רידב"ז/פסחים/ז/י

רידב"ז פסחים ז י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

העצמות והגידין והנותר כו' עצם שאין עליו בשר ר"י אומר אסור לשוברו ורשב"ל אמר מותר לשוברו מתיב ר"י לרשב"ל והא תנינן העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר ויקוץ ומשני מפני המוח פי' דאף הבשר שבפנים נמי בשר הוא אבל בעצם שאין בו מוח מותר אם אין עליו בשר בחוץ וקפריך ויחלוץ הבשר מן העצם ויהנה מן העצם סברין מימר אין חולצין את הפסול פי' אין להחליץ הבשר מן העצם ואפילו בפסול יש בו משום ש"ע והוא כמו אוקימתא דש"ס דילן דף פ"ג ע"א וקסבר בו בכשר ואפילו בפסול פי' רש"י ז"ל וקסבר האי תנא בו דכתיב גבי שבירה לאו למעוטי פסול אתא אלא אורחיה דקרא הוא וכשר ואף פסול במשמע עכ"ל ז"ל עיי"ש אר"א ואפילו תימר חולצין פתר לה כר' יעקב דר' יעקב אמר הבא בכושר משעה ראשונה וכו' אסור בשבירת העצם. נמצא מהך סוגיא לפי שיטת הירושלמי אין כאן אלא פלוגתא חדא בענין שבירת עצם. דלחד תירצא סבר האי תנא דלעולם אסור בשבורת העצם אפילו בפסול ולחד תירצא כר' יעקב הוא דדווקא בהיתה לו שעת הכושר אסור אבל בלא היתה לו שעת הכושר מותר ולשיטת הירושלמי הא דקתני במתני' לקמן השובר בטמא אינו סופג את הארבעים הוא שיטת ר' יעקב כמו דמוקי לקמן בפי' בירושלמי הך מתניתא בשיטת ר' יעקב דווקא דמיירי אם היתה לו שעת הכושר אבל למאן דפליג על ר' יעקב ס"ל אף בלא היתה שעת הכושר נמי יש בו משום שבירת עצם ובו דכתיב גבי שבירה לאו למיעוטי פסול אתא ובזה יתבאר מה דאמר בסמוך:

ר"א בשם ר"א מה טעם אמרו העצמות והגידין כו' שהשורף יש בו משום שובר פי' דמלשון המשנה מוכח דעצמות ע"כ לעולם ישרפו בט"ז דאי איפשר לאכלן והא דלא מוציא המוח ע"י גומרתא [כדאיתא בש"ס דילן] הוא משום דס"ל השורף כשובר וא"כ יש בו איסור דשבירת עצם. ואין להקשות דא"כ האיך שרף להו בט"ז דהא אסור בשבירת העצם אפילו בפסול לשיטת הירושלמי ז"א דס"ל כר' יעקב דבלא היתה לו שעת הכושר אין בו איסור דש"ע וכיון דשורף כשובר א"כ ע"כ לא אימנו על מוח שבקולית ולא היתה לו שעת הכושר. ופליג ר"א בשם ר"א על האוקימתא דלעיל דמוקי דשורף אינו כשובר והא דאינו שובר להעצמות לחלוץ להמוח משום דהיתה לו שעת הכושר ואסור בשבירת עצם וע"כ שורף גם העצמות דשורף אינו כשובר ז"א אלא דשורף הוא כשובר והא דאינו חולץ העצמות בשבירה ויהנה מן העצם הוא משום דשימוש נותר מילתא הוא והא דמותר לשורפו בט"ז דהא שורף כשובר ז"א דהוא הנותנת הואיל ושורף כשובר א"כ ממילא לא אימנו על מוח שבקולית א"כ לא היתה לה שעת הכושר ע"כ מותר לשורפו בט"ז והיינו דמסיק שמואל אמר נמנין על מוח שבראש ואין נמנין על מוח שבקולית שאין יכול להוציא אלא דרך שבירה וכו' וקפריך ע"ד דשמואל ימנה וישרף וזהו קושיא דידן דישרוף וימנה ואי דשורף כשובר א"כ אף בט"ז יהא אסור ומדמותר בע"ז א"כ יהא מותר גם בי"ד והיינו דמשני סבר שמואל כר' יעקב דאמר הבא בכושר משעה ראשונה ונטמא אסור בשבירת העצם א"כ היא הנותנת כל עיקר דמותר לשורפו בט"ז הוא משום דאסור בשריפה כמו בשובר א"כ לא אימנו על מוח שבקולית ולא היתה לו שעת הכושר וע"כ מכיון דשורף כשובר ולא אימנו על הקולית ע"כ מותר בט"ז בשריפה ע"כ מוכיח מזה גופה מהא דמותר לשורפו בט"ז הגם דשורף כשובר ע"כ דלא היתה לו שעת הכושר דאין נמנין על מוח שבקולית. ואין ה"נ דהוי מצי שמואל למיסבר דאפילו היתה לו שעת הכושר נמי מותר בש"ע וע"כ אין נמנין על מוח שבקולית משום דשורף כשובר והא דמותר בט"ז משום דחולצין את הפסול. אבל משום דבירושלמי ליכא למ"ד היתה לו שעת הכושר דיהא מותר בש"ע דעל המתניתין דהי"א דאיתא שם אבל השובר בטמא אינו לוקה כו' גרסינן שם ר' אבון בשם ר"א מתניתא כשבא בטומאה משעה ראשונה אבל אם בא בטהרה ונטמא כבא בטהרה ולוקין על שבורתו כו' עיי"ש א"כ ליכא למ"ד כלל דבהיתה לו שעת הכושר דיהא מותר בש"ע ודכו"ע בהיתה לו שעת הכושר דאסור בש"ע והא דלא קאמרינן סבר שמואל דבלא היתה לו שעת הכושר מותר בש"ע. וקאמרינן דסבר שמואל דבהיתה לו שעת הכושר יש בו משום ש"ע הוא משום דמקשינן ע"ד דשמואל ישרוף וימנה כמו דמותר שריפה בט"ז כן גם ישרף וימנה בי"ד ולא פריך ע"ד דשמואל האיך שורפו בט"ז ואי הוי פריך הכי אין ה"נ דהוי משני לה דסבר שמואל בלא היתה לו שעת הכושר אין בו משום ש"ע אבל מכיון דפריך ע"ד דשמואל ישרף וימנה כשם שמותר בט"ז כן יהא מותר בי"ד ע"ז משני דסבר שמואל דבהיתה לו שעת הכושר יש בו משום ש"ע וע"כ אדרבה מדמותר שריפה בט"ז ע"כ ליכא למימר דשורף בי"ד ג"כ ויהא מותר לשורפו ב' פעמים א' על המנה וב' על מצות שריפה ז"א דב' פעמים לא משכח"ל דבאם היתה לו שעת הכושר יש בו משום שבירת עצם:

א"ר בון בר חייא ירדו לה בשיטת ר' ישמעאל כמה כו' זה שייך להסוגיא דשבת בירושלמי פ"ב והכא אגב גררא נסיב לה. כדרך הירושלמי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף