רידב"ז/פאה/ד/ו

רידב"ז פאה ד ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מאן דמר הראוי ליטול כ"ש ליתן. פי' מ"ד דבעינן שיהא ראוי ליטול כ"ש דבעינן שיהא ראוי ליתן ואז יש לו כח לזכות:

מתני' פליגא על מ"ד הראוי ליטול זכה דתנינן תמן תן גט זה לאשתי. פי' והא איש אינו ראוי ליטול גט:

שכן ראוי לקבל גט בתו. תירוצא הוא. ולא מצי לתרוצי דאיירי באשה כדאמרי' בבבלי ר"פ התקבל (סב ע"ב) פשיטא דאשה הויא שליח לקבלה דהכא למ"ד הראוי ליטול כיון דכ"ש דבעי שיהא ראוי ליתן ע"כ אשה אינה יכולה להיות שליח לקבלה דאשה אינה ראויה ליתן והכא מיירי בזכי' דתן כזכי:

ופריך משטר שחרור זה לעבדי. ומשני דאיירי בעבד שכן ראוי וכו':

שכן ראוי לקבל גט שחרורו והעבד ראוי להוליך הוא את הגט פתר לה לצדדין והתנינן התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה להחזיר יחזיר פתר לה ג"כ לצדדין. כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק במס' מע"ש (פ"ה ה"ד) וה"פ ועבד ראוי להוליך הוא את הגט. בתמי'. ור"ל כיון דאוקימנא סיפא דמיירי בעבד ע"כ רישא. גבי גט נמי מיירי בעבד והא עבד אפילו להולכה נמי אינו ראוי:

פתר לה לצדדין. פי' רישא מיירי בישראל וסיפא מיירי בעבד:

והתנינן התקבל גט זה לאשתי כו'. פי' דהתקבל ע"כ מיירי באיש דוקא שהוא ראוי ליתן גט וגם ראוי ליטול לקבל גט בתו אבל באשה לא מצי איירי כדפרישית לעיל דהא אינה ראוי' ליתן וסיפא דהולך מיירי בין באיש בין באשה דהא להולכה גם אשה כשרה וא"כ רישא וסיפא לא איירי בחד גונא. וכה"ג פריך בירושלמי רפ"ק דר"ה ובדוכתי טובא:

פתר לה ג"כ לצדדין. ר"ל אה"ל דרישא התקבל איירי דוקא באיש וסיפא הולך איירי או באיש או באשה דבקבלה איש דוקא כשר ובהולכה שניהם כשרים. וכה"ג פריך ומשני בבבלי פסחים (ס ע"א) דקאמר מידי איריא הא כדאיתא והא כדאית' סיפא בעבודה א' רישא אי בעבודה אחת אי בשתי עבודות עיי"ש:

ר' ירמי' ר"ח בשם ר"י כמ"ד יש קנין לנכרי בא"י לפוטרו מן המעשרות. פי' דר' ירמי' ס"ל כר' יסא במס' דמאי (פ"ה ה"ח) דאמר אליבא דמ"ד יש קנין אם מכרה לנכרי חלוטה היא דיש לו קנין על הכל על הפקעת הקדושה ועל קנין הממון הילכך מפרש מתני' דאתיא כמ"ד יש קנין והא דחייב במעשרות הוא מדרבנן גזירה משום בעלי כיסים כדאמרי' בבבלי במס' מנחות (סז ע"א) אבל אם הפקיר פטור כיון דיש לו קנין יכול להפקיר:

ברם כמ"ד אין קנין וכו'. דיליף מקרא דכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ דלא חלה המכירה ואין לו קנין על הכל:

אפי' הפקרו חייב. דלא מהני הפקרו כיון דאין לו קנין ממון ולא אתיא מתני' כותי':

ר' יוסי בשם ר"י כמ"ד אין קנין כו'. פי' דר' יוסי ס"ל כשיטת הבבלי במס' גיטין (מז ע"א) דמ"ד יש קנין לנכרי להפקיע סבר דאין לו קנין ממון ומ"ד אין קנין להפקיע סבר דיש לו קנין ממון דהא בהא תליא הילכך מפרש מתני' דאתיא כמ"ד אין קנין ומדאורייתא חייב במעשרות אבל אם הפקיר פטור דקנין ממון יש לו ויכול להפקיר:

ברם כמ"ד יש קנין כו'. ורק מדרבנן חייב שדה נכרי במעשר ולדידי' ע"כ דאין לו קנין ממון לא מצי אתיא מתני' כוותי' דא"כ אמאי אם הפקיר פטור. וכי תימא כיון דכל חיובו מדרבנן ע"כ לא גזרו כשהפקיר א"כ אמאי לקט שכחה ופאה של נכרי חייבים במעשר:

קל הקילו חכמים בניקוטים. כלו' דהרי הא דהפקיר פטור הוא משום דחכמים הקילו דמדינא אין מועיל הפקרו וכיון שכבר הקילו חכמים בהפקר אמאי לא הקילו גם בשאר ליקוטים ואמאי קאמר מתני' דחייב במעשר:

בליקוטים. פי' מה שעניים מלקטים הפקר ולקט שכחה ופאה:

ר"א שאל ואין לו קנין נכסים. בתמי' והא ודאי דיש לו קנין ממון:

לא על הדא איתאמרת. פי' דר"א לא על דר' יוסי פריך דר' יוסי שפיר קאמר דלמ"ד יש קנין כיון דפטור בהפקר צריך להיות פטור גם בשאר ליקוטים וליכ' למיפרך עלי' הא יש לו קנין נכסים דלדידי' ודאי מ"ד יש קנין להפקיע ע"כ סובר דאין לו קנין ממון ואינו יכול להפקיר דאל"כ במאי מיתוקם קרא דלא תמכר לצמיתות כי לי הארץ:

אלא על הדא ר' חזקי' ר"י כו' ברם כמ"ד אין קנין כו'. פי' דאינהו סברי דלמ"ד אין קנין להפקיע אין לו קנין ממון ג"כ וא"י להפקיר:

עלי' שאל ר"א ואין לו קנין נכסים. דר"א ס"ל דרק על הפקעת קדושה אין לו קנין אבל קנין ממון יש לו ויכול להפקיר:

ר' חנינא בשם ר"פ אף על הקדמייתא על דר' יוסי שאל כו'. פי' דר"ח בשם ר"פ ס"ל כר' יסא דדמאי הנ"ל דלמ"ר יש קנין להפקיע יש לו גם קנין ממון דמקרא גופי' משמע דאם עבר ומכרה לנכרי חלוטה היא וע"כ מפרש דר"א פריך על דר' יוסי דקאמר דלמ"ד יש קנין וחייב מדרבנן כמו דהקילו בהפקר כן צריך להקל בשאר ליקוטים:

עלי' שאל ר"א ואין לו קנין נכסים. כלומר דהא דפטור בהפקיר הוא מדינא דהפקרו מהני הואיל דיש לו קנין ממון ולא מצינו כלל לחכמים שהקילו בליקוטים והלכך לא קשה מה דליקוטים חייבים במעשר דכיון דיש קנין להפקיע אין עליהם דין לקט שכחה ופאה. כנלע"ד פירושא דהך סוגיא ובתוס' הבאתי מקורים לזה מביאורי השנו"א ז"ל עי"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף