה וכבר תני לא ישפכם לר"ה וא"כ הקושיא דחבריה נמי מעיקרא לק"מ ומשקה אותן לחתול שלו קאמר ובענין מקום סירטא קחשיב התם לאחרים דממעטי גב היד וגב הרגל ורומני דאפי ומה דמתמה הכא היינו נמי ברומני דאפי דלא הוי מקום סירטא:

מתניתא מסייעא לר' יוחנן וכו'. כ"פ הרמב"ם שם בהלכה ח' והשאר הכל מבואר ומענין הפלוגתא דלקמן בטעם שאסרן חלב הנכרי מבואר בע"ז שם:

הדיח בהן ענבים ואובשין לחולה אסור. וכ"פ הרמב"ם שם בהלכה ט' ודלא כגי' התוספתא והטעם דכשמדיח בהן ליתן איזה דבר לחולה מסתמא ממהר ואינו שוהא בהן כדי שישתנו טעמן בשביל כך והלכך אסורין משום גילוי:

אמר ר' חנינא מין קטן הוא וכו'. ובבבלי פ"ק דחולין (דף י') פריך נמי והא קחזי ליה אלא אימא כדי שישתה ויחזור לחורו והתוס' מביאין שם בירושלמי מתרץ כחוט השערה ושפיפון שמו ורשות ניתנה לקרקע וכו'. כוונתם במה שהביאו כאן להא דקאמר לעיל ורשות ניתנה וכו' ולכאורה אין שייכות לזה להאי שינויא אלא דמתרצין להא דמשני התם ויחזור לחורו דקשה א"כ נתת דבריך לשיעורין דפעמים שחורו הוא רחוק ופעמים שהוא קרוב לפיכך מביאין להא דקאמר לעיל רשות ניתנה לארץ לבקע מפניו וא"כ כל מקום מקומו הוא שיכול לחזור לחורו וכדי שלא תקשי דלפ"ז מאי מהני כיסוי הכלי אם ניתנה רשות להבקע לפניו לכך מסיימין ולא ניתנה רשות לכלי להבקע מלפניו כדפרישית בפנים:

עד כדי שתפוח הכרית. כדפרישית והיינו נמי דקאמר רב אשי בפ"ב דע"ז והוא דעביד טיף להדי טיף טיף דכשעושה כך נראה כמין תפוח על המים או כאידך דקאמר עד שיעשו כרגלי האות וזהו ממש כטיף להדי טיף טיף:

ולענין טריפה וכו'. בפ"ק דחולין (דף ט) שקיל וטרי כעין זה והמסקנא נמי דחמירא סכנתא מאיסורא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף