עין זוכר/מ/טז
|
< הקודם · הבא > |
טז. מותר. פ"ק דכתובות דף ג' ע"ב אמאי דאמרינן התם נהגו הכא מותר. מתבאר מדברי רש"י והריטב"א דמותר משמע דיחיד הבא לימלך מורין לו אבל לא דרשינן בפרקא בפרהסיא. ועפ"ז יש מקום פתו"ר הא דאמרינן ריש הוריות עד שיאמרו להם מותרים אתם והוו בה רבנן לאפוקי מאי וחכמים פותרי"ן לפי דרכם. ועל פי זה אפשר דהיינו דמעיט דלא הויא הוראה עד שיאמרו להם מותרים אתם כלומר שיורו לצבור בפרהסיא לאפוקי אם שאל שאל האיש והוא באחד אם חלב זה מותר והתירו לו. ואפשר דהיינו דדייק רש"י התם וכתב עד שיאמרו בית דין לצבור מותרים אתם לצבור דייקא:
ותבט עיני להרב כנסת הגדולה בכללים נפרדים אות י"ב כי גמ"ר חסיד מהא דרש"י פ"ק דכתובות שהבאתי דלשון מותר משמע דוקא דיעבד ע"ש ולי ההדיוט מעולם לא נתכוון לזה רש"י ושום אחד מהמפרשים כאשר אחד חכם ואחד תם בעיניו יראה בדברי רש"י ובשיטה מקובצת ומ"ש רש"י דל"ג לכתחילה היינו לאפוקי דנהגו לאו דיעבד והרא"ש והר"ן ריש מסכת חולין כתבו דמותר לכתחילה משמע עיין בדבריהם ודוק היטב. וכן נראה מדברי הרב פר"ח דמשמעות מותר לכתחילה כמו שתראה בסימן ק"ח ס"ק ב' שכתב דמ"ש בירושלמי לוי אמר מותר היינו בדיעבד וכלפי דרב אסר אף בדיעבד קאמר לוי דמותר בדיעבד ובכי האי גונא שפיר קאמר מותר בדיעבד ע"ש אלמא דאי לאו הכי מותר לכתחילה משמע ועמ"ש הרב אור חדש בשיטתו לפסחים על זה (דף צ' ע"ד על דף ע"ו) מהש"ס ודוק בדבריו ואין כאן מקום להאריך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |