רידב"ז/שבת/א/ה

רידב"ז שבת א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמרו ב"ש לב"ה אין אתם מודים לנו שאין צולין בצל בשר וביצה אלא כדי שיצולו מבעו"י כצ"ל כלשון המשנה ותיבת כ"צ מותר וכן מוכח לקמן בסוגיא אר"מ לא מסתברא דלא מותר דינון יכלין למימר לון האיך אתם מושיבין מדבר שדרכו לצלות כל צורכו מבעו"י ע"ד שאין דרכו להשרות כ"צ מבעו"י. פי' דהא ב"ש נמי מודו עכ"פ גבי אונין של פשתן וצמר ליורה דאם הבהילו מבעו"י או שקלטן העין מותר ואפילו לדבריהם נמי לא דמי בשר בצל וביצה לאונין של פשתן ולצמר וכדומה. דהא באונין ובצמר מותר עכ"פ בשהבהילו ובקלט העין ואילו בבשר בצל וביצה אינו מותר אפילו לאחר שהגיע למאכל ב"ד וקשה מ"ש בצל בשר וביצה מאונין וצמר דהתם דשרינן לאחר שהבהילו וקליטת העין משום דאיכא אינשי דלא קפדי יותר משיעור זה כדאיתא בהלכה שאחר זה כגון אילן קוראי דלא קפדו עיי"ש וא"כ גבי מאכל ב"ד נמי איכא דלא קפדי כמו ב"ד א"כ ע"כ דאף לב"ש קשה ג"כ מבשר בצל וביצה אלא ע"כ דמודי ב"ש דבשר בצל וביצה חמור מזה א"כ מאי מושיבין לב"ה אלא ע"כ דס"ל דבשר בצל וביצה נמי מותר כשהגיע לשליש בישולו דאיכא אינשי דלא קפדי וזה מדויק בלשון הגמ' דינון יכלין מימר לון האיך אתם משיבין לנו מדבר שדרכו לצלות כ"צ מבעו"י על דבר שאין דרכו להשרות כ"צ מבעו"י אפי' לפי שיטתכם אלא ע"כ דב"ש פרכי מ"ש בשר בצל וביצה דאסו' קודם שהגיע לשיעור שליש בישולו ומ"ש אונין וצמר וכו' דשריתו קוד' שהגיעו לשיעו' דיבהילו וקליט' העין ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף