ביאור הגר"א/חושן משפט/קח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:58, 3 ביולי 2023 מאת מושך בשבט2 (שיחה | תרומות) (תיקון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) מלוה ע"פ כו' עבה"ג ואע"ג דלר"פ דוקא ביתומים קטנים כמ"ש בפ הכות לדיך דאמר פריעת ב"ח מצוה כו' מ"מ לרב הונא אפי' בגדולי כיון דטעמא משום דטענינן ליתמי ה"ה גדולים כמ"ש בפ' הנזקין יתומים שאמר בין גדולים כו' לשבועה והא דלא א"ב גדולים משום שהוא פלוגתא דת"ק וכן ננס בפ' מי שהיה נשוי אבל אנן קי"ל בפ' הנזקין כאביי קשישא והלכתא כו':

(ב) או שהיתה כו'. עבה"ג והא דל"ק שם א"ב בכה"ג משום דרב פפא ור"ה לא ס"ל הא דר"ל שם:

(ג) אבל אם כו' וכן כו'. כמ"ש שם מתבי ערב כו' ואם כו' וה"ה לעדים ועבה"ג סק"ה:

(ד) מיהו כו'. כתובות פ"ח א'.

(ה) ואם מת כו'. כמ"ש בשבועות ואין אדם מוריש כו' משא"כ כאן:

(ו) אפי' יורשי כו'. דע"כ מתני' בדלא טעין מיירי כמש"ש כשם שאמרו הפוגמת כו' ואמרו בגמ' שם ומה בין זה לפוגם כו' ומדפריך שם מ"ז א' אבוהון כו' וע' בה"ג ואע"ג שיש לדחות לעולם שטענו אלא שלא טען השבע מ"מ מדקא' וכן היתומים ר"ל כשם שמלוה מיתומים כו' כן יתומים מיתומים וקי"ל בפ"ב דב"ב טוענין ליתומים וע"כ צ"ל לר"פ דאין נפרעין מיתומים אע"ג דלא טענו:

(ז) ואשתו כו'. אא"כ היתה יכולה ליתן לו כמ"ש בספ"ג דסנה' ל"א א':

(ח) יש מי כו' אבל כו'. כמ"ש במ"ק י"ג ובגטין מ"ד ובכורות ל"ד אבל מלשינות לאו קנסא כמ"ש בסוף ב"ק דינא או קנסא כו':

(ט) שאינם כו'. דלר"פ ע"כ צ"ל כן וכמ"ש בנדה פ' יוצא דופן וקדושין ס"ג ב':

(י) אפי' היה כו' ממ"ש בערכין שם אלא לכתובת אשה משום חינא הלא"ה לא:

(יא) ואפי' כו' ואפי' כו'. ממש"ש א"ב שחייב כו' ול"ק בכה"ג וכמ"ש בפ"ק דב"ב ז' ב' דלמא כו':

(יב) ודהיתה כו'. תוס' דב"ב ה' ב' ד"ה ואפי' מהא דב"ק קי"ב:

(יג) ואם הם גדולים כו' אבל אם כו'. מתני' בפ' כל הנשבעין מנכסי יתומים כו' וריש ב"ב ה' ב' ול"ג א' הבא ליפרע כו' ובכמה מקומות ובפ' הכותב נדר ושבועה אין לי עליך ועל כו':

(יד) (ליקוט) שטר מקויים. הלא"ה לא דטענינן להו מזוייף ועתוס' דגטין ב' א' ד"ה ואם כו' ובב"מ י"ג ב' ד"ה הא כו' וש"מ (ע"כ):

(טו) או על כו'. ואע"ג דמתני' תני שניהן היינו משום הבאים ברשותה דאין נכללין בכלל יורשיו:

(טז) ואפי' כתוב כו'. שם במתני':

(יז) כעין של תורה. ירו' דפ' הכותב ופ' כל הנשבעין אר"ז כולהון כעין שבועת התורה ירדו להן:

(יח) בנק"ח. כן הוכיחו ממ"ש בפ' הדיינין מאי איכא בין שבועה דאורייתא כו':

(יט) ואפי'. עבה"ג וכ"כ הרא"ש שם:

(כ) ואי לא כו'. עסמ"ע בשם הטור וכ"כ הרא"ש שם דמשמתינן ליה והרי"ף שכ' בפ' הכותב דלא מפקינן מיניה מ"מ ס"ל דמשמתינן שמקורו הוא ממ"ש בפ' הדיינים דלא נחתינן לנכסיה ושם אמרו דמשמתינן וזהו החילוק לת"ח כמ"ש שם וע"ל סי"ז:

(כא) ודוקא כו'. כמ"ש הרשב"א שם דלכך לא טעין אביי בשבילם:

(כב) ואין עליהם כו'. דלא כרשב"ם שם ועמש"ל בסי' ס"ט:

(כג) אבל אם כו' אין כו'. ממ"ש שם לימא בפלוגתא כו' ועתוס' שם ד"ה מ"ד כו':

(ליקוט) אין טוענין כו'. דמילתא דלא שכיחא כו' ועתוס' דב"ק קי"ב א' ד"ה ולא כו' וכמ"ש בסי' שס"א ס"ז ואפ"ה פריך משום דאמרי אין כו'. הרז"ה שם ע"ש שהאריך והרמב"ן סתר דבריו שם והוא וי"א כו' (ע"כ):

(כד) וי"א שטוענים כו'. כ"כ הרי"ף בפ' המקבל ור"ח והוכיח במלחמות מדטענינן להו החזרתי ואין טענה זו אלא במגו דנאנסו ומ"ש תוס' דמילתא דלא שכיחא כו' וכ"כ הרז"ה שם והאריך שם סתר במלחמות דאין לך דבר דלא שכיח יותר מלקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות דמאן מחיל כו' כמ"ש שם ויורש ולוקח שוין כמ"ש שם בפ"ב וקו' תוס' כ' בחידושיו שם בשם הרי"ף דביתומים גדולים עסקינן וטענו החזרנו וכ"כ הרז"ה בשם י"מ וכ' דבקטנים אין נזקקין כלל ובמלחמות פי' דודאי למאן דל"ל דר"ח אף נאנסו אין טוענים דא"כ הי"ל לאבוהן לתבוע השטר משא"כ באבוהון שתובע השטר עכשיו אבל לר"ח דלא ס"ל שטרא בידך מאי בעי דפעמים מניח שלא נזדמן לו כו' ע"ש:

(כה) ואם יש כו'. כמ"ש בהמקבל דאין נעשין מטלטלין כו' וכמ"ש בר"פ אע"פ מטלטלי ואיתנהו כו':

(כו) או חליפיו. כמ"ש שם ליתנהו בעייניהו כו' וכפי' הרי"ף שם:

(כז) ואם יש כו'. כמ"ש בב"מ ק"ט א' ולאו מילתא היא וכ"ש כה"ג:

(כח) מת כו' אומרים לו כו'. כמ"ש בשבועות מ"ז א' אבוהון כו':

(כט) אם יש כו'. כתובות פ"ו ב':

(ל) ואם לא כו'. עבה"ג ס"ק ג' וכ"מ שם מדקא' אבוהון כו' הא במקום שאביהן נשבע אף הן נשבעין והא דלא אוקים בגמ' כה"ג משום דמתני' לא איירי בהכי:

(לא) בנק"ח. כמו שבועת המשנה כנ"ל מדקא' מאי בין זה לפוגם שטרו:

(לב) שלא צוה כו' ושלא אמר כו'. כן פי' בסה"ת שם ח"ב בשם י"מ מ"ש שלא פקדנו ולא אמר לנו כו'.

(לג) והוא שנמצא כו'. ספ"ק דב"מ:

(לד) ויכללו בכלל כו'. כמ"ש בסוף ב"ב קע"ג א' האומר שטר בין כו' ומה שלא נזכר במתני' משום שנכלל במ"ש שלא אמר לנו אבא כו' וז"ש ויכללו כו':

(לה) אפי' היה כו'. עבה"ג אבל בשם הרמ"ה כ' דהלכה כריב"ב דליכא מאן דפליג וכ"כ בסה"ת שם ח"ו:

(לו) ומיהו כו'. ערש"י שם ד"ה ה"ז נשבע כו' ועסמ"ע:

(לז) אם יש כו'. כמ"ש אפי' שומר נשבע כו' ול"ד למ"ש מנהו אבי היתומים לא ישבע כי מצוה קעביד כו' ע"ש ח"ו:

(לח) ואם מינוהו כו'. כנ"ל ס"ה:

(לט) אם יש כו'. עבה"ג ס"ק כ':

(מ) ואם מת כו'. ולא אמרי' אין אדם כו' כמש"ל סי"א כיון דאין על הקטן שבועה כנ"ל:

(מא) ויש מי כו'. עבה"ג ועתוס' דגטין ס"ד א' ד"ה שליש כו':

(מב) כל הדין כו'. וכמ"ש בגמ' שם וכו' היתומים מן היתומים כו':

(מג) אלא כו' ואם כו'. שלכן אמרו בכתובות פ"ח א' ל"ש אלא שאמרו כו' ולא אוקים מתני' בסתמא ושלא כדברי בעל העיטור שכ' שאין טוענין ליתומים נגד יתומים טור ודברי ש"ך כאן ס"ק י"ז צ"ע הלא דברי בע"ה (וכן בעה"ת הביא דבריו ודברי הראב"ד) כתב הטור וחלק עליהם וכ"כ בסס"א ואם מת המלוה כו' אפי' יורשי הלוה כו':

(מד) מתו היורשים כו' י"א כו' וי"א כו'. שס"ל דהוא ג"כ בכלל דהבו דלא לוסיף וראיה ממ"ש ל"ש אלא כו' ול"פ בדידיה ושאמר ל"ש אלא יתומה אבל יתמי דיתמי כו'. בעה"ע וס' ראשונה ס"ל דלא מקרי הבו כו' כמש"ש סבר כו' הא נמי כו' ופלוגתתם תליא בפי' מ"ש אין אדם מוריש כו' שס' ראשונה ס"ל דממון שאין אדם זוכה אלא בשבועה אין מוריש לבניו דהטעם משום דדבר שאין בו ממש הוא. בעה"ע. וס' שניה מפ' משום שאין יכולין לישבע אותה שבועה מה שאביהם היה חייב לישבע משא"כ כאן ועסה"ת ח"ב:

(מה) בין שהם כו'. שם ב':

(מו) ואפי' נשבע כו'. עמ"ש סי' ע"ט ס"ט אבל אם פרעתיך כו' ומש"ש:

(מז) וכן אם קדמו כו'. דעבד אינש דינא לנפשיה ודיינא דעבד כר"א עבד כו':

(מח) אבל הב"ד שבא כו'. לאפוקי שהן אביהן של יתומים. רא"ש שם:

(מט) ודאי קורעין כו'. כיון דלכתחלה קי"ל כרב ושמואל:

(נ) אם הניח כו'. כמ"ש שם אטו ערבא כו' וכמש"ו וכמש"ל סי' ק"ז ס"א דבליכא נכסים אפי' מצוה ליכא וע' טור:

(נא) ואין חילוק כו'. מהאי טעמא ועוד דפשטא דגמ' משמע דבקבלן מיירי מדקאמר אטו ערבא כו' ובערב קי"ל לא יתבע את הערב תחלה אלא בקבלן עסקינן:

(נב) וי"א דאם כו'. דכאן ודאי אומרים הבו דלא לוסיף דל"ל בתר יתמי אזיל:

(נג) אם כו'. עבה"ג ועוד כ' כיון דקי"ל דעבד כר"א עבד ואי תפס לא מפקינן כנ"ל כ"ש כה"ג שהלוה החזיקו בעצמו. ובה"ת כ' שהר"י מיגש חולק ע"ז כיון דיכול לסלוקי בזוזי וג"כ ל"ד למשכונת מטלטלין וע"ל סי' ס"ו ס"ח וס"ל:

(נד) אף אם כו'. ר"ל מ"מ לא היה חייב אביהם לישבע ע"ז כמ"ש הרא"ש בפ' הכותב בשם הר"ש:

(נה) וכגון שלא כו'. ר"ל כמ"ש בה"ת דמ"ש שם כגון מאי דאר"פ הפוגם לא קאי במת לוה בחיי מלוה דלא גרע מלא פגמו:

(נו) וכן הבא כו'. דרישא דמתני' נקט ואפי' בערבא ובאחי סברי למימר הבו כו' רק משום הני טעמי דקאמרי שם אבל בכה"ג ודאי תוספת הוא כמו פוגם:

(נז) ודוקא בכה"ג כו' אבל כו'. כמ"ש בירושלמי פ' כל הנשבעין הל' א' פשיטא מת בע"ה השכיר נשבע ליורשיו. ואפי' מת השכיר יורשיו נשבעין ליורשי בע"ה. כלום תיקנו אלא בשכיר שמא ביורשיו ופי' אפי' לבע"ה עצמו אין נשבעין משום שאין אדם מוריש כו' וע"כ צריך לחלק בין פוגם שטרו ואינך וצ"ל משום דפוגם נקיט שטרא ומדינא ה"ל ליקח בלא שבועה משא"כ בהנך:

(נח) ואפי' האמין כו'. עבה"ג וכן אמרו שם בגמ':

(נט) לפי שאין. ב"ק קי"ב:

(ס) ואפי' מתקיים כו'. דבלא"ה אפי' בלוה עצמו לאו כלום הוא כמ"ש בספ"ק דב"מ וכמ"ש הרמב"ן בחידושיו בב"ב שם וכמ"ש שם כיון דלא אפק' כו':

(סא) ואפי' מפי כו'. ר"ל דבכה"ג אפי' בשטרא ריעי לא חיישי' כמש"ל סי' ס"ג כמש"ו לפי כו' ור"ל אע"ג דמקיימין את השטר שלא בפני בע"ד כמש"ש מ"מ כאן דהוי שטרא ריעי לא מקרי שטרא אלא ע"פ עדים שאמרו חתמנו אבל לא ע"י קיום החתימות כמש"ל ואפי' מתקיים כו' וכמ"ש שם אין כאן שטר:

(סב) ואם נפרע כו'. כ"כ הרא"ש בפ"ג דב"ב גבי עובדא דרבה בר שרשום וע"ל סס"ג:

(סג) ואפי' התנה כו'. עבה"ג וכמ"ש הרא"ש שם דרבא הוי יחיד לגבייהו ועוד דכולהו שינויי דשנינהו אליביה דחוקי נינהו וכן אוקימתא דאוקים אברם חוזאה כר' ישמעאל דלאו כהלכתא נינהו ע"ש:

(סד) ואם כתב כו'. וכמ"ש בפ' הכותב בין נקי נדר כו' אבל מה אמרו כו' אבל באמר בפי' ולא ליורשי מהני נאמנות כפי' הרי"ף שם וערא"ש:

(סה) והא דאמרי' כו'. דאכילתם לא מהני אפי' למהוי חזקה כמ"ש בפ"ג דב"ב:

(סו) ולו יש בינונית. ועדית וכ"כ ש"ך:

(סז) אבל אם כו'. עבה"ג ור"ל אע"ג דלדידן גובה אפי' בתפיסה דלאחר מיתה משום דלדידן א"צ תפיסה אבל בדבר דצריך תפיסה לא מהניא:

(סח) ואם הם גדולים כו'. דלא מצינו בגדולים חילוק בין יתומים לשאר כל אדם וכמ"ש הריב"ש ומ"מ גבי מצרנות וכמש"ל סי' קע"ה סמ"ז אלא לענין שבועה דוקא דטענינן לה כמו ללוקח משום דבמילי דאבוה לא ידע והוי כקטן ומ"ש לזיבורית בין גדולים משום דאין כאן נעילת דלת דלא מסיק אדעתיה שיפלו קמי יתמי אוקמוה אדאורייתא משא"כ בנזקין וכמ"ש בגמ' להדיא שם דמשום האי טעמא כמש"ש א"ד משום כו' הלכך כו' וע"ל ס"ס תי"ט ס"ג ובה"ג שם ועש"ך כאן ס"ק מ' ומ"א:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון