רידב"ז/שבת/יג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:05, 3 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




רידב"ז TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת ר"א מחייב חטאת. ור"י פוטר. ופריך למה אי משום קיום מלאכה פי' שצריך שיעשה דבר שמלאכתו מתקיימת במקום אחר כדאיתא במשנה הראשונה בפ' הבונה. או משום שאינו ראוי להצטרף עמו דאפשר ב' אותיות אינן מצטרפין רק דווקא בשכתב שתיהן בב"א אבל כשאינן בב"א אינן מצטרפין כתב ישן וכתב חדש ומיבעיא ליה אם מצטרף כתב ישן לכתב חדש או לא וקפשיט איתא חמי אילו ארג חוט אחד בחול וחוט אחד בשבת שמא אינו פטור בתמיה פשיטא דפטור אליבא דרבנן במתניתין והתם פשיטא דראוי להצטרף ואלא ע"כ דטעמא דר"י הוא משום קיום מלאכה אבל כתב ישן וכתב חדש מצטרף ונפשוט האיבעיא דטעמו דר"י הוא משום קיום וכתב חדש וכתב ישן מצטרף אפילו בב' אותיות ומביא ראי' דבב' אותיות מצטרף כתב ישן וכתב חדש כההיא דאמר ר' יעקב בר אחא ר"י בשם ר' לעזר כתב אות אחת טברי' ואות אחת בציפורין חייב משום דראויין להצטרף כדפי' רש"י והרמב"ם ז"ל דאינו מחוסר מעשה אלא קרובה בעלמא וחשיב נהגין זע"ז [עי' בפי' רש"י ז"ל דף ק"ד ע"ב וברמב"ם ז"ל פי"א משבת הי"ב] וא"כ א"ת דאינו מצטרף ב' אותיות רק כשכתב שניהן בב"א אבל בזה אחר זה אינו מצטרפין דהוי כתב חדש וישן ואינו מצטרף היכי מצטרף מה שכתב זה בטבריא וזה בציפורין הא נכתבין זה אחר זה והוי דומה כמו אחד בשבת ואחד בחול דהוי שהיה בינתים אלא ע"כ דזה שלא נכתבו בב"א ל"ל בה וחשוב צירוף דלא כן כלומר דאל"כ אלא כשלא נכתבו בב"א כגון זה בחול וזה בשבת אינו מצטרף א"כ ע"כ דקאמר ר' יעקב בר אחא ר' יוסי בשם ר' לעזר למילתיה כר"א ולא כרבנן וזה ע"כ אינו. וע"כ אמר למילתיה אליבא דרבנן ג"כ. וע"כ מוכח דלא בעינן שיכתוב ב' אותיות בב"א אפילו אליבא דר"י וע"כ הא דפוטר ר"י באחת בחול ואחת בשבת הוא ע"כ משום קיום מלאכה. משא"כ באחת בטברי' ואחת בצפורין דהוא קיום מלאכה ומחוסר קרובה לאו כמחוסר מעשה דמי ומצטרף. וע"פ דברינו אלה תבין מאד להסיר קושית הש"ק ז"ל דפריך על שיטת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל מהאי ירושלמי ועל פי דברינו אדרבה מהאי ירושלמי מוכח על כרחך כדבריהם ז"ל. ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף