אמרי בינה/דיני שבת/טו
|
< הקודם · הבא > |
בשולחן־ערוך (סי' ש"י ס"א) עץ כו' אע"פ שהוא מאוס מותר לטלטלו דקי"ל במוקצ' מחמת מיאוס כר"ש דשרי וסתם הש"ע בלי ביאור אם אף מחמה לצל שרי או דוקא לצורך גופו ומקומו ולעיל (סי' ש"ח ס"ג) בכלי שמלאכתו לאיסור מבואר דמחמה לצל אסור אבל במוקצה מחמת מיאוס אינו מבאר ובסי' (רע"ט ס"ז) בנר של חרס דמאוס אפילו של נפט דמסריח מותר לטלטלו דמוקצה מחמת מיאוס מותר וכ' שם המג"א במסריח דוקא לצורך גופו ומקומו ומחמת מיאוס דמותר דוקא כשיש תורת כלי עליה רשב"א (סי' תר"ו) עכ"ל. ולכאורה המעיין ברשב"א שם יראה דקאי אליבא דר"י דסובר מוקצה מחמת מיאוס אסור בזה כתב הרשב"א דהיכא שיש תורת כלי עליו מותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו והשואל שם הקשה על דבריו שכ' בחידושיו ביצה פ' אין צדין בהא דשפוד שצלו בו בשר רבינא אמר אע"פ שאין עליו בשר מותר לטלטלו מ"ד אקוץ ברה"ר והקשו התוס' הא רבינא סובר בשבת כר"ש דלית ליה מוקצה וכ' הרשב"א אף דשפוד תורת כלי עליו אעפ"כ אסור מטעם מוקצ' מחמת מיאוס וכר"נ דבי"ט קי"ל כר"י וכ' דאף קערות שאכל בהן אסור לטלטלן בי"ט אלא לצורך גופן ומקומן ועל זה הקשה לו השואל לרשב"א הא מוקצ' מחמת מיאוס אף לצגו"מ אסור לטלטל והשיב כל שיש תורת כלי מותר לטלטל לצגו"מ ואין הפרש בין מוקצה מחמת מיאוס למחמת איסור ולא הוציאו מכלל זה אלא מסר הגדול וכדומ' המייחד לו מקום עי"ש והיינו לר"י דסובר מוקצה מחמת מיאוס בכ"ז סובר דלצגו"מ מותר אבל לר"ש דל"ל ממ"מ אפשר דאף מחמה לצל שרי אולם הדבר מבואר מדברי הג"א פ' כירה דלר"ש דסובר כל הנרות מטלטלין הוא דוקא לצגו"מ ועי' בעה"מ ור"ן פ' מי שהחשיך בהא דמבואר שם היתה בהמתו טעונה זכוכית ובקרנא דאומנא דמאוסין ואינן ראויים בשבת לכלום ואסור לטלטלן אף לר"ש דבשרגא דנפטא חזי לכסויי בי' מנא אבל הני לא חזי דאי נפל מתבר ולא עבידא לכסויי בי' מנא והמג"א (סי' רס"ו ס"ק י"ג) מעתיק דברי הר"ן ובפ"מ בא"א (סוף סי' רע"ט) הקשה הא שם ל"ה לצגו"מ ורצה ללמוד מדברי בעה"מ והר"ן דסברו דאף מחמה לצל שרי ומכח זה תמה על המג"א עי"ש ותמהני הא להדיא מבואר בבעה"מ שם דכיון דלא חזו לצור' גופן לשום דבר אף לצורך מקומן אינם ראוים ואם היו שליפי רברב' והי' תחתיו כרים וכסתות ל"ה מותר לטלטלו משם והיינו דהי' קשיא להו והא אפשר להניח תחתיהן כרים וכסתות דכשיפלו לשם יהי' מותר לטלטלו משם לצורך מקומו היינו הכו"הכ ולא יהי' מבטל כלי מהיכנו כיון דיכול לטלטלן משם בידים לצורך מקומו וע"ז מתרץ כיון דלא חזו למידי אסור אף לצגו"מ ועי"ש ברשב"א שכ"כ להדי' אבל אם היה ראוי לשום דבר תשמיש היה מותר לצורך מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל והרשב"א שם כ' לחלוק ע"ז וסובר אף דל"ח למידי מ"מ תורת כלי עליהן ושרי לטלטלן לצורך מקומן רק כיון דאסור לטלטלן וליטלן מן הבהמ' אסור לסבב שיניח כרים וכסתות עליהן כדי שיטלטלן אח"כ לצרכן דגם נראה כחוכא עי"ש ומבואר מדבריו שם ג"כ דאף שיש תורת כלי עליהן מ"מ אף לר"ש אסור לטלטלן רק לצורך מקומן. והא דאינו רשאי לטלן ביד לצורך מקומן אף דאסור לשמש במקומן דגב בהמה הוא ואסור להשתמש בבעלי חיים מ"מ צורך מקומו הוא שלא תמות בהמתו כ' שם בחידושי הרב המאירי הטעם שאין צורך מקומו נחשב אלא שצריך למקומו ממש לישב בו ולכאורה יותר מזה נלמוד מדברי הרשב"א בהא דשפוד שכתב דהוי מוקצה מחמת מיאוס ולכך קאמר רבינא מ"ד אקוץ ובלא"ה אסור והא כתב בעצמו לענין קערות דלצורך מקומן שרי לטלטלן כיון דהוי כלי והשפוד כ' ג"כ דהוי תורת כלי וא"כ כיון דיש לחוש שלא יזוקו בו אנשי ביתו הוי כצריך למקומו ולמה צריך למילף מקוץ ברה"ר הא כיון דהוי תורת כלי ומתיירא שלא יזוקו אנשי ביתו הוי כמטלטל לצורך מקומו דמותר וצ"ל דלצורך מקומו הוי דוקא כשצריך לשמש באותו מקום ממש אבל כשאינו צריך רק לפן יזוקו אנשי ביתו זה ל"ה צורך מקומו וצ"ע בזה:
ובר"ן מס' ביצה שם כ' דשפוד כיון דחזי הי' בין השמשות ונדחה ביו"ט כל שרוצה להשתמש בו מותר רק הטעם דלא חזי לכלל כאילו אין תורת כלי עליו והרוצה להשתמש בו בטלה דעתו ובכה"ג ל"ש פלוגתייהו דר"י ור"ש במוקצה כלל עי"ש ולטעמיה אזיל במס' שבת בקרנא דאומנא דלא חזו לשום דבר ואיסי להשתמש בהן לכך אסור אף לצורך מקומן ולעולם י"ל דזה חשוב צורך מקומן שלא יזיק הבני בית והא דכתב שם הר"ן דלר"ש בהוקצה בה"ש מחמת מיאוס אע"פ שרוצה להשתמש ממנו באמצע שבת ואינו חושש למיאוסו מ"מ אסור אף דנסתלק הקצאתו מ"מ כיון שהוקצה בה"ש אסור ולר"ש דל"ל מוקצה כיון דהשתא חזי לי' אין הקצאתו של בה"ש אוסרתה ולאו דוקא דצריך שירצה להשתמש בו לר"ש דודאי אף אם אינו רוצה להשתמש בו מותר לטלטלו לצורך מקומו רק רצה להשמיענו דלר"י אסור אף כשרוצ' לשמש בו ומ"מ צריך להתבונן בדבריו אם לר"י לצורך מקומו מותר וכן אם לר"ש היכא דחזי להשתמש אם ירצה כמו בנר ישן אם מותר אף מחמה לצל ובקרני דאומנא לא חזי כלל כמ"ש. וברמב"ן מ"ה ריש ביצה כ' בהא דשפוד להוכיח מזה דאף לצורך מקומו אסור דרבינא לא שרא אלא להניחו בקרן זוית מ"ד אקוץ ברה"ר ולא מפני צורך מקומו מזה מבואר דביו"ט קי"ל כר"י עי"ש מבואר מדבריו דלר"י אף לצורך מקומו אסור דלא כמ"ש הרשב"א וממילא י"ל במוקצה מחמת מיאוס דקי"ל כר"ש בשבת היינו רק לצורך מקומו ולא מחמה לצל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |