רידב"ז/מגילה/א/יא

רידב"ז מגילה א יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיני מתניתא אין בין במה גדולה לבמה קטנה. פי' דגרסינן במתניתין אלא פסחים לבד וגרסינן תיבת לבד ואילו לפי גי' המשנה דתנינן אלא פסחים י"ל פסחים וכל דדומה לו אבל כיני מתניתא אלא פסחים לבד ותיבת לבד ממעט דווקא פסח אבל לא מידי אחרינא ודלא כר"י דר"י אמר חטאת ופסח ליחיד בבמה גדולה אין חטאת ופסח ליחיד בבמה קטנה תני אמר ר"י כל מה שהציבור מקריב באוה"מ כו'. המפרשים ז"ל החליטו שהגי' מהופך מדר"י לחכמים וכן הוא האמת דכן איתא בבבלי במס' זבחים דף קי"ז. ואין לומר דבשיטת הירושלמי נתהפך שיטתן כמצוי כמה פעמים ז"א דהא בפירוש גרסינן לעיל בסמיך וכן במס' פסחים בפ"ב ר"י אומר חטאת ופסח ליחיד בבמה גדולה וכו' וע"כ כפי' המפרשים ז"ל דהגירסא מהופך הוא מדר"י לחכמים וגרסינן בדר"י כל שהציבור והיחיד דס"ל דחובת יחיד קרב בבמה גדולה ובדברי חכמים גרסינן כל מה שהציבור מקריבין וכן הוא במס' זבחים דף קי"ז עיי"ש. מ"ט דרבנן לא תעשו בגלגל ככל אשר אנחנו עושים פה היום מה תעשו דבר שהוא בא לידי ישרות ואיזו זו עולה ושלמים וכן הוא הגירסא בבבלי. מ"ט דר"י במקום איש הישר בעיניו יעשה לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום ומה תעשו שם דבר שהוא בא לידי ישרות. פי' דרבנן ס"ל דקאי על גילגל לא תעשו בגלגל דהוא משכן גילגל דהוא במה גדולה ככל אשר אנחנו וגו' אלא ישרות תעשו ור"י ס"ל דלא קאי על גילגל דהוא משכן גילגל אלא קאי על איש כל הישר בעיניו במקום איש הישר בעיניו דקאי על איש על במת יחיד ובבמת יחיד לא קרבו חובות אבל בבמה גדולה קרבו. וכעין זה איכא בבבלי דף קי"ח ע"א בטעמא דר"י וקאזיל הגמ' ומפרש דברי ר"י ודברי חכמים רי"א היחיד הוזהר והיחיד הותר ר"ל האזהרה לא תעשון שלא יקריב הוא על במת היחיד וע"כ דאזהרה הוא על יחיד דהא ציבור לא שייכי בבמת יחיד כדפרש"י ז"ל דף קי"ח ע"א ד"ה אלא לר"י כו' עיי"ש. ומה שהותר לעולה ושלמים הוא ג"כ על במת יחיד כדמסיק הוזהר ובמתו בראש גגו ר"ל האזהרה היא על במת יחיד והותר אח"כ לעולה ושלמים אבל אליבא דרבנן דקאי על במת גילגל הוא במה גדולה וה"ק הקרא ל"ת ככל אשר אנחנו וגו' וקאי על במת גילגל וע"כ דהאזהרה הוא לכל בין לציבור בין ליחיד דהיכן רמיזא יחיד כאן וכשפרט הכתוב איש כל הישר בעיניו יעשה דיחיד יקריב ישרות ולא חובות אבל ציבור יצא מן הכלל דאין בכלל אלא מה שבפרט ויחיד קאי באיסורו. וכן איתא בבבלי דף קי"ז ע"ב מ"ט דרבנן א"ק איש כל הישר בעיניו יעשה איש ישרות הוא דליקרב חובות לא יקריב וציבור אפילו חובות מקריב ע"כ עיי"ש קאי ע"כ האזהרה על במה גדולה דלפי כך קאמר דאינו אסור אלא איש יחיד להקריב חובה אבל ציבור מקריב חובות משום דקמיירי בבמה גדולה דשייכי ציבור גבי' עיי"ש בבבלי. ולא ידעתי מדוע נדחקו המפרשים ז"ל בזה ולא פי' בפשיטות כדברינו:

תני בשם ר"ש הציבור אינו מביא אלא מה שקבע עליו הכתוב כו' סבר ר"ש משנקבע מע"ש. שפיר כתב הק"ע ז"ל דהאי משנקבע מע"ש נשתרבב מהא דלקמן:

אין כתיב בל"ת אלא מבפנים. פי' דמצינו דחייב כרת על שחוטי חוץ ועובר בל"ת וזהו שחוטי חוץ דמשכן ובית עולמים כששחט בחוץ חייב כרת ועובר בל"ת אבל בשעת היתר הבמות כששחט מבחוץ ולא הביאו לאוה"מ שבגלגל דליכא כרת אבל שאל אם חייב בל"ת יקאמר נשמעינה מן הדא מנין לשוחט פסח בבמת יחיד שהוא עובר בל"ת וכן הוא במס' פסחים דף צ"א ע"א ובמס' זבחים דף קי"ד ע"ב ת"ל לא תוכל לזבוח את הפסח באחד וקשיא ענוש כרת ואת אמר אכין אם בשעת איסור הבמות חייב כרת ולא מיבעיא דעובר בל"ת [ובבבלי במס' זבחים רצה לאוקמי' דמיירי קודם חצות דלא ראוי לפנים וקמ"ל דאעפ"כ עובר לכל הפחות בל"ת משום שראוי לאחר כך בפנים] ומשני רשב"ל דמיירי בשעת היתר הבמות ושחטו לפסח דהוא חובה בבמת יחיד ושחטו שלא לשמו ולא מיבעיא לשמו בודאי עובר בל"ת [ואין בו כרת דהא באוה"מ שבגלגל דהוא בחוץ אין בו כרת] דהא אין מקריבין חובה בבמת יחיד וקמ"ל הקרא דעובר בל"ת אפילו מחוץ לאוה"מ שבגלגל וכן הוא המסקנא בבבלי במס' זבחים דף קי"ד ע"ב והכא מוסיף רשב"ל דבפסח בזמנו אין חילוק בין לשמו בין שלא לשמו דאפילו שלא לשמו נמי לאו שלמים הוא וע"כ אסור בבמת יחיד ועובר בל"ת ועוד מן הדא מוכח דשלא לשמו בזמנו עובר בל"ת בבמת יחיד דתניא יכול אם שחטו משש שעות ולמעלן יהא כשר ר"ל דמסיק בברייתא דעובר בל"ת על הפסח בבמת יחיד ומסיק שם יכול אם שחטו משש שעות ולמעלן יהא כשר בבמה תלמוד לומר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד מה אית לך משש שעות ולמעלן יהא פסול בתמיה בודאי כשר לא שלא לשמו ר"ל אלא בשלא לשמו יכול דיהא כשר שלא לשמו וע"כ הוי שלמים דחזי לבמה ואינו עובר בל"ת אר"י הדא אמרה שלמים הבאים מחמת פסח ר"ל בשלא בזמנו כשרים בבמה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף