רידב"ז/פאה/ג/א

רידב"ז פאה ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה אנן קימין אם במורווחין אף ב"ש מודים כו' אלא כן תנן קימין במטע עשר לבית סאה ב"ש עברין לון כרצופין כן גי' הרמב"ם ז"ל ויש גורסין להיפוך:

היה שם אילן כמין דהוא גדר כן גי' השנו"א ז"ל ומפרש כמו דגדר הוי הפסק כן הוי אילן הפסק במלנות פי' אם הי' אילן רחב ד' כן פי' בס' מה"י:

עד כדון במעורבין מכאן ומכאן. פי' השנו"א ז"ל דמבעיא לי' הא דתנינן במתניתין אם הי' ראשי שורות מעורבין שנותן פאה אחת אם דוקא במעורבין מכאן ומכאן אבל הרי מעורבין מצד אחד אם נותן פאה א' או מכל אחד ואחד ונשאר בתיקו וכן מיבעיא עוד כמה יהי' מעורבין או כנ' תלמים של פתיח או כ"ש סגי ונותן פאה אחת על הכל והוי ב' איבעיות אם צריך להיות מעורב בב' צדדין או מצד אחד סגי ואפילו במעורב בב' צדדין אבל לא ידעינן שיעור העירוב אם צריך להתערב כנ' תלמים של פתיח או סגי בכ"ש ונשאר בתיקו:

עד כדון כשהי' יבש מכאן ומכאן ולח באמצע היה לח מכאן ומכאן ויבש באמצע. פי' הגר"א ז"ל בשנו"א דמיבעיא לי' אליבא דר"ע דס"ל דמפסיק ונותן על כל יבש ויבש פאה בפני עצמה כשהפסיק אותן לח האיך ס"ל אם הפסיק יבש בין הלחים אה צריך ליתן פאה לכל לח ולח או פאה א' ופשיט דר"ב ר"ח בשם ר' יוחנן אתיא דר"מ דס"ל דקוצר לשחת מפסיק כר"ע רבו כמה דר"ע אמר לח ויבש ב' מינין הן כן ר"מ אמר לח ויבש ב' מינים הן וקוצר לשחת הוי כיבש באמצע אלמא דיבש מפסיק אמרין חברי' קומי ר"י ולמה לי כר"ע אפי' כרבנן דתנינן תמן המחליק בצלים לחים לשוק כו' וקס"ד משום דלחים ויבשים ב' מיני' הן ואין נותנין פאה מזה ע"ז כדאי' שם גבי המחליק דניתן פאה מכל א' וא' ע"ז השיב להם ר' יוסי לא כדקס"ד דהוא משים דלחים ויבשים הוין ב' מינים ז"א אלא משום דשוק וגורן ב' מינים הן אבל לח ויבש ב' מינים הן בתמי' ז"א אלא חצי לח וחצי יבש פי' דאם אין הפסק ביניהם אלא חצי שדה לח וחצי שדה הסמוכה לה יבש אף ר"ע מודה דנותן פאה א' על הכל ונותן מלח על יבש ומיבש על לח ולא קאמר ר"ע דנותן מכל אחד וא' אלא לענין הפסק דאם הלח והיבש הפסיקו באמצע ס"ל דהוי הפסק ונותן על כל יבש או על כל לח פאה בפני עצמה. כן כונת השנו"א ז"ל:

והתנינן מודים חכמים לר"ע. תיבת והתנינן מחק הגר"א ז"ל בכ"י קדשו בהירושלמי שת"י וזהו התחלה וקאי אמתניתין דמודין חכמים לר"ע בזורע שבת או חרדל בג' מקומות כיני מתניתא שבת בג' מקומות חרדל בג' מקומות פי' דלא תימא דהאי בג' מקומות קאי רק על מה דסמוך על חרדל ז"א אלא דקאי על כל המתניתין שבת בג' מקומות חרדל בג' מקומות כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף