רידב"ז/שבת/יג/ג

רידב"ז שבת יג ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בעון קומי ר' בא. האיך מה דאת אמר תמן השוחט חטאתו בשבת כיפר ומביא אחרת. ואמר אוף הכא לא יצא ידי קורעו כו' פי' דס"ל טעמא דמתניתין דלפיכך פטור משום דיצא ידי קריעה ודומה כמו שמל של ע"ש בשבת. דטעה בדבר מצוה ועשה מצוה פטור ע"כ פטור גם הכא משום דנתכוין לעשות מצוה ועשה מצוה פטור וע"כ פריך מהא דתנינן בברייתא השוחט חטאתו בשבת כיפר ומביא אחרת פי' דס"ל להך תנא דמעשה שבת הוא רק דאינו יוצא ידי חובתו אבל גוף המצוה מצוה היא דמעשיו מהני והוי כמו שוחט בשבת דשחיטתו כשירה וה"נ הקרבן כשר אלא דמביא אחרת דלא יצא ידי חובתו דבקרבן חטאת איכא ב' ענינים חובת גברא מצות עשה להביא קרבן חטאת. ועוד ענין יש בו דמכפר חטאתו אשר חטא. וכמו כן יש קרבנות דמלבד מצות עשה של הבאת הקרבן מכשירו לאכול בקדשים כגון מצורע ויולדת [כדאמרינן בעלמא נאמר מכשיר ומכפר בפנים דהיינו קרבנות שהן מכשירין וקרבנות שהן מכפרין מלבד מ"ע של חובת הבאתן] וע"כ החטאת גופיה כשר דמצוה הבאה בעבירה אינו אלא דאין הבעלים יוצאין ידי חובתן אבל גוף המעשה כשר דעבד מהני וכיון שכשר ממילא פועל פעולתו שמכפר אבל אין הבעלים יוצאין ידי חובתן כמו בכל מצוה הבב"ע כגון לולב גזול דאין הבעלים יוצאין ידי חובתן וה"נ אין הבעלים יוצאין ידי חובתן ומחויב להביא חטאת אחרי ואין להקשות האיך הוא מביא חטאת אחר שנתכפר באחר והא קי"ל דחטאת שכיפרו בעליו למיתה אזלה ז"א דזה דווקא כשנתכפר עם אחר ויצא ידי חובתו בו וא"כ נפטר מכל וכל אבל כשלא יצא ידי חובתו עדיין שפיר ע"כ דמביא אחרת להוציא ידי חובתו ואע"פ דהחטאת השני אינו בא לכפר לא איכפית לן כמו בכל הקרבנות דקבע להם התורה פעולה בעבודתן קמ"ל אע"פ דאינו פועל פעולתה מ"מ חובת גברא דמחויב להביא הקרבן עומד במקומו כמו בהאשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה ואיתא במס' זבחים (דף ה' ע"א) דאף דאין כפרה למתים דהא אינו מכשיר לה לאכול בקדשים מ"מ חובת ההבאה על הקרבן דאישתעבד מחיים מחוייבין להביא אלמא אף דאינו מכשיר מ"מ חובת הבאה במקומו וכמו כן הכא אע"ג דאינו מכפר מ"מ חובת הבאה מחויב כיון דלא יצא ידי חובתו עדיין. מ"מ שמעינן מהך ברייתא דלא יצא ידי חובתו ואמר אוף הכא לא יצא ידי חובת קריעה א"ל תמן את גרמת לו פי' דלעולם במעשה שבת יוצא ידי חובתו ג"כ כיון דמחויב לעשות המצוה אע"פ שעשה בשבת יצא י"ח והכא חטאת דווקא שאני כיון שהוא הגורם בחטאו במצוה כזו לא יצא י"ח. א"ל ר' יוסי אפילו תמן את גורמת ליה פי' דר' יוסי לא מחלק בהכי כיון דסוף סוף את הגורמת שאילולי שאמרת לו שיביא האיך היה מביא. וע"כ גבי חטאת נמי את גרמת לו אלא ע"כ דגם במתניתין לא יצא ידי קריעה וטעמא דפטור לאו משום דנתכוין לעשות מצוה ועשה מצוה ז"א אלא דלעולם לא עשה מצוה וטעמא דפטור הוא דמתניתין ר' שמעון הוא דס"ל מלאכה שאינו צריך לגופה פטור. ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף