רידב"ז/יומא/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:07, 3 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




רידב"ז TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויביא ב' חוטין אחד שחור ואחד לבן ויקשור עליהם. פי' על הגורלות יקשור חוט לסימן לבן לאחד ושחור לאחר ומשני ת"ל גורל וכו' שיהא ניכר וכו' אבל חוט דק אינו ניכר ע"ז פריך ויקח צרורות לבן ושחור דאז ניכר לעינים שאינו חוט דק ע"ז משני ת"ל גורל אחד וכו' שיהא ניכר שהוא לה' אבל סימן אינו ניכר ואינו מוכיח על עצמו לכל כמו דמסיק דבעינן שיהא מוכח מעצמו אבל שחור ולבן אינו ניכר מצד עצמו דמניין שהוא לה' ע"ז פריך ויכתוב עליו למה לחקוק בחקיקה יהא די בכתיבה ומשני ת"ל וכו' שיהא ניכר שהיא וכו' לעולם דכתיבה פעמים נמחק אבל חקיקה הוא לעולם הדא אמרה חקוקין היו והעיקר דגורל הוא דבר הניכר וקס"ד דווקא חוט שהחסרון שאינו ניכר לעיני אדם ומסיק דז"א אפילו דבר הניכר לעיני אדם נמי לא עד שיהא מוכח מעצמו שיהא הגורל ניכר ע"כ לא מועיל סימן ותני כן בשתי קלפות וכו' אחד שהגורלות נתונין בתוכה ואחד ששמות השבטים בתוכה וכו' אלמא דהתם נמי כיון דכתיב בגורל תחלק הארץ לא עשו בסימן אלא ששמות השבטים בתוכה מפורש אבל לא בסימנים לכל שבט משום דגורל אינו בסימן אלא מפורש ודו"ק:

נגע בהם כשהם למטה ונתערבו אק השעירים כמצותן. פי' למ"ד דגורלות הוא רק למצוה אבל לא לעיכוב ויכול לקובעם בפה אפילו לאחר הגורל דלא נקבע ע"י הגורל כדמוכח בבבלי דף מ' ע"ב דגרסינן שם ת"ש שאלו תלמידיו את ר"ע עלה בשמאל מהו שיחזור לימין וכו' הלא"ה מהדרינן ליה והא אמרת הגרלה מעכבא וכיון דקבעתיה שמאל היכי מהדרינן ליה וכו' עיי"ש הרי מוכח דלמ"ד דאין הגרלה מעכבא לא נקבע ע"י הגרלה. ועיקר הגרלה הוא למצוה שיעשה הגרלה ויקבע בפה לשם על מי שעלה הגורל לשם. אבל לא נקבע ע"י הגרלה בעצמה בלא קריאת שם ועיקר הגרלה הוא למצוה ואם אינו רוצה לקיים המצוה דהגרלה ורק יקבע בשם שפיר דמי. ומ"ד דס"ל דהעליה מעכבא ס"ל להירושלמי לקמן כאשר נפרש בע"ה לקמן הנ"מ כשרוצה להגריל והניח הגורלות למטה בקלפי אז אין לו לקרא שם למי שירצה אלא מחויב להעלות ויתברר ע"י העלאה מי לשם דזכתה כבר הקלפי לברר ע"י העלאה אבל אם לכתחלה לא הניח בקלפי הגורלות ורוצה לכתחלה רק לקרא שם שפיר נקבע ע"י קריאת שם אך כשהניח הגורלות למטה בקלפי אז אין לו לברור בעצמו ולהניח הקלפי ז"א דכבר זכה הקלפי שיתפרשו השעירים דווקא ע"י העלאה ומחויב להעלות והעלאה יברר מי לשם וע"כ קאמר נגע בהם כשהם למטה בקלפי לפי דהגורלות מונחים בקלפי מעורבין כמו שכתב הרמב"ם ז"ל דטרף לשון ביצים טרופות ואם נגע בכל אחד אחד בימינו ואחד בשמאלו ונתערבו אח"כ קודם שהעלה אותן למעלה ולא העלה אותן אין השעירין כמצותן דעליה מעכבת ואם לא היו מתערבין לאחר הנגיעה וראה למטה בקלפי את הנגיעה שפיר דמי כמו שהעלה אותן אבל מכיון שנתערבו קודם שראה הנגיעה ולא העלה אותן אין השעירים כמצותן אבל לאחר שהעלה אותן נתערבו קודם שראה מי נתברר ע"י הגורל אז אין העליה מעכבת ושפיר נקבע ע"י שם שאין עליו חוב אלא כשהניח הגורלות למטה בקלפי אז מחייב לקדש ולברר ע"י העלאה אבל אם קיים העלאה ולא נתברר ע"י העליה מה יכול לעשות עוד יותר כיון דנתקיים העלאה ע"כ רשות בידו לברר ע"י קריאת שם וע"כ השעירים כמצותן. ובעלייתן נגע בהם ונתערבו כלומר אם בעת עליה גופיה נתערבו כגון שנגע בהם ונתערבו בעת עליה גופיה ואינו יודע אם לקח בידו בראשונה גורל זה או שנתחלף כעת על גורל אחר ושמא זכה בראשונה להיפך ל"ל בה דהנגיעה קודם הראיה ל"ל בה והרשות בידו לאמר אם של שם יעלה בימיני יקדש זה שעל ימיני וכו' אבל אם אמר בין של שם יעלה בימיני וכו' לא יקדש אלא זה שעל ימיני לא קדש וכו' מפני מה הוא זה מפני שקובען בפה כיון דהניח הגורלות בקלפי זכה הקלפי לברר ולא מהני קביעת הפה:

ואמר ר' יצחק בר חקולא בשם ר' ינאי העליה מתוך קלפי מעכבת וכו' אמר ר"י קובען אפילו בפה. פי' לאו דר"י ס"ל דהגרלה בודאי עדיף דא"צ אח"כ לקבוע בפה ז"א דלמ"ד דהגרלה אינו מעכב לא נקבע ע"י הגרלה כדאיתא בבבלי דף מ' ע"ב גבי שאלו תלמידיו את ר"ע אלא דקמ"ל דהגם דלכתחלה המצוה להגריל ואח"כ יקדש מי שעלה עליו הגורל לשם אבל בדיעבד אפילו בלא הגרלה אלא בפה לבד נמי סגי ע"ד דר' ינאי ניחא ע"ד דר' יוחנן וכו' לאיזה דבר נאמר גורלות כן צ"ל וראשי תיבות דר"י ור"י היו לפני המדפיס ונתחלף לו מתניתא פליגא על ר"י הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת פתר לה במצליח בגורל דמיירי הברייתא בשהגריל עליו אז אין לו רשות לשנות ע"י שם כדשאלו תלמידי ר"ע עלה הגורל בשמאל מהו שיחזרו בקריאת שם לימין א"ל אל תתנו מקום וכו' וגרסינן שם דף מ' ע"ב הא לאו הכי מהדרינן ליה והא אמרת הגרלה מעכבה וכיון דקבעתו שמאל היכי מהדרינן ליה ע"כ משמע אבל למ"ד דאין הגרלה מעכבת שפיר מהדרינן ליה ע"י קריאת שם וע"כ מפרש הברייתא אליבא דר"י הגורל עושהו חטאת ואין השם עושהו חטאת דמיירי לאחר שהגריל אז אין השם עושהו חטאת דלא מהדרינן ליה ואבל הנ"מ כשהצליח בגורל אז אסור לו לשנותו לשמאל כיון דזכה לימין אבל כשלא הצליח בגורל אז שפיר מהדרינן ליה מתניתא פליגא על ר' ינאי לא הגריל ולא נתוודה כשר וכו' הרי קושיא אחת ועוד קשה מהברייתא לרבות שעיר המשתלח שהוא פסול משום מחוסר זמן וכו' וחש לומר שמא יעלה לשם כיון דצריך דווקא גורל דקס"ד דר' ינאי ס"ל דלא נקבע בשום ענין ע"י קביעת שם אלא דוקא בגורל ע"כ קשה מהנך תרתי ברייתות ומשני תיפתר בשרוצה להגריל תיפתר להא דר' ינאי דס"ל דהעליה מעכבת דווקא בשרוצה להגריל והניח הגורלות למטה בקלפי אז העלייה מעכבת דזכה הקלפי לברר מי לשם ומחויב להעלות אבל באינו רוצה לכתחלה להגריל שפיר קובע ע"י שם דאין הגרלה מעכבת רק עליה מעכבת ולא הגרלה והנפ"מ בין ר' ינאי לר' יוחנן דלר' יוחנן אם עלה הגורל בשמאל יכול להחזירו לימין ע"י קריאת שם אבל לר' ינאי הגורל מעכב וכיון דנקבע ע"י הגורל שוב לא מהדרינן ליה אבל לכתחלה רשות בידו לקרא שם ולשיטת הירושלמי ניחא הלשון העליה מתוך קילפי ולא נקט הגרלה מעכבה:

שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ אית תניא תני חייב ואית תניא תני פטור אר"ח מ"ד חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים ומ"ד פטור בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ. והגי' המפרשים ז"ל מ"ד חייב בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ מ"ד פטור בשקרב השעיר הנעשה בחוץ ותמה הש"ק ז"ל על הרמב"ם ז"ל שפסק בפ"ה מה' עבודת יוה"כ איל ושעיר המוספין שעשה אותם קודם עבודת היום אינן כלום וכתב הכ"מ ז"ל משום דכל מעשה יוה"כ האמורין על הסדר וכו' ואילו מהכא משמע דשפיר יכול להקריב שעיר המוספין קודם עבודת היום עכ"ל ז"ל עיי"ש בגליון מתרץ קושיתו הראשונה של הק"ע ז"ל וקושיתו מסוגיא דידן לא מתרץ כלל. ונראה לפענ"ד דלא צריכין להגיה כ"כ ולהחליף השורות אלא כמו שהוא ממש רק טעות הדפוס אחד דמוכח לכל בתיבת בחוץ דבמקום בחוץ צ"ל בפנים והוי דבר והיפוכו כמו דמתחיל מ"ד חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים ויתפרש יפה ע"פ מה דמוכח דשני שעירי יוה"כ שנאבדו קודם הגרלה ונתכפרו באחר ונמצאו אין דינם כמו חטאת שנתכפרו בעליה לענין תרעה בקרבן צבור ז"א כיון דהוי קודם הגרלה הגם דאף קודם הגרלה שם חטאת על אחד מהם כמו שפירש"י ז"ל דף ס"ג ע"א ד"ה האי לא בעי עקירה ואע"פ שלקחו לשם שעיר הנעשה בפנים זה חטאת וזה חטאת שניהן שוין בשמותן עכ"ל ז"ל מ"מ כיון דלא נתברר עדיין מי הוא החטאת הילכך אין דינם כחטאת שנתכפרו בעליו וראיה עצומה לזה מהא דגרסינן במס' יומא דף ס"ב ע"ב עד שלא הגריל עליהן חייב על שניה למאי חזי אר"ח הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ מ"ש לשעיר הנעשה בפנים דלא דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי לא חזי דמחוסר עבודת היום קסבר ר"ח אין מחוסר זמן לבו ביום פירש"י ז"ל דזמן הראוי לבו ביום אין זה חסרון זמן עכ"ל ז"נ עיי"ש ולכאורה קשה לשיטת הרמב"ם ז"ל דס"ל דבהקדים שעיר מוסף לעבודת היום אינו כלום א"כ ע"כ צריך לעשות שעיר הנעשה בחוץ לאחר עבודת היום א"כ קשה האיך הוא ראוי לבו ביום לשעיר הנעשה בחוץ ז"א דאימתי ראוי אי דיעשה בתחלה עבודת היום א"כ הרי נעשה בש"ש הללו עבודת היום ונשחט כבר לשם שעיר פנימי ואימתי יהא ראוי לשעיר הנעשה בחוץ ואי דיעשה שעיר חיצון קודם הרי הקדים ופסול אלא ע"כ דראוי לעשות עבודת היום בש"ש אחרים והוא ראוי לבו ביום לשעיר הנעשה בחוץ והרי מוכח מהאי סוגיא מפורש דש"ש שנתכפרו הבעלים באחר לא נדחו לרעיה קודם הגרלה אלא דווקא לאחר הגרלה נדחו לרעיה וכן לענין בע"ח נדחין לר"י דס"ל דבע"ח נדחין בדף ס"ד נקרב שני שבזוג שני מ"מ קודם הגרלה תנינן במתניתין ר"פ ש"ש אם עד שלא הגריל מת אחד מהן יקח זוג לשני אלמא דקודם הגרלה אינן נדחין ועפ"ז מתפרשת סוגיא דידן בלא שום גירסא אחרת ורק כמ"ש דהירושלמי ס"ל דיש מחוסר זמן לבו ביום כדאיתא מפורש בסמוך א"ר בא והוא שנתן מתנות הפר אבל אם לא נתן מתנות הפר פטור ששחיטתו של שעיר מעכבת מתן דמו של פר כדפירש הק"ע ז"ל וק"ו למחוסר מעשה דהגרלה וע"כ מתרץ ר"ח מ"ד חייב בשקרב השעיר הנעשה בפנים כבר ע"י ש"ש אחרים וע"כ אינו מחוסר זמן דראוי תומ"י לשעיר הנעשה בחוץ ומ"ד פטור בשלא קרב שעיר הנעשה בפנים א"כ אינו ראוי לא לפנים ולא לחוץ לפנים לא ראוי דמחוסר מעשה ולחוץ לא ראוי דהוי מחוסר זמן וע"ז פריך ר"י ר"ח בעי מדמתה לפסח ולא דמי וכו' ברם הכא בשחיטה הוא משתנה והיכי נאמר הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ:

מאי כדון מ"ד חייב סברין מומר הגרלה אעכבת ומ"ד פטור סברין מימר אין הגרלה מעכבת. נראה לפענ"ד דה"פ עפ"מ שכתבנו לעיל דלמ"ד הגרלה מעכבת כיון דעלה הגורל כבר נקבע ולמ"ד אין הגרלה מעכבת לא נקבע ע"פ הגורל רק בקריאת שם וס"ל דעיקר ההקדש הוא בקריאת שם כמו בעלמא ורק למצוה גזה"כ הוא הכא דיקבע שם ע"י הגורל ולא דיקבע שם על מי שירצה ואם עבר וקבע שם בלא הגרלה שפיר דמי עכ"פ דלא נקבע ע"פ הגורל לחוד כי אם בקריאת שם כן הוא דעתיה דר"י דס"ל דע"פ הגורל לחוד לא נתקדש עד לאחר שיקרא שם ונראה דטעמיה דר' יוחנן משום דכתב רחמנא אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת אלמא דאפילו לאחר שעלה עליו הגורל לה' מ"מ צריך הוא לעשותו חטאת אבל כשלא עשה אותו חטאת אינו נקבע עדיין בגורל [כמו שכתבתי לעיל דכן מוכח ממס' יומא דף מ' ע"ב] וגדולה מזו ס"ל לר' יוחנן בירושלמי לקמן פ' ש"ש דס"ל דזוג הראשון יקרב גרסינן שם א"ר לא טעמיה דר"י ועשהו חטאת קבעו בתלי' שלא נדחה פי' דאפילו לאחר שנקבע לחטאת ע"י קריאת שם לאחר הגרלה מ"מ עד שעת עשייה הוא עדיין תלוי ועומד ואינו חטאת גמור לענין דיחוי ואינו נקרא חטאת לענין דיחוי עד לאחר העשיה דעושהו חטאת אז נדחה לענין דיחוי ועוד נפ"מ בין הני מ"ד אם בגורל או בשם דלמ"ד הגרלה מעכבת וכיון דעלה הגורל נקבע בלא קריאת שם ולמ"ד דאין הגרלה מעכב ולא נקבע ע"י הגורל אך ע"י קריאת שם לענין אם קודם הגרלה נתקדש על אחד מהן שם חטאת או לא דלמ"ד דהגרלה מעכבת ונקבע חטאת בלא קריאת שם לפ"ז תיכף לאחר הפרשה נתקדש אחד לחטאת ואחד לעזאזל אך לא נתברר איזהו לחטאת והגורל מברר [והוי כההיא דאיתא בירושלמי מס' תרומות פ"ג נתקדש ואינו יודע איזהו] והוי כמו כל הגורלות דאינו רק מברר וכמו גורל בחלוקת ארץ דהוא רק מברר אבל למ"ד דלא מהני עד קריאת שם א"כ קודם קריאת שם אין בהם אחד תטאת ואחד לעזאזל עד שיקרא שם לקדשו לחטאת וא"כ למ"ד דהגרלה מעכבת ונקבע ע"פ גורל ע"כ כששחט שניהן בחוץ יש כאן אחד לשם כדמסיק אר"ש אחוי דר"ב או זה או זה דממ"נ יש אחד מהם חטאת אבל למ"ד דאין הגרלה מעכבת ונתקדש דווקא בקריאת שם א"כ אין בהם קודם הגרלה אחד לשם עד שיקרא שם דהגרלה אינו מברר רק את מי לקדש לשם בפיו ואי ס"ד דקודם הגרלה נתקדש אחד מהן ואינו ידוע איזהו א"כ כיון שנתברר ע"י הגורל איזהו למה ליה לקדשו אח"כ בפיו א"ו דהגרלה היא רק לברר את מי לקדש בפיו ע"כ בשוחט בחוץ פטור דדמי לשוחט חולין בחוץ ולא מחייב משום דראוי להקדישו וה"נ קודם שהקדישו בקריאת שם אין עליו שם חטאת והא דאיתא בש"ס דילן דף ס"ג דאפילו קודם הגרלה לא בעי עקירה לשעיר הנעשה בחוץ ופירש"י ז"ל משום דתרווייהו שם חטאת נינהו זה לפנים וזה לחוץ אבל שם חטאת על תרווייהו היינו למ"ד דהגרלה מעכבת ונקוט כלל זה בידך דלמ"ד דהגרלה מעכבת נקבע ע"י הגרלה בלא קריאת שם ולמ"ד דאין הגרלה מעכבת לא נקבע ע"י הגורל אלא בקריאת שם וכלשון הבבלי דף מ' ע"ב ואי אמרת הגרלה מעכבת כיון דקבעתיה שמאל היכי מהדרינן ליה ע"כ משמע דלמ"ד דאין הגרלה מעכבת לא נקבע ע"י הגרלה אך ע"י קריאת שם:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף