מראה הפנים/כלאים/ב/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:38, 4 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
חתם סופר




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png כלאים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה אנן קיימין אם במתכוין לבדוק. וכו'. התי"ט כתב בכאן ובדפוס הירושלמי הגי' משובשת מפני' שהיה קשה לו מאי האי דקאמר אם בשאינו מתכוין למה לי זרע פשתן אפי' שאר כל המינין וכבר פירשתיה דאטעמא אחרינא דהתירא קאי אי מוקמינן בשאינו מתכוין לבדוק וא"כ אפי' כל המינין יהיו מותרין כמבואר בפנים ולישנא דלמה לי בהאי ש"ס הוא לישנא מאי איריא או מאי שנא ואין כאן לשבש כלום:

אין אדם חובש דבר שאינו שלו וכו'. וגי' הראב"ד ז"ל בהשגה ס"פ ג' היתה אין אדם חורש וכו' ע"ש ובמה שהשיג על מה שכתב הרמב"ם דאצל שדה חבירו לא בעינן הרחקה והבדל כלל וכו' וכתב הכ"מ שגם רבינו לא התיר וכו' ואיני יודע לכוין זה בלשון רבינו שהרי כתב מותר לחבירו לזרוע בצדה שעורים כדכתב הטעם שנאמר שדך לא תזרע כלאים ומצינו ראיה לדרש הזה מברייתא דת"כ פ' קדושים דדריש גבי כלאים דהרבעה אין לי אלא בהמתך מנין לבהמתך על בהמות אחרים של אחרים על של בהמתך של אחרי' על של אחרים מנין [ת"ל את] חקתי [תשמרו] כלו' מדכתיב תשמרו ל' רבים לרבות אפי' שלך על של אחרים והאי את חקתי תשמרו לא קאי אלא על כלאים דהרבע' ודהרכבה כדדריש בסנהדרין דקרא שדך לא תזרע דוקא שדך קאמר דאין לנו לרבות אף של אחרים ונראה דמזה למד לומר כן ומכאן לק"מ לפי גי' שלפנינו חובש והרי כאן מיירי בין שדה שלו לבין של חבירו לענין האיסור של זרע מין אחר דלרבנן אסור כמבואר בפנים וכמ"ש גם הרמב"ם שם בזה. וחובש מל' הטמנה וקשירה וכניסה מל' לא אהיה חובש. מחובשי בית המדרש וכן מל' מקושר הוא כדמצינו ויחבוש את חמורו תרגומו וזריז וישנם את מתניו תרגומו ג"כ וזריז והכל אחר כי המקושר מזורז הוא וחובשי ביה"מ ג"כ הוא טמון ומקושר בו וכן חבוש בבית האסורין וכאלה הרבה ותמצא לקמן בהל' ח' חובשין את השורה וכו' והיינו שדנין אותה כמקושרת לשורה גדר שבצדה ובהלכה ט' חבושות סמוכות והם שני ענינים כדפרישי' שם חבושות על השורות וסמוכו' על הקרחות ועיי"ש ומסוגיא זו משמע להדיא דדברי ר"ש להתירא מתפרשין כדפרישית במתני' ולא כמ"ש הרב לדר"ש דאחד זרע פשתן וכו' אסור לסמוך תלם א' וכו' עיי"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף