ביאור הגר"א/חושן משפט/קיט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בבת אחת. דבזא"ז ולקח זבורית באחרונה לא מצי לגבות מלוי כמ"ש בגמ' שם מה מכר ראשון לשני כו' וכיון דאלו אתי כו' יהי"ל לגבות מזבורית של שמעון מ"מ שם ובעה"ת ש"ד ח"ז וטור וז"ש למטה אבל אם קנאם זא"ז כו' ועתוס' בכתובות צ"ב א' ד"ה ראובן כו' ול"נ כפי' הקונטרס דדוקא כו' ועסמ"ע ס"ק ט' ועמ"ש בס"ה:
(ב) אפי' לא כו'. עסמ"ע. וערש"י בכתובות שם ד"ה רצה כו' וכן מ' דלשון רצה הוא במקום שיש לו טובה יותר וע"כ צ"ל דגובה מעדית של שמעון:
(ליקוט) אפי' לא נשאר כו'. הרא"ש ע"ש ועמש"ש (ע"כ):
(ג) וי"א דגובה כו'. עסמ"ע וכ' בלשון י"א משום דלכאורה מ' מהגמ' להיפך דקא' אבל זבן עדית וזיבורית כו' דק' אי הניח בינונית גבי לוקח ראשון ל"ל טעמא דלהכי טרחי כו' אפי' אם היה לוקח בינונית דחזיא ליה הא אמר ובינונית נמי לא אמרן כו' אע"כ צ"ל בדלא שבק אלמא אפי' זבין זיבורית אין לגבות מלוקח שני אם נשאר עידית ביד ראשון וכ' הרשב"א בחידושיו שם דלעולם בדשבק וצ"ל להכי טרחי כו' דאי לאו הכי מצי בע"ח לומר אם היה הזיבורית הייתי יכול ליקח הזיבורית דנכנס תחת הבעלים וכמ"ש שם ז' ב' א"כ נעלת דלת בפני לווין משא"כ בדזבין בינונית ושבק בינונית דכוותה דמצי א"ל מה מכר ראשון כו' ושמעון היה יכול לדחותו אצל הבינונית ששייר וכמש"ל סי' ק"ב ס"ב היו לו שלשה כו' אם חפץ המלוה כו'. אבל לדעת הרא"ש והג"ה שם שאף בזיבורית א"י לכופו א"כ הדק"ל וצ"ל דלא כהגה שבכאן וז"ש וי"א שהש"ע כ' אם לקח עדית או זיבורית כו' וכן אם נשאר בינונית כו' מכלל דרישא אפי' לא נשאר בינונית:
(ד) לוה שהתנה כו'. דלא עדיף מנזקין ששיעבודו מן התורה בעדית וכמ"ש שם כולן גובין מן האחרון וערש"י ד"ה מן האחרון ותוס' ד"ה אין כו' ובגמ' שם א"ה בנזקין כו' ובגטין נ' א' שט"ח היוצא על היתומין כו' וכ"ש ללקוחות וקי"ל כוותיה כמ"ש הרי"ף שם ושם והתני אברם חוזאה כו' ואפי' לרבא שם דוקא ביתומים אבל בלקוחות מודה מהא דב"ק כנ"ל וכמ"ש הרא"ש שם בב"ק והא דאמר הכא דנזקין שקלי בזיבורית ב"ח כו' היינו כדר' נחמן כו' וגם רב אלפס ז"ל כו' והראב"ד והר' יונה ז"ל חלקו בין יתומים ובין לקוחות ואפי' רבא כו' וכ' הבעה"ת ש"ד ח"ה משום דלקוחות כערבין הם ותנן לא יתבע כו' ועבה"ג וערשב"ם דפ"ג דב"ב מ"ז א' ד"ה ואמרי לה כו' אבל בערב סתם כו' כדקי"ל כו' וכ' ומצינו דלקוחות חמירי מיתומים כמו בנאמנות מפורש ומלוה ע"פ כו':
(ה) (ליקוט) מי כו'. עמש"ש במ"א דהרמב"ם סתם דניזקין גובה ממשועבדים דס"ל שעבודא דאורייתא וכשיטת הרי"ף אבל בי"ד סי' ש"ה סט"ז פ' בטוש"ע כשיטת התוס' דאינו גובה וע"ל מש"ש (ע"כ):
(ליקוט) וגובה כו'. אבל תוס' והג"א פ"ק דב"ק שם ס"ג כ' דאינו גובה אלא כשעמד בדין וכשיטתם בפ"ק דקדושין דמ"ש ר"פ שם הלכתא קאי אנזקין וכ"ד ש"פ אבל הרשב"א כ' דבכ"ע גובה וכשיטת הרי"ף דשם ג"כ מיירי בבע"ח ושיעבודא דאורייתא ע"ש (ע"כ):
(ליקוט) וגובה כו'. כשיטת הרי"ף דשיעבודא דאורייתא אבל צ"ע דא"כ הא דקי"ל עבדים כקרקע דמי וער"ס שס"ג וקי"ל כר"ן בפ"ק דב"ק דכמטלטלי דמי שכן פסיק גמ' בפי"נ ולכן פ' הרי"ף בהא דר"ס שס"ג דלא כרב אבל לא קי"ל כוותיה כמש"ש וע"כ צ"ל לתי' תוס' בב"ק י"ב א' ד"ה אנא כו' וכ"כ ש"פ וכן הקשה הרשב"א שם אבל שם צ"ז א' תי' דאף למ"ד דאורייתא תיקנו שלא לגבות מהיתומים כמו שתיקנו במטלטלין משום דניידי (ע"כ):
(ליקוט) וגובה כו'. וכ"כ רי"ו נל"א סוף ח"א כי קי"ל שעבודא דאורייתא כדברי הגאונים וא"צ עמד בדין דנזקין קלא אית להו וכמש"ש ל"ג ב' וכ"כ רשב"א (ע"כ):
(ו) יש מי כו'. כמו באבדה כו' בכתובות ק"ט ב' ובבכור בב"ב קכ"ז א' ופדיון בכור ושני יב"ש בבכורות מ"ח א' וככתובות נ"ד ב' הנהו תרי שטרי כו' ואפי' למוקדם דוחה בטענה דהנחתי לך כו' וה"ה כאן וכמו שפי' שם בשטרי הלואה דלא כרש"י שם וכמש"ל סי' מ"ג סכ"ג ומ"ש בב"ק שם השתא לשלשה דאיכא למימר כו' פי' כיון דלאו בירושלים יתבינן כו' לא חיישי' דלמא כתב ומסר לאחד תחלה או בשטרי אקנייתא וכמ"ש בכתובות צ"ד ב' כתב לאחד ומסר כו' מ"מ כיון דזמנם ביום א' לא חיישי' דלא שכיח כ"כ וכמ"ש שם דשמואל דס"ל כר"א דאמר עדי מסירה כרתי שודא דדייני כאן היא שודא דרבנן ותקנתם שיהיו נכנסים תחת הבעלים וכן לרב דאמר חולקין ג"כ אוקמי אדינייהו אבל מכרן זה אחר זה בכמה ימים ואין בהן זמן ודאי דיש לכ"א לדחות כנ"ל. וא"כ דברי טוש"ע כאן צ"ע שכ' יש מי שאומר כו' ויש כו' הא ביום א' גם הרמב"ן מודה כנ"ל גם מ"ש ס' שניה בשם ר"י בעל התוס' והוא דברי תוס' שם ד"ה דאיכא למימר גם הרמב"ן הביאו וכ' שמסכי' לדבריו וז"ל בבעה"ת שם ש"ד ס"ח וההיא דגרסי' בפ' ארבע אבות בב"ק לשלשה בני אדם כו' דוקא קאמר כאחד כגון שהיו יוצאין שטרות ביום א' ממש כו' כלומר דכיון דלאו בירושלים כו' וכ"פ בעל התוס' לשמועה זו כמ"ש ושאלת בעה"ת לרמב"ן היתה בכמה ימים כמ"ש שם יש לפרש אם מכר נכסיו לג' ב"א זא"ז ואין בשטריהם זמן כו' ועב"ח ודרישה שדחקו עצמן מאד ודבריהם דחוקים וגם הלשון צ"ע שהרי שלשתן כו' לא חל כו' הא ספיקו של הרמב"ן שמא מסר לזה קודם וא"ל דהתוס' לא חייש לזה הואיל ביום א' נכתבו א"כ היינו דברי הרמב"ן ולכאורה מ' כפי מה שמפ' דברי תוס' משום דלא חל כו' דוקא היכא דליכא חששא דמסר וא"כ זה הדעת חייש יותר מס' הראשונה והלשון להיפך וג"כ א"א לומר כן דא"כ מאי קאמ' דאיכא למימר חד כו' הא אין קדימה ביום א' וכמו שהקשה הרשב"א בחידושיו ופי' כנ"ל וכמ"ש הרמב"ן שהתוס' מפ' כפירושו ומדברי רש"י שם י"ל כס' זו ע"ש:
(ז) וכתבו השעות. כתובות צ"ג ב':
(ח) ואם שטרו כו'. תוס' שם ד"ה אין לו כו' וכ"כ כל הפוסקים ועסמ"ע ס"ק כ"ד וראיה ממ"ש בכתובות צ"ה א' כ' לראשון ולא חתמה כו' ומסקנא שם דאיבדה אף מראשון משום שיכול לומר הנחתי כו' וכמ"ש רש"י שם וכמש"ל סי' קי"ח ס"א ושם ומתני' דכתב כו' ואפ"ה אין יכולה לגבות אף מראשון דאל"כ לא היתה צריכה לטרוף משניה ואף שיש כתובה שניה אלמא דשעבודה על השני וע"ל סי' קי"ח ס"א אבל אם כתבו לראשון כו':
(ט) ואם הניזק יפייס כו'. שהרשות בידם כמ"ש בב"ק שם משום דא"ל טעמא מאי אמור רבנן כו' כדרבא כו':
(ליקוט) ואם הניזק כו' דהא אינו אלא משום תקנתא דלקוחות כמש"ש הרא"ש שם (ע"כ):
(י) בד"א כו'. שם הב"ע כגון כו':
(יא) או קנאם כו'. שם השתא לשלשה כו':
(יב) אבל אם כו'. שם אלא פשיטא כו' האי נמי כו':
(יג) י"א דאפי' כו'. שם א"ה בנזקין נמי כו' ופי' הרא"ש והרשב"א בחידושיו ור"ח והרמב"ן במלחמות יע"ש ותוס' בכתובות דף ק"ט ב' ד"ה ורבנן כו' ע"ש דה"ה לבע"ח אלא יותר רבותא נקט דלא כתוס' שם. ושם בגמ' אלא הכא ביתמי כו' וא"כ ה"ה בקנה בבת א' דבמוכר חי דגובין כולם מזיבורית וכל הדינים הנ"ל בש"ע דוקא שמת אבל בחי בכ"ע גובין מזיבורית. אבל הרי"ף ורמב"ם השמיטו תי' דגמ' ביתמי וכ' אף במוכר חי וכ"כ בש"ע ותמהו כל המפ' עליהם והרמב"ן במלחמות שם בשם ר"ח כ' דההיא דדחינן לטעמא קמא דאי שתקית לאו דמסלקינן ליה לנזקין מעידית ובע"ח מבינונית בהא דחיתא קלישתא אלא דחינן מלמיהוי טעמא דתנא הכי וכ' הרמב"ן דודאי לאו טענה היא ואנן לא טענינן ליה ואם טעין הכי והם השיבו לכי תהדר טענתם טענה דאין זה מן הדין ולכך כי אתו לקמן מגבינן להו כדיניהם משום טעמא בתרא טעמא מאי אמרו כו' ומאי דמוקים בגמ' ביתמי לרוחא דמילתא דאפי' אם טעין ומ"ש בכתובות אי שתקת ואנן טענינן להו שם משום דא"ל אתינא מכח כו' ומה מכר ראשון כו' ע"ש ולכך השמיט הרי"ף משום דהכל אחר טענתם ואם לא טענו אז אין חילוק בין מת המוכר או חי ע"ש שהאריך וכלל הדבר דכאן אנן לא טענינן ליה וסוגיא דגמ' בדטעין הלוקח. והרשב"א בחידושיו כ' דאין יכול לומר אי שתקת אלא לאוקמי אדינייהו כמו באבדה דרך שדהו אבל לא לגרוע מדינייהו וסוגיא דגמ' כאן סברי דאפי' לגרוע אמרי' הכי אבל אנן לא ס"ל כן וכמ"ש ביבמות לימא בפלוגתא דאדמון כו' ר' אבא דאמר כרבנן אלמא דטעמא דרבנן משום דקם דינא אבל סוגייתינו ס"ל כר' ירמיה שם וכמ"ש שם ור' ירמיה א"ל אנא דאמרי כו' אלמא לאו משום קם דינא אמרי' אי שתקת וקי"ל כר' אבא שם וכמ"ש הרי"ף שם דדחיה בעלמא הוא מאי דאמרי שם א"ל אנא אלא דפליגי בפלוגתא דאדמון ורבנן ע"ש וראיה דאפי' במוכר חי מדאמרי' שם ראובן שמכר כו' רצה מוה גובה כו' ולא אמרן אלא כו' כו' ואם איתא הא אלו הוי גבי שמעון הוי יכול לדחות אצל זיבורית ומה מכר ראשון לשני כו' כמ"ש שם ולס' י"א צ"ל דג"כ בדיתמי עסקינן אע"ג דאין דרך האמוראים לסתום אלא לפרש מ"מ י"ל דרבא גריר אבתרה דההיא ברייתא וסמכו הגמ' על הקודם. רשב"א בחידושיו וכ"כ תוס' בכתובות צ"ב ב' ד"ה אבל ועסמ"ע ס"ק ה' ועפ"ר כו' אבל כ' הרשב"א דזה דוחק וכ' הרמב"ן במלחמות שם הקשה דהא בב"מ ובכתובות שם דלאו אההיא ברייתא איתמר ולא הזכיר יתומים כלל:
(ליקוט) י"א כו'. כ"כ הרא"ש והרשב"א אבל תוס' ונ"י והג"א שם כ' דדוקא בכתובה לאוקמיה אדינא אבל נזקין ובע"ח גובין בבינונית ועתוס' דכתובות ק"ט ב' ד"ה ורבנן שכ' ב' הדיעות ע"ש (ע"כ):
(ליקוט) י"א כו'. אבל ר"ח כ' דההיא סוגיא דלא כהלכתא היא ועמ"ש בשם הרשב"א והוכיח ממ"ש רבא ראובן שמכר כו' רצה מזה כו' דתוס' דחקו דוקא במת המוכר וזהו לפי שיטת הרא"ש בב"ק שם דמ"ש א"ה בנזקין נמי דה"ה בבע"ח אבל לפי' תוס' שם דבבע"ח לא מצי למימר אתי שפיר במוכר חי (ע"כ):
(יד) ואז יצטרכי. ורואין כאלו הדר כבר וכמ"ש תוס' ביבמות שם ד"ה דא"ל כו' ע"ש ואנן טענינן להו מדקא' אלא ביתמי ול"ק דלא טעין:
(טו) וה"ה. כנ"ל:
(טז) לקח בינונית כו'. דלניזק אומר בהאי תקנת' לא ניחא לי וביתמי לשיטתו:
(יז) הנזקין טורפים כו'. וכפי שיטתם לדעת ההג"ה ביתמי ולש"ע אפי' המוכר חי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |